סינדי שרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סינדי שרמן
Cindy Sherman
Hallway in the Wexner Center for the Arts.jpg
לידה 19 בינואר 1954 (בת 66)
גלן רידג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Buffalo State College עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אמנות פמיניסטית, abject art עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Untitled 96, Untitled 153 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמיתי מקארתור
פרס הסלבלד (1999)
טבעת הקיסר של גוסלאר
פרימיום אימפריאל (2016)
פרס וולף באמנויות (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Michel Auder עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סינדי שרמןאנגלית: Cindy Sherman; נולדה ב-19 בינואר 1954) היא צלמת ואמנית אמריקאית, הידועה בעיקר בשל הפורטרטים הקונספטואליים שלה.

הסדרה הידועה ביותר שלה היא "Complete Untitled Film Stills", הכוללת 69 צילומי שחור-לבן, אשר מכוונים לחתור תחת סטריאוטיפים של נשים בתקשורת. ב-1995 זכתה שרמן במלגת מקארתור,[1] וב-2013 הוענק לה דוקטורט לשם כבוד מטעם המכללה המלכותית לאמנות שבלונדון. היא כלת פרס וולף לאמנות לשנת 2020 על "שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה".[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינדי שרמן נולדה בגלן רידג', שבניו ג'רזי, כאחות קטנה לחמישה אחים גדולים ממנה. אביה היה מהנדס ואמה הייתה מורה לקריאה. זמן קצר לאחר הולדתה עברה משפחתה להאנטינגטון שבלונג איילנד. סינדי נולדה בשלב מאוחר יחסית בחייהם של הוריה, וכשהייתה בכיתה ה' פרש אביה מעבודתו.

שרמן לא התעניינה באומנות בגיל צעיר. אף על פי שהוריה לא גילו שום נטיות אמנותיות, הם תמכו בסינדי כשבחרה להתחיל ללמוד אומנות לאחר סיום התיכון, אם כי אמה הפצירה בה לנסות ללמוד הוראה, "ליתר ביטחון". היא התחילה ללמוד ציור ב-Buffalo State College. תוך זמן קצר הרגישה מתוסכלת ממה שכינתה "המגבלות של המדיום" (ציור) ואמרה מאוחר יותר כי הרגישה שאין שם שום דבר לחדש. במקום ציור, היא החלה ללמוד צילום. "בציור העתקתי בקפדנות אומנות של אחרים, והבנתי שדרך המצלמה אני יכולה ליישם רעיונות מקוריים שלי". אמרה. עד סיום הקולג' היא התרכזה בלימודי הצילום, ואף על פי כן, היא נכשלה במבחנים. היא חזרה על הקורס שנית, הפעם בליוויה של ברברה ג'ו רוולה והצליחה לעבור. במהלך שנותיה בקולג' פגשה ברוברט לונגו ואמנים נוספים, והקימה איתם את מרכז התרבות Hallwalls.

חלק מצילומיה הופיעו בתערוכות קבוצתיות משותפות עם פלוריה סיגיסמונדי.

קריירת הצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבודותיה, מציגה שרמן צילומים שבהם מופיעה דמותה, אך הם אינם פורטרטים עצמיים במובן המקובל. שרמן יוצרת סדרות של צילומים בהן היא מופיעה כשהיא מחופשת, או מוצבת בתוך סיטואציה מבויימת. בצורה זו היא חוקרת סטריאוטיפים נשיים, ומעלה שאלות בדבר האופן שבו המבט לוכד וממלכד את דמות האישה. בצילומיה היותר מאוחרים, היא אף משתמשת בבובות כדי לייצג את הדמות שלה. מרבית מצילומיה של סינדי נתפסים כמסתוריים מאד, ומאד מטרידים. בראיון להניו יורק טיימס ב-1990 אמרה: "אני מרגישה אנונימית בתמונותיי. כשאני מתבוננת בתמונות, אני לעולם לא רואה את עצמי. התמונות אינן דיוקנאות עצמיים. לעיתים אני נעלמת כליל מהתמונות"

בין סדרות הצילומים שהציגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "the Untitled Film Stills" - שנות ה-70'
  • "Rear-Screen Projections", "centerfold", "Disasters and Fairy Tales", "History Portraits" - שנות ה-80'
  • "Sex Pictures" - שנות ה-90'. בסדרה זו שרמן עושה שימוש בחלקי בובות ופרוטזות, ואינה מופיעה בצילומים.
  • בשנת 1997 ביימה שרמן את הסרט "Office Killer".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינדי שרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sherman, Cindy. "MacArthur Fellows Program". MacArthur Foundation. John D. and Catherine T. MacArthur Foundation. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2018. 
  2. ^ סינדי שרמן, באתר קרן וולף