ג'ני הולצר
 | |
| לידה |
29 ביולי 1950 (בת 73) גליפוליס, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת שיקגו אוניברסיטת אוהיו בית הספר לעיצוב ברוד איילנד (אנ') |
| תחום יצירה |
אמנות מושגית  |
| זרם באמנות | אמנות קונספטואלית • אמנות עכשווית |
| יצירות ידועות |
125 Years |
| פרסים והוקרה |
פרס רומא (2015) פרס ברלין (2000) דב ברלין (2002) טבעת הקיסר של גוסלאר עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
|
projects | |
  | |
ג'ני הולצר (באנגלית: Jenny Holzer; הולדה ב-29 ביולי 1950) היא אמנית נאו-מושגית אמריקאית. עיקר עבודתה הוא העברת מילים ורעיונות במרחבים ציבוריים הכוללים מיצגים מקיפים כמו שלטי חוצות, הקרנות על בניינים וחפצים אחרים, וצגים אלקטרוניים מוארים.
ילדות והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הולצר נולדה ב-29 ביולי 1950 בכפר גליפוליס שבמדינת אוהיו בארצות הברית.[1] במקור היא שאפה להיות ציירת מופשטת ולימודיה כללו קורסים כלליים לאמנות באוניברסיטת דיוק בין השנים 1968–1970 ולאחר מכן לימודי ציור, הדפס ורישום באוניברסיטת שיקגו לפני שהשלימה את התואר שלה באוניברסיטת אוהיו בשנת 1972.[2] בשנת 1974, הולצר לקחה קורסי קיץ בבית הספר לעיצוב ברוד איילנד (אנ'), ונכנסה לתוכנית הלימודים לתואר שני של המוסד בשנת 1975.[3] היא עברה למנהטן בשנת 1976, הצטרפה לתוכנית הלימודים העצמאית של מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית והחלה בעבודתה עם שפה, מיצב ואמנות ציבורית.[2] היא גם הייתה חברה פעילה בקבוצת האמנים "Colab" (אנ').[4]
סגנון, צורה ומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הולצר ידועה כאמנית נאו-מושגית.[2] רוב עבודותיה מוצגות במרחבים ציבוריים וכוללות מילים ורעיונות, בצורה של אמנות-מילים (אנ').[5][6][7][8] הממד הציבורי הוא חלק בלתי נפרד מיצירותיה של הולצר. המיצגים הגדולים שלה כללו שלטי חוצות פרסומיים, הקרנות על מבנים ומבנים אדריכליים אחרים ותצוגות אלקטרוניות מוארות. שלטי LED הפכו לצורת ההצגה השכיחה ביותר שלה ביותר שלה, אף על פי שיצירותיה משלבות מגוון רחב של מדיה הכוללת כרזות רחוב, שלטים מצוירים, ספסלי אבן, ציורים, צילומים, סאונד, וידאו, הקרנות, האינטרנט, חולצות טריקו לווילי סמית' (אנ'), ורכב מרוץ ל0BMW. הקרנות אור של טקסט היו מרכזיות ביצירותיה של הולצר מאז שנת 1996.[9] הולצר כבר אינה המחברת של הטקסטים שלה, ובשנים שלאחר מכן היא חזרה לעסוק בציור.[10]
הולצר משתמשת רק באותיות גדולות בעבודתה, ולעיתים קרובות מילים או ביטויים בטקסט נטוי. היא הצהירה בעבר שזה משום שהיא רוצה ”להראות תחושת דחיפות ולדבר קצת בקול רם.”.[11]
הולצר שייכת לענף הפמיניסטי של דור אמנים שצמח בסביבות 1980 וחיפש דרכים חדשות להפוך את הנרטיב או הפרשנות לחלק מרומז מאובייקטים חזותיים. היא הייתה חברה פעילה בקבוצת האמנים "Colab" (אנ') בתקופה זו והשתתפה בתערוכה המפורסמת "The Times Square Show" (אנ') שנערכה על ידי הקבוצה בכיכר טיימס. קולגות נוספות שלה הן, בין היתר, ברברה קרוגר, סינדי שרמן, שרה צ'ארלסוורת' (אנ') ולואיז לולר (אנ').[12]
נושא עבודתה של הולצר מתייחס לרוב לפמיניזם וסקסיזם. עבודתה דנה בנושאים כבדים כמו תקיפה מינית נגד נשים. היא אמרה שהיא נמשכת לנושאים מסוג זה בגלל חוסר תפקוד משפחתי שחוותה ומכיוון שלטענתה ”אנחנו [כחברה] לא צריכים יצירות על שמחה”.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Jenny Holzer". Art History Archive: Biography & Art. נבדק ב-5 באפריל 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Lewine, Edward (2009-12-16). "Art House". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-04-21.
- ^ Jenny Holzer Tate Collection, London.
- ^ Tinti, Mary M. "Colab [Collaborative Projects, Inc.]." Grove Art Online. 24 Feb 2010. Retrieved 8 March 2015.
- ^ Christiane., Weidemann (2008). 50 women artists you should know. Larass, Petra., Klier, Melanie, 1970-. Munich: Prestel. ISBN 9783791339566. OCLC 195744889.
- ^ "Word Art: Text-based Painting, Prints, Sculpture". Art Encyclopedia. Visual-Arts-Cork.com. נבדק ב-19 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cohen, Alina (5 בינואר 2019). "13 Artists Who Highlight the Power of Words". Artsy. נבדק ב-19 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Benson, Louise (11 בספטמבר 2018). "Celebrating the Provocative Power of Text Art". Elephant. נבדק ב-19 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Jenny Holzer, For the Guggenheim, September 26–December 31, 2008 (אורכב 01.09.2011 בארכיון Wayback Machine) Guggenheim Museum, New York.
- ^ Rubin, Edward; Holzer, Jenny (במרץ 2010). "Art Newspaper" – via Interview.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Jenny Holzer: Interview (באנגלית), נבדק ב-2022-09-17
- ^ Roberta Smith (March 12, 2009), Sounding the Alarm, in Words and Light New York Times.