ג'פרי קמוורור
 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
28 בנובמבר 1992 (בן 31) צ'פקוריו, קניה  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 קניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תת-ענף | ריצות ארוכות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיאים אישיים | חצי מרתון: 58:01 דקות (2019), שיא עולם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ג'פרי קיפסנג קמוורור (באנגלית: Geoffrey Kipsang Kamworor; נולד ב-28 בנובמבר 1992) הוא אתלט קנייתי, שלוש פעמים ברציפות אלוף העולם (קופנהגן 2014, קארדיף 2016 וולנסיה 2018), ושיאן העולם בריצת חצי מרתון, סגן אלוף העולם (בייג'ינג 2015) בריצת 10000 מטר ופעמיים אלוף העולם במרוצי שדה (2015, 2017).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'פרי קמוורור גדל בכפר הקנייתי צ'פקוריו[1], ובצעירותו נהג לרוץ בכל יום אל בית הספר שלו, אשר היה מרוחק כ-5 קילומטרים מביתו, ובחזרה ממנו[2].
2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם במרוצי שדה לנוער, קמוורור זכה בשתי מדליות זהב; בתחרות האישית ובתחרות הקבוצתית, כשנבחרת קניה הקדימה את נבחרת אתיופיה ואת נבחרת אוגנדה. בחודש יוני, השתתף לראשונה בשתי תחרויות מסבב ליגת היהלום. בתחרות שנערכה ביוג'ין, הוא סיים במקום ה-10 בריצת 10000 מטר בתוצאה 27:06.35 דקות, ושמונה ימים לאחר מכן, בתחרות שנערכה בניו יורק, קבע תוצאה של 13:12.23 בריצת 5000 מטר וסיים במקום התשיעי. בשנת 2011, קמוורור שבר את שיאו האישי בריצת חצי המרתון שלוש פעמים ברציפות: בחצי מרתון ברלין שנערך באפריל, זכה במדליית הזהב לאחר שקבע תוצאה של 1:00:38 שעות. בחצי מרתון ליל שנערך בחודש ספטמבר סיים גם כן במקום הראשון בתוצאה של 1:00:02 שעות. חודשיים לאחר מכן, בחצי מרתון ניו דלהי, קמוורור סיים במקום השני בתוצאה של 59:38 דקות, שבע שניות אחרי לליסה דסיסה האתיופי.
2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחרות חצי מרתון שנערכה בהאג בחודש מרץ, סיים קמוורור במקום הרביעי בשיא אישי חדש של 59:26 דקות. באליפות קניה שנערכה בחודש יוני זכה במדליית הזהב בריצת 5000 מטר לאחר שקבע תוצאה של 13:31.30 שניות. במרתון ברלין זכה במדליית הארד בתוצאה של 2:06:12 שעות, אחרי בני ארצו ג'פרי מוטאי (2:04:15 שעות) ודניס קימטו (2:04:16 שעות).
2013[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחצי מרתון ראס אל-ח'ימה שנערך בחודש פברואר, סיים קמוורור במקום הראשון עם שיא אישי חדש של 58:54 דקות. במרתון ברלין זכה במדליית הארד לאחר שקבע תוצאה של 2:06:26 שעות, אחרי בני ארצו וילסון קיפסנג, שקבע שיא עולם חודש של 2:03:23 שעות, ואליוד קיפצ'וגה שקבע תוצאה של 2:04:05 שעות.
2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם בחצי מרתון שנערכה בחודש מרץ בקופנהגן, דנמרק, זכה קמוורור במדליית הזהב כשקבע תוצאה של 59:08 שעות, ובמדליית הזהב בתחרות הקבוצתית, לפני נבחרת אתיופיה ואחרי נבחרת אריתראה. בשנת 2014 קמוורור התחרה לראשונה בשני מרתונים מסבב המרתונים המרכזיים העולמי בשנה אחת: במרתון טוקיו סיים במקום השישי בתוצאה של 2:07:37 שעות, ובמרתון ברלין סיים במקום הרביעי בתוצאה של 2:06:39 שעות. במקום הראשון סיים דניס קימטו, ששבר את שיא העולם והעמידו על 2:02:57 שעות.
2015[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם במרוצי שדה שנערכה בגויאנג, זכה במדליית הזהב האישית, ובמדליית הכסף הקבוצתית, לפני נבחרת בחריין ואחרי נבחרת אתיופיה. בתחרות ליגת היהלום ביוג'ין, סיים במקום השלישי בריצת 10000 מטר בשיא אישי חדש של 26:52.65 דקות, אחרי מו פארח (26:50.97 דקות) ופול טנוי (26:51.86 דקות)[3]. באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בבייג'ינג, זכה במדליית הכסף בריצת 10000 מטר בתוצאה של 27:01.76 דקות, לפני פול טנוי (27:02.83 דקות) ואחרי מו פארח (27:01.13 דקות). במרתון ניו יורק זכה במדליית הכסף לאחר שקבע תוצאה של 2:10:48 דקות, לפני לליסה דסיסה (2:12:10 שעות) ואחרי בן ארצו סטנלי ביווט (2:10:34 שעות).
2016[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם בחצי מרתון שנערכה בקרדיף, זכה קמוורור במדליית הזהב בפעם השנייה ברציפות, כשקבע תוצאה של 59:10 דקות, למרות שנפל בזינוק הריצה. הוא הקדים את בן ארצו בדן קרוקי מוצ'ירי (59:36 דקות) ואת מו פארח (59:59 דקות). בתחרות הקבוצתית הוא זכה גם כן במדליית הזהב, ביחד עם חבריו לנבחרת בדן קרוקי מוצ'ירי וסימון צ'פרוט, לפני נבחרת אתיופיה ונבחרת אריתראה. באולימפיאדת ריו, סיים במקום ה-11 בריצת 10000 מטר בתוצאה של 27:31.94 דקות.
2017[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם במרוצי שדה זכה קמוורור בשתי מדליות: בתחרות האישית זכה במדליית זהב שנייה ברציפות, ובתחרות הקבוצתית זכה במדליית הכסף, לפני נבחרת אוגנדה ואחרי נבחרת אתיופיה. בתחרות ליגת היהלום ביוג'ין, סיים במקום השלישי בריצת 5000 מטר בתוצאה של 13:01.35 דקות, אחרי מו פארח (13:00.70 דקות) ויומיף קג'לצ'ה (13:01.21 דקות). באליפות העולם באתלטיקה שנערכה בלונדון, סיים במקום השישי בריצת 10000 מטר בתוצאה של 26:57.77 דקות. במרתון ניו יורק זכה במדליית הזהב לאחר שקבע תוצאה של 2:10:53 שעות, לפני וילסון קיפסנג (2:10:56) ולליסה דסיסה (2:11:32 שעות).
2018[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
באליפות העולם בחצי מרתון שנערכה בוולנסיה, קמוורור זכה בפעם השלישית ברציפות במדליית הזהב, לאחר שקבע תוצאה של 59:31 שעות, והקדים את אברהם צ'רובן הבחרייני (1:00:22 שעות) וארון קיפלה האריתראי (1:00:31 שעות). בתחרות הקבוצתית זכה במדליית הכסף, לפני נבחרת בחריין ואחרי נבחרת אתיופיה. במרתון ניו יורק זכה במדליית הארד בתוצאה של 2:06:26 שעות, אחרי לליסה דסיסה (2:05:59 שעות) ושורה קיאטה האתיופי (2:06:01 שעות).
2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
באליפות העולם במרוצי שדה שנערכה באורהוס, דנמרק, זכה קמוורור במדליית הארד, כשסיים אחרי ג'ושוע צ'פטגאי וג'ייקוב קיפלימו האוגנדים. בתחרות הקבוצתית זכה במדליית הכסף, לפני נבחרת אתיופיה ואחרי נבחרת אוגנדה.