אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משחקי האולימפיאדה ה-XXXI
Olympics 2016 - Rio.png
עיר מארחת ריו דה ז'ניירו, ברזיל
מדינות משתתפות 207
ספורטאים משתתפים 10,293
תחרויות 306 ב-32 ענפי ספורט
טקס הפתיחה 5 באוגוסט 2016
טקס הנעילה 21 באוגוסט 2016
נפתח רשמית על ידי מישל טמר
(נשיא ברזיל בפועל)
השביע את המשתתפים רוברט שיידט
הדליק את הלפיד האולימפי ונדרליי דה לימה
האצטדיון הראשי מרקנה
Rio de Janeiro bid venues for the 2016 Summer Olympics-he.svg
המתחמים האולימפיים ברחבי העיר

המשחקים האולימפיים של קיץ 2016 - האולימפיאדה ה-31 בעת החדשה נערכו בין ה-5 באוגוסט ל-21 באוגוסט 2016 בריו דה ז'ניירו שבברזיל. אירוח המשחקים בריו נקבע בהחלטת הקונגרס האולימפי ה-13, וריו היא העיר הראשונה בדרום אמריקה שאירחה את המשחקים האולימפיים. בנוסף, הייתה זו הפעם השלישית בהיסטוריה בה התקיימו המשחקים האולימפיים בחצי הכדור הדרומי,[1] כך שאולימפיאדת הקיץ התקיימה למעשה במקום בו שוררת עונת החורף.

המשחקים האולימפיים נפתחו כשנתיים לאחר שברזיל ארחה את מונדיאל 2014, שבו נערך משחק הגמר באצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו.

תוכן עניינים

המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכרז האולימפי 2016
ילדה מוסיפה את חתימתה למועמדתה של העיר ריו דה ז'ניירו כמארחת אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (ינואר 2009)

שבע ערים עברו את השלב הראשון לאירוח המשחקים האולימפיים 2016 - ריו דה ז'ניירו (ברזיל), מדריד (ספרד), טוקיו (יפן), שיקגו (ארצות הברית), פראג (צ'כיה), באקו (אזרבייג'ן) ודוחה (קטר). ערים רבות הביעו עניין באירוח, אך ביטלו את הצעתן או שלא אושרו על ידי הוועד האולימפי. הוועד האולימפי ניקד כל עיר מבקשת על פי 11 קטגוריות שונות; יכולת כללית ויכולת מימון, אבטחה וביטחון, מתקני ספורט מתאימים (או לחלופין תוכניות בנייה מוצלחות), ניסיון קודם באירוח אירועי ספורט בינלאומיים, תחבורה, דיור ומגורים, דעת קהל, תמיכת הציבור, תשתיות, תנאים ורמת הכפר האולימפי. העיר בעלת הניקוד הנמוך ביותר הייתה העיר באקו שזכתה בממוצע של 4.3 נקודות, לאחריה העיר פראג עם ממוצע של 5.3 נקודות, והאחרונה שניקודה היה נמוך מדי הייתה העיר דוחה שזכתה בממוצע של 6.9 נקודות, כך שריו דה ז'ניירו, שיקגו, מדריד וטוקיו דורגו כארבע הטובות ביותר והמשיכו להחלטה הסופית. את ההחלטה הסופית קיבל הוועד האולימפי ב-2 באוקטובר 2009, בפגישה בקופנהגן, דנמרק, כשרוב חברי הוועד האולימפי הצביעו (מלבד נשיא הוועד האולימפי, שבעת הנציגים השייכים למדינות המועמדות, שני נעדרים ונציג מושעה אחד). בסיבוב הראשון הובילה העיר מדריד (28 הצבעות), ולאחריה ריו (26 הצבעות) וטוקיו (22 הצבעות). שיקגו, שזכתה ל-18 הצבעות בלבד, נפסלה מהאירוח. בשלב השני ניצחה ריו (46 הצבעות), כשלאחריה מדריד (29 הצבעות). טוקיו זכתה ל-20 הצבעות בלבד והודחה.

השלב המכריע היה בין הערים ריו ומדריד, אך ריו דה ז'ניירו נבחרה ברוב קולות מובהק - 66 הצבעות לריו מול 32 הצבעות למדריד.

תוצאות המכרז לאולימפיאדת קיץ 2016[2]
עיר מדינה סיבוב 1 סיבוב 2 סיבוב 3
ריו דה ז'ניירו ברזילברזיל  ברזיל 26 46 66
מדריד ספרדספרד  ספרד 28 29 32
טוקיו יפןיפן  יפן 22 20
שיקגו ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 18

לוגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו לאולימפיאדה עוצב על ידי חברת Tatil הברזילאית. הלוגו שניתן לראות בו דימוי של שלוש צלליות אנושיות האוחזות ידיים בריקוד בצבעי הדגל הברזילאי, נועד לציין מסרים כגון גלובליות, אחדות, תשוקה, הישגיות ורוח אולימפית. ראשי הוועד האולימפי בברזיל ציינו בהקשר ללוגו את נושא התשוקה דרך ספורט ורצון להישגים, תשוקה של רוח "הקריוקה" ׁ(קיריוקה, כינוי לתושבי העיר ריו הילידים) ותשוקה ושינוי לעיר, למדינה ולעולם כולו. צלליתו של הסמל מדמה את הר הסוכר המפורסם שבעיר.

החידוש העיצובי בלוגו הוא היותו תלת ממדי, ושילובו במקומות שונים בעיר כפסלים, אנימציות והקרנות לייזר. עבור הלוגו עוצב גם גופן ייחודי, שאמור לבטא את הערכים והמסרים שהוא נועד להעביר - מאפיינים של ריו 2016 ואנשיה, אותיות שנכתבו בקו אחד נמשך שנועד להביע תנועה של אתלטים, ומגוון עיקולים באותיות שנועדו לתאר חוסר רשמיות המושפעת משמחת החיים של העם הברזילאי".[3]

הכנות ופיתוח העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקציב הראשוני לאולימפיאדה בריו דה ז'ניירו היה כ-4.6 מיליארד דולר בלבד, זול משמעותית מאולימפיאדות קודמות וזאת בשל שימוש רב במתקנים קיימים, (כולל מבנים שהוכשרו למונדיאל ב-2014 ולמשחקים הפאן אמריקאיים שאירחה העיר ב-2007), ותכנון מבנים מודולאריים זולים שחלקם יפורקו (למשל מרכז ספורט המים האולימפי וארנה דו פוטורו שתארח את משחקי הכדוריד) ולא יצירות פאר ארכיטקטוניות. אולם תקציב המשחקים בפועל נאמד בכ-11.9 מיליארד דולר. מלבד שיפוץ מתקני ספורט קיימים והקמת חדשים לאולימפיאדה וכן הקמת "הכפר האולימפי" הכולל 31 מגדלי דירות בגובה 17 קומות שיהפוך לאחר המשחקים לשכונת מגורים (למעט המתחרים בתחרויות השיט להם הוקצה שטח מגורים נפרד ליד אתר התחרויות), וכן מרכז התקשורת (שהוקם עבור המשחקים הפאן אמריקאים והורחב לקראת האולימפיאדה), מספר חדרי המלון בעיר הוגדל לכ-33,000 חדרים, אם כי זהו מספר נמוך בהרבה מערים אחרות שאירחו את המשחקים. כדי להוסיף חדרים נוספים הובטח כי יעגנו בנמל העיר מספר אוניות קרוז גדולות שיספקו חדרים נוספים לתיירים. כמו כן תושבים מקומיים מתפרנסים מהצעת חדרים ללינה בבתיהם.

טקס הפתיחה של האולימפיאדה

בנוסף בוצעו בריו הכנות נוספות לקראת האולימפיאדה בתחומי התחבורה. טרמינל 2 בנמל התעופה הבינלאומי ע"ש קרלוס אנטוניו ז'ובים הורחב מקיבולת של 17 מיליון נוסעים לשנה ל-30 מיליון וצפי ל-2.5 מיליון נוסעים ביום בימי האולימפיאדה, כולל בין השאר תוספת של 100,000 מ"ר בנויים, 100 חנויות ומסעדות חדשות בטרמינל 2 ותוספת 26 שערי עליה למטוסים. (טרמינל 1 הורחב עוד קודם לכן לקראת מונדיאל 2014). ההרחבה הושלמה בחודש מאי 2016. נמל התעופה הוא השני בגודלו בברזיל (לאחר סאו פאולו) והרביעי בגודלו בדרום אמריקה. העיר חנכה גם קו רכבת קלה באמצע 2016 שמחבר בין השכונות הסמוכות לנמל העיר ואזור מרכז העיר. גם הרכבת התחתית העירונית יצרה קו חדש, קו 4 המכונה גם הקו הצהוב וכולל 15 תחנות, המחבר בין שכונת איפנמה, הסמוכה לקופקבנה, והתחנה המרכזית שבה הכוללת קווי מטרו נוספים לכפר האולימפי בבארה דה טז'יוקה. הקו נחנך בתחילת אוגוסט, ממש עם פתיחת האולימפיאדה. לצד זאת שופרו תשתיות הכבישים והרכבות בעיר כדי לשפר את התנועה בזמן המשחקים. גם מחסני ציוד הוקמו במספר נקודות בעיר כמו אזור תחרויות השיט על החוף ושולי הכפר האולימפי.

ברחבי העיר גם נעשו פעולות מסוימות לשיקום אסתטי חלקי למשל בפאבלות בעיר וכן תוגברו כוחות הביטחון בעיר כדי לצמצם את הפשיעה המקומית (סכום ניכר מתקציב המשחקים הוקצה למימון כוחות הביטחון וכן ציודם בטכנולוגיות פיקוח שונות) וכן שופצו מספר אתרי תיירות מושכי קהל וכמו כן שופץ חלק מאזור הנמל הישן בעיר לקראת האולימפיאדה ונבנה בו מוזיאון מדע חדש בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה שנפתח בדצמבר 2015. כאמור גם נפתח באמצע 2016 קו רכבת קלה המחבר את הנמל לשכונות הסמוכות אליו. אך לא כל תוכניות ההרחבה ושדרוג אזור הנמל בוצעו לקראת האולימפיאדה והם צפויים להתבצע בהדרגה בשנים שלאחר האולימפיאדה. גם סלילת קו הרכבת הבינעירונית המהירה בין ריו דה ז'ניירו לסאו פאולו נדחתה והשלמתו לא צפויה לפני 2020. ביקורת חמורה הוטלה על חוסר הטיפול בשפכים המזהמים באזורי תחרויות השיט במפרץ גואנברה ובמיוחד באגם רודריגו דה פרייטס, למרות ההתחייבויות המוקדמות (פחות מ-20 אחוז מהשפכים טופלו). ליקויי בנייה ואיכות הגימור התגלו גם בבנייני הכפר האולימפי דבר שנחשף פחות משבועיים מתחילת המשחקים כשמשלחות הספורטאים הראשונות הגיעו לכפר וצוותי התחזוקה נקראו לעבודות אינטנסיביות לטפל בהם.

מעבר של הלפיד האולימפי בבריכה

כחודשיים וחצי לפני תחילת המשחקים האולימפיים, 150 מומחים, אקדמאים ומדענים פרסמו קריאה דרמטית לדחות את האולימפיאדה או להעביר אותה מברזיל למקום אחר, בגלל נגיף הזיקה. לדבריהם, קיום האולימפיאדה שם הוא מעשה בלתי אחראי, שעלול להביא להתפשטות הזיקה ברחבי העולם.[4] בתשובה הודיע ארגון הבריאות העולמי כי "ביטול או שינוי המקום של האולימפיאדה לא ישפיע באופן משמעותי על ההתפשטות הבינלאומית של הנגיף". עם זאת, האזהרה לנשים הרות להימנע מביקור באזורים שבהם דווח על מקרי הדבקה בנגיף, שהוכרז מצב חירום בינלאומי בחודש פברואר, נותרה על כנה.[5]

כחודשיים לפני תחילת המשחקים האולימפיים, משבר פיננסי קשה עמד בפתחה של העיר המארחת. מושל ריו דה ז'ניירו הכריז על מצב חירום כלכלי בעיר המארחת. נשיאה בפועל של ברזיל, מישל טמר, אמר כי הממשלה תעזור בכיסוי החובות.[6] אף על פי שעלות אירוח האולימפיאדה בריו זולה משמעותית מהאולימפיאדות הקודמות (כ-4.6 מיליארד דולר בסה"כ) עדיין נוצרה מחאה מקומית על כך שהכספים המושקעים במתקנים באים על חשבון השקעה בתשתיות העירוניות המוזנחות.

הלפיד האולימפי הודלק במקדש הרה כ-90 יום לפני תחילת המשחקים עצמם, והגיע לברזיל ב-3 במאי 2016. בימים שעד טקס פתיחת האולימפיאדה נשאו אותו כ-12,000 משתתפים.[7]

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקני הספורט באולימפיאדה היו מפוזרים במספר חלקים בעיר באזור הצפון מזרחי הדרום מזרחי ומרכז העיר.

קומפלקס הספורט העירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומפלקס הספורט ממבט על

בקומפלקס הספורט העירוני שנבנה ברובע בארה דה טז'יוקה, שנמצא ליד חוף האוקיינוס האטלנטי בדרום מערב העיר. רובם בספורט סיטי קומפלקס סנטר שמכונה גם בארה אולימפיק פארק:

גם הכפר האולימפי המשמש למגורי ספורטאים ומאמנים הוקם סמוך למרכז הכנסים ריוסנטרו הסמוך לקומפלקס הספורט. גם מרכז התקשורת הוקם בשולי קומפלקס הספורט בריוסנטרו. רכבת תחתית חדשה וכן כבישים מחברים את קומפלקס הספורט לחלקים אחרים בעיר.

שכונת דאודורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון אולימפיק ווייט-ווטר

מתקני הספורט בצפון מערב העיר.

מתחם המרקנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון המרקנה, מימין, והמרקנזיניו

מתקני הספורט באזור צפון מרכז העיר.

אזור חופי הקופקבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקני הספורט באזור דרום מזרח העיר.

מתחמים נוספים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר נבנו גם הכפר האולימפי לספורטאים הכולל 31 מגדלים בגובה 17 קומות ובהם 3,604 יחידות דיור שיועדו לכ-18,000 ספורטאים ומאמנים לצד טיילת חוף המעוטרת בתעלות נוי ופארק שכונתי עם מתקני ספורטק, אולמות זמניים ששימשו לצרכים שונים כגון מחסני ציוד, חדרי אוכל גדולים לספורטאים, חדרי כושר ועוד והוא סמוך לריוסנטרו. בכפר הוצבה לראשונה מטעם הוועד האולימפי הבינלאומי אנדרטת "אבן הזיכרון" לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שבעתיד תוצב בכפרים האולימפיים הבאים בערים שיארחו את האולימפיאדה. הורחב גם מרכז תקשורת בריוסנטרו שהוקם לקראת המשחקים הפאן אמריקאיים ב-2007. מרכז התקשורת הוא מקבץ מבנים בגובה 75 מטרים בגובה 24 קומות (שיוסב לאחר המשחקים לקומפלקס משרדים מעל שדרת חנויות ומסעדות וכן מלון) ששולב עם מלון המשמש למגורי העיתונאים והוא נמצא ליד הכפר האולימפי וקומפלקס מתקני הספורט בבארה דה טז'יוקה. כן הוכשר חוף אולימפי לתיירים המבקרים המעוטר בסמלי הטבעות האולימפיות וסמלי אולימפיאדת ריו ומציע פעילויות תרבות ואטרקציות שונות לתיירים.

מתקנים בערים אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לאצטדיון המרקנה שבריו דה ז'ניירו שאירח את גמר טורניר הכדורגל האולימפי וכן אצטדיון אנז'ניאו שאירח חלק מהמשחקים, נערך טורניר הכדורגל האולימפי גם באצטדיונים מחוץ לעיר: הלאומי בברזיליה, ארנה פונטה נובה בסלבדור, מינייראו בבלו הוריזונטה, ארנה אמזוניה במנאוס וארנה קורינתיאנס בסאו פאולו.


תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחקים האולימפיים ב-2016 נערכו תחרויות ב-32 ענפי ספורט שונים. על-פי החלטתו של הוועד האולימפי הבינלאומי מ-9 באוקטובר 2009, במשחקים אולימפיים אלה התקיימו לראשונה תחרויות בגולף וברוגבי שביעיות.



לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השעות הן לפי שעון ברזיליה (UTC - 3)
טפ טקס הפתיחה תחרות 1 גמרים מר מופע ראווה טנ טקס הנעילה
אוגוסט 3
ד'
4
ה'
5
ו'
6
ש'
7
א'
8
ב'
9
ג'
10
ד'
11
ה'
12
ו'
13
ש'
14
א'
15
ב'
16
ג'
17
ד'
18
ה'
19
ו'
20
ש'
21
א'
גמרים בענף
Olympic Rings Icon.svg טקסים טפ טנ
Archery pictogram.svg קשתות 1 1 1 1 4
אתלטיקה 3 5 4 5 5 4 6 7 7 1 47
בדמינטון 1 1 2 1 5
כדורסל 1 1 2
איגרוף 1 1 1 1 1 1 3 4 13
קאנו/קיאק סלאלום 1 1 2 16
ספרינט 4 4 4
אופניים אופני כביש 1 1 2 18
אופני מסלול 1 2 2 1 1 3
BMX 2
אופני הרים 1 1
קפיצה למים 1 1 1 1 1 1 1 1 8
רכיבה 2 1 1 1 1 6
סיף 1 1 1 1 2 1 1 1 1 10
הוקי שדה 1 1 2
כדורגל 1 1 2
גולף 1 1 2
התעמלות מכשירים 1 1 1 1 4 3 3 מר 18
אומנותית 1 1
טרמפולינה 1 1
כדוריד 1 1 2
ג'ודו 2 2 2 2 2 2 2 14
קרב חמש מודרני 1 1 2
חתירה 2 4 4 4 14
רוגבי 1 1 2
שיט 2 2 2 2 2 10
קליעה 2 2 2 1 2 1 2 2 1 15
שחייה 4 4 4 4 4 4 4 4 1 1 34
שחייה צורנית 1 1 2
טניס שולחן 1 1 1 1 4
טאקוונדו 2 2 2 2 8
טניס 1 1 3 5
טריאתלון 1 1 2
כדורעף כדורעף חופים 1 1 4
אולמות 1 1
כדורמים 1 1 2
הרמת משקולות 1 2 2 2 2 2 1 1 1 1 15
היאבקות 2 2 2 3 3 2 2 2 18
סה"כ גמרים ביום 12 14 14 15 20 19 24 21 22 17 25 16 23 22 30 12 306
סה"כ גמרים שנערכו 12 26 40 55 75 94 118 139 161 178 203 219 242 264 294 306
אוגוסט 3
ד'
4
ה'
5
ו'
6
ש'
7
א'
8
ב'
9
ג'
10
ד'
11
ה'
12
ו'
13
ש'
14
א'
15
ב'
16
ג'
17
ד'
18
ה'
19
ו'
20
ש'
21
א'
גמרים

בענף


טבלת מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדליות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדליות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 46 37 38 121
2 בריטניהבריטניה בריטניה 27 23 17 67
3 סיןסין סין 26 18 26 70
4 רוסיהרוסיה רוסיה 19 18 19 56
5 גרמניהגרמניה גרמניה 17 10 15 42
6 יפןיפן יפן 12 8 21 41
7 צרפתצרפת צרפת 10 18 14 42
8 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 9 3 9 21
9 איטליהאיטליה איטליה 8 12 8 28
10 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 8 11 10 29
11 הולנדהולנד הולנד 8 7 4 19
12 הונגריההונגריה הונגריה 8 3 4 15
13 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 7 6 6 19
14 ספרדספרד ספרד 7 4 6 17
15 קניהקניה קניה 6 6 1 13
16 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
17 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 5 3 2 10
18 קובהקובה קובה 5 2 4 11
19 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 4 9 5 18
20 קנדהקנדה קנדה 4 3 15 22
21 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 4 2 7 13
22 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 3 5 9 17
23 קולומביהקולומביה קולומביה 3 2 3 8
24 שווייץשווייץ שווייץ 3 2 2 7
25 איראןאיראן איראן 3 1 4 8
סך הכל (87 מדינות) 307 307 360 974
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 46 37 38 121
2 בריטניהבריטניה בריטניה 27 23 17 67
3 סיןסין סין 26 18 26 70
4 רוסיהרוסיה רוסיה 19 18 19 56
5 גרמניהגרמניה גרמניה 17 10 15 42
6 יפןיפן יפן 12 8 21 41
7 צרפתצרפת צרפת 10 18 14 42
8 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 9 3 9 21
9 איטליהאיטליה איטליה 8 12 8 28
10 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 8 11 10 29
11 הולנדהולנד הולנד 8 7 4 19
12 הונגריההונגריה הונגריה 8 3 4 15
13 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 7 6 6 19
14 ספרדספרד ספרד 7 4 6 17
15 קניהקניה קניה 6 6 1 13
16 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
17 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 5 3 2 10
18 קובהקובה קובה 5 2 4 11
19 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 4 9 5 18
20 קנדהקנדה קנדה 4 3 15 22
21 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 4 2 7 13
22 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 3 5 9 17
23 קולומביהקולומביה קולומביה 3 2 3 8
24 שווייץשווייץ שווייץ 3 2 2 7
25 איראןאיראן איראן 3 1 4 8
26 יווןיוון יוון 3 1 2 6
27 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 3 1 0 4
28 דנמרקדנמרק דנמרק 2 6 7 15
29 שוודיהשוודיה שוודיה 2 6 3 11
30 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 2 6 2 10
31 אוקראינהאוקראינה אוקראינה 2 5 4 11
32 סרביהסרביה סרביה 2 4 2 8
33 פוליןפולין פולין 2 3 6 11
34 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 2 3 2 7
35 בלגיהבלגיה בלגיה 2 2 2 6
תאילנדתאילנד תאילנד 2 2 2 6
37 סלובקיהסלובקיה סלובקיה 2 2 0 4
38 גאורגיהגאורגיה גאורגיה 2 1 4 7
39 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 1 7 10 18
40 בלארוסבלארוס בלארוס 1 4 4 9
41 טורקיהטורקיה טורקיה 1 3 4 8
42 ארמניהארמניה ארמניה 1 3 0 4
43 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 1 2 7 10
44 אתיופיהאתיופיה אתיופיה 1 2 5 8
45 סלובניהסלובניה סלובניה 1 2 1 4
46 אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 1 2 0 3
47 רומניהרומניה רומניה 1 1 3 5
48 בחרייןבחריין בחריין 1 1 0 2
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 1 1 0 2
50 טאיפיי הסיניתטאיפיי הסינית הרפובליקה הסינית 1 0 2 3
51 בהאמהבהאמה בהאמה 1 0 1 2
חוף השנהבחוף השנהב חוף השנהב 1 0 1 2
הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי משתתפים עצמאיים 1 0 1 2
54 פיג'יפיג'י פיג'י 1 0 0 1
ירדןירדן ירדן 1 0 0 1
קוסובוקוסובו קוסובו 1 0 0 1
פוארטו ריקופוארטו ריקו פוארטו ריקו 1 0 0 1
סינגפורסינגפור סינגפור 1 0 0 1
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 1 0 0 1
60 מלזיהמלזיה מלזיה 0 4 1 5
61 מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 3 2 5
62 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה 0 2 0 2
אירלנדאירלנד אירלנד 0 2 0 2
64 ליטאליטא ליטא 0 1 3 4
65 בולגריהבולגריה בולגריה 0 1 2 3
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 1 2 3
67 הודוהודו הודו 0 1 1 2
מונגוליהמונגוליה מונגוליה 0 1 1 2
69 בורונדיבורונדי בורונדי 0 1 0 1
גרנדהגרנדה גרנדה 0 1 0 1
ניז'רניז'ר ניז'ר 0 1 0 1
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 0 1 0 1
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר 0 1 0 1
74 נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0 0 4 4
75 מצריםמצרים מצרים 0 0 3 3
תוניסיהתוניסיה תוניסיה 0 0 3 3
77 ישראלישראל ישראל 0 0 2 2
78 אוסטריהאוסטריה אוסטריה 0 0 1 1
הרפובליקה הדומיניקניתהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית 0 0 1 1
אסטוניהאסטוניה אסטוניה 0 0 1 1
פינלנדפינלנד פינלנד 0 0 1 1
מרוקומרוקו מרוקו 0 0 1 1
מולדובהמולדובה מולדובה 0 0 1 1
ניגריהניגריה ניגריה 0 0 1 1
פורטוגלפורטוגל פורטוגל 0 0 1 1
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 0 0 1 1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 0 0 1 1
סך הכל (87 מדינות) 307 307 360 974
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

ענפי האולימפיאדה ותוצאותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 6 4 2 12
2 הולנדהולנד הולנד 2 3 1 6
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 3 0 5
סך הכל (21 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 בריטניהבריטניה בריטניה 6 4 2 12
2 הולנדהולנד הולנד 2 3 1 6
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 3 0 5
4 שווייץשווייץ שווייץ 2 0 0 2
5 שוודיהשוודיה שוודיה 1 1 0 2
6 בלגיהבלגיה בלגיה 1 0 1 2
קולומביהקולומביה קולומביה 1 0 1 2
גרמניהגרמניה גרמניה 1 0 1 2
איטליהאיטליה איטליה 1 0 1 2
10 סיןסין סין 1 0 0 1
11 רוסיהרוסיה רוסיה 0 2 1 3
12 דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 2 3
13 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 1 1 2
פוליןפולין פולין 0 1 1 2
15 צ'כיהצ'כיה צ'כיה 0 1 0 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 0 1
17 קנדהקנדה קנדה 0 0 2 2
18 ספרדספרד ספרד 0 0 1 1
צרפתצרפת צרפת 0 0 1 1
מלזיהמלזיה מלזיה 0 0 1 1
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

במהלך מרוץ אופני כביש לנשים, אנמיק ואן פלויטן (הולנדהולנד  הולנד ) שהובילה במרוץ 12 ק"מ לסיומו, איבדה שליטה על האופניים שלה התנגשה בעץ ונפצעה קשה עם שלושה שברים בעמוד השדרה וזעזוע מוח.[9]

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 13 10 9 32
2 קניהקניה קניה 6 6 1 13
3 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
סך הכל (42 מדינות) 47 47 47 141
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 13 10 9 32
2 קניהקניה קניה 6 6 1 13
3 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 6 3 2 11
4 סיןסין סין 2 2 2 6
5 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 2 2 0 4
6 בריטניהבריטניה בריטניה 2 1 4 7
7 קרואטיהקרואטיה קרואטיה 2 0 1 3
גרמניהגרמניה גרמניה 2 0 1 3
9 אתיופיהאתיופיה אתיופיה 1 2 5 8
10 קנדהקנדה קנדה 1 1 4 6
11 פוליןפולין פולין 1 1 1 3
12 בחרייןבחריין בחריין 1 1 0 2
ספרדספרד ספרד 1 1 0 2
14 בהאמהבהאמה בהאמה 1 0 1 2
15 בלגיהבלגיה בלגיה 1 0 0 1
ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 1 0 0 1
קולומביהקולומביה קולומביה 1 0 0 1
יווןיוון יוון 1 0 0 1
סלובקיהסלובקיה סלובקיה 1 0 0 1
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן 1 0 0 1
21 צרפתצרפת צרפת 0 3 3 6
22 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה 0 2 0 2
23 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 3 4
24 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 1 1 2
יפןיפן יפן 0 1 1 2
26 בורונדיבורונדי בורונדי 0 1 0 1
בלארוסבלארוס בלארוס 0 1 0 1
בולגריהבולגריה בולגריה 0 1 0 1
דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 0 1
גרנדהגרנדה גרנדה 0 1 0 1
מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 1 0 1
הולנדהולנד הולנד 0 1 0 1
קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטר 0 1 0 1
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 1 0 1
35 קובהקובה קובה 0 0 1 1
צ'כיהצ'כיה צ'כיה 0 0 1 1
הונגריההונגריה הונגריה 0 0 1 1
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 0 0 1 1
סרביהסרביה סרביה 0 0 1 1
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 0 0 1 1
טורקיהטורקיה טורקיה 0 0 1 1
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 0 1 1
סך הכל (42 מדינות) 47 47 47 141
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

האתלטיות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליין תומפסון (ג'מייקהג'מייקה  ג'מייקה ), זכתה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב, בריצת 100 מטר ובריצת 200 מטר ומדליית כסף, בריצת שליחות 4x100.
  • אליסון פליקס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכתה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 כסף. מדליות זהב בריצות שליחות 4x100 ו-4x400 מטר. מדליית כסף, בריצת 400 מטר.
  • טיאנה ברטולטה (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת שליחות 4x100 מטר ובקפיצה לרוחק.
  • טורי בואי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. זהב בריצת שליחות 4x100 מטר, כסף בריצת 100 מטר וארד בריצת 200 מטר.

האתלטים הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסיין בולט (ג'מייקהג'מייקה  ג'מייקה ) זכה ב-3 מדליות זהב אישיות בריצת 100 מטר, בריצת 200 מטר ובריצת שליחים 4x100 מטר, והוא האתלט הראשון בהיסטוריה שזוכה שלוש פעמים רצופות ב-3 מדליות זהב ובסך הכל צבר 9 מדליות אולימפיות.
  • מו פארח (בריטניהבריטניה  בריטניה ) זכה ב-2 מדליות זהב אישיות בריצת 5000 מטר ובריצת 10000 מטר

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2016 הוחלט סופית על ידי ההתאחדות הבינלאומית באתלטיקה כי אתלטי רוסיה, שדורגו במקום שני הכללי בתחרויות האתלטיקה, אחרי ארצות הברית בלונדון 2012 (זכו ב-8 מדליות זהב ו-18 מדליות בסך הכל), לא ישתתפו במשחקים האולימפיים, בכפוף לאישור ההחלטה על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, בעקבות דו"ח הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט שקבע כי רוסיה נהגה באופן שיטתי לאמרץ את ספורטאיה.[10] ביולי החליט הוועד כי התאחדות כל ענף אולימפי תקבע אם ספורטאיה יוכלו להשתתף, ובכך אישר את ההחלטה לגבי האתלטים.[11]

הוקי שדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png בריטניהבריטניה  בריטניה
Med 2.png הולנדהולנד  הולנד
Med 3.png גרמניהגרמניה  גרמניה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
Med 2.png בלגיהבלגיה  בלגיה
Med 3.png גרמניהגרמניה  גרמניה

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיהרוסיה רוסיה 4 3 2 9
2 יפןיפן יפן 4 3 0 7
3 קובהקובה קובה 2 1 0 3
סך הכל (27 מדינות) 18 18 36 72
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 רוסיהרוסיה רוסיה 4 3 2 9
2 יפןיפן יפן 4 3 0 7
3 קובהקובה קובה 2 1 0 3
4 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 2 0 1 3
5 טורקיהטורקיה טורקיה 1 2 2 5
6 איראןאיראן איראן 1 1 3 5
7 ארמניהארמניה ארמניה 1 1 0 2
8 גאורגיהגאורגיה גאורגיה 1 0 2 3
9 קנדהקנדה קנדה 1 0 0 1
סרביהסרביה סרביה 1 0 0 1
11 אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן 0 3 6 9
12 בלארוסבלארוס בלארוס 0 1 2 3
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 0 1 2 3
14 דנמרקדנמרק דנמרק 0 1 0 1
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 1 0 1
16 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 0 0 3 3
17 סיןסין סין 0 0 2 2
שוודיהשוודיה שוודיה 0 0 2 2
19 בולגריהבולגריה בולגריה 0 0 1 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 0 1 1
הודוהודו הודו 0 0 1 1
איטליהאיטליה איטליה 0 0 1 1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 0 0 1 1
נורווגיהנורווגיה נורווגיה 0 0 1 1
פוליןפולין פולין 0 0 1 1
רומניהרומניה רומניה 0 0 1 1
תוניסיהתוניסיה תוניסיה 0 0 1 1
סך הכל (27 מדינות) 18 18 36 72
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

רוסיה (רוסיהרוסיה ) זכתה ב-9 מדליות (4 זהב, 3 כסף ו-2 ארד) לפני יפן (יפןיפן ) שזכתה ב-7 מדליות (4 זהב, 3 כסף). כל מדליות הזהב של יפן הושגו בידי הנשים וכל מדליות הזהב של רוסיה הושגו בידי הגברים.

נשים (היאבקות חופשית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קאורי איצ'ו (יפןיפן  יפן ), הייתה לאישה הראשונה בהיסטוריה, בכל ענף ספורט שהוא, שזוכה בתואר אולימפי ארבע פעמים ברציפות.
  • סאורי יושידה (יפןיפן  יפן ), ששאפה אף היא לזכות בתואר האולימפי בפעם הרביעית ברציפות, הפסידה במפתיע להלן מארוליס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), שהיה בסך הכל ההפסד השלישי שלה בקריירה, ונאלצה להסתפק במדליית כסף.
גברים (היאבקות יוונית-רומית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיכאין לופז (קובהקובה  קובה ), זכה בפעם השלישית ברציפות בתואר האולימפי במשקל של 130 ק"ג.
  • רומן ולסוב (רוסיהרוסיה  רוסיה ), זכה בפעם השנייה ברציפות בתואר האולימפי במשקל של 75 ק"ג.

הרמת משקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 סיןסין סין 5 2 0 7
2 תאילנדתאילנד תאילנד 2 1 1 4
3 איראןאיראן איראן 2 0 0 2
סך הכל (21 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 סיןסין סין 5 2 0 7
2 תאילנדתאילנד תאילנד 2 1 1 4
3 איראןאיראן איראן 2 0 0 2
4 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 1 3 0 4
5 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 1 1 3 5
6 קולומביהקולומביה קולומביה 1 0 1 2
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 1 0 1 2
טאיפיי הסיניתטאיפיי הסינית הרפובליקה הסינית 1 0 1 2
9 אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן 1 0 0 1
10 ארמניהארמניה ארמניה 0 2 0 2
בלארוסבלארוס בלארוס 0 2 0 2
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 0 2 0 2
13 הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 0 1 0 1
טורקיהטורקיה טורקיה 0 1 0 1
15 מצריםמצרים מצרים 0 0 2 2
16 ספרדספרד ספרד 0 0 1 1
יפןיפן יפן 0 0 1 1
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 0 0 1 1
ליטאליטא ליטא 0 0 1 1
רומניהרומניה רומניה 0 0 1 1
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי עולם

  • דנג וויי (סיןסין  סין ) קבעה שיא עולם במשקל עד 63 ק"ג. כשהיא מרימה משקולות במשקל כולל של 262 ק"ג. באותה תחרות היא השיגה גם את שיא העולם בסגנון דחיקה כאשר דחקה 147 ק"ג.

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאי עולם

  • לונג צ'ינגצ'ואן (סיןסין  סין ) קבע שיא עולם במשקל עד 56 ק"ג. כשהוא מרים משקולות במשקל כולל של 307 ק"ג.

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 4 6 2 12
2 רוסיהרוסיה רוסיה 3 5 3 11
3 בריטניהבריטניה בריטניה 2 2 3 7
סך הכל (16 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 4 6 2 12
2 רוסיהרוסיה רוסיה 3 5 3 11
3 בריטניהבריטניה בריטניה 2 2 3 7
4 יפןיפן יפן 2 0 1 3
5 אוקראינהאוקראינה אוקראינה 1 1 1 3
6 גרמניהגרמניה גרמניה 1 0 1 2
7 בלארוסבלארוס בלארוס 1 0 0 1
קנדהקנדה קנדה 1 0 0 1
יווןיוון יוון 1 0 0 1
הולנדהולנד הולנד 1 0 0 1
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 1 0 0 1
12 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 0 2 1 3
13 סיןסין סין 0 1 4 5
14 ספרדספרד ספרד 0 1 0 1
15 בולגריהבולגריה בולגריה 0 0 1 1
שווייץשווייץ שווייץ 0 0 1 1
סך הכל (16 מדינות) 18 18 18 54
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התעמלות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

התעמלות מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סימון ביילס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכתה בחמש מדליות, מהן ארבע מדליות זהב שמתוכן שלוש אישיות: קרב-רב, קפיצות וקרקע. מדליית ארד בקורה.
  • אלי רייזמן (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכתה בשלוש מדליות, 1 זהב ו-2 כסף. מדליית זהב קבוצתית ומדליות כסף, בקרב רב ובקרקע.
  • ארצות הברית זכתה במדליית זהב בתחרות הקבוצתית לנשים בתוצאה של 184.897 נקודות ובפער של 8.209 נקודות מהמקום השני, הפער הגדול ביותר בגמר אולימפי, לפני רוסיה (176.688 נקודות) וסין (176.003 נקודות).
  • אוקסנה צ'וסוביטינה (אוזבקיסטןאוזבקיסטן  אוזבקיסטן ), בת 41, השתתפה באולימפיאדה השביעית שלה (בעבר ייצגה במשחקים את חבר המדינות, רוסיה וגרמניה).[12]
גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות קבוצתית

מקום נבחרת
Med 1.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
Med 2.png רוסיהרוסיה  רוסיה
Med 3.png סיןסין  סין

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות קבוצתית

מקום נבחרת
Med 1.png יפןיפן  יפן
Med 2.png רוסיהרוסיה  רוסיה
Med 3.png סיןסין  סין

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 איטליהאיטליה איטליה 4 3 0 7
2 גרמניהגרמניה גרמניה 3 1 0 4
3 סיןסין סין 1 2 4 7
סך הכל (19 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 איטליהאיטליה איטליה 4 3 0 7
2 גרמניהגרמניה גרמניה 3 1 0 4
3 סיןסין סין 1 2 4 7
4 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 1 1 0 2
וייטנאםוייטנאם וייטנאם 1 1 0 2
6 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 1 0 2 3
7 יווןיוון יוון 1 0 1 2
הוועד האולימפי הבינלאומיהוועד האולימפי הבינלאומי משתתפים עצמאיים 1 0 1 2
9 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 1 0 0 1
קרואטיהקרואטיה קרואטיה 1 0 0 1
11 רוסיהרוסיה רוסיה 0 2 2 4
12 צרפתצרפת צרפת 0 1 1 2
13 ברזילברזיל ברזיל (מארחת) 0 1 0 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 0 1 0 1
שוודיהשוודיה שוודיה 0 1 0 1
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 0 1 0 1
17 בריטניהבריטניה בריטניה 0 0 2 2
18 קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 0 0 1 1
שווייץשווייץ שווייץ 0 0 1 1
סך הכל (19 מדינות) 15 15 15 45
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כדורגל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png גרמניהגרמניה  גרמניה
Med 2.png שוודיהשוודיה  שוודיה
Med 3.png קנדהקנדה  קנדה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png ברזילברזיל  ברזיל
Med 2.png גרמניהגרמניה  גרמניה
Med 3.png ניגריהניגריה  ניגריה

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
Med 2.png איטליהאיטליה  איטליה
Med 3.png רוסיהרוסיה  רוסיה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png סרביהסרביה  סרביה
Med 2.png קרואטיהקרואטיה  קרואטיה
Med 3.png איטליהאיטליה  איטליה

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כדורסל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
Med 2.png ספרדספרד  ספרד
Med 3.png סרביהסרביה  סרביה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
Med 2.png סרביהסרביה  סרביה
Med 3.png ספרדספרד  ספרד

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png סיןסין  סין
Med 2.png סרביהסרביה  סרביה
Med 3.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png ברזילברזיל  ברזיל
Med 2.png איטליהאיטליה  איטליה
Med 3.png ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית

כדורעף חופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפיצה למים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 סיןסין סין 7 2 1 10
2 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 2 1 3
סך הכל (9 מדינות) 8 8 8 24
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 סיןסין סין 7 2 1 10
2 בריטניהבריטניה בריטניה 1 1 1 3
3 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 2 1 3
4 איטליהאיטליה איטליה 0 1 1 2
5 מלזיהמלזיה מלזיה 0 1 0 1
מקסיקומקסיקו מקסיקו 0 1 0 1
7 קנדהקנדה קנדה 0 0 2 2
8 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 0 1 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 0 1 1
סך הכל (9 מדינות) 8 8 8 24
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קפיצה למים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

התחרויות התקיימו במרכז ספורט המים מריה לנק השוכן בבארה דה טיז'וקה, ריו דה ז'ניירו. התחרויות התקיימו בארבע קטגוריות: קפיצות ממקפצה בגובה 3 מטרים, קפיצות סינכרוניות ממקפצה בגובה 3 מטרים, קפיצות מפלטפורמה בגובה 10 מטרים וקפיצות סינכורניות מפלטפורמה בגובה 10 מטרים. בכל קטגוריה התקיימו תחרויות נפרדות לגברים ולנשים, סה"כ התקיימו שמונה תחרויות שונות.

סין הובילה ברוב התחרויות וקטפה 7 מתוך 8 מדליות הזהב.

במהלך היום השלישי לתחרויות הפכו מי הבריכה לירוקים. בתחילה טענו המארגנים כי מדובר באצות שגדלו במים עקב תנאי החום והחוסר ברוח בבריכה. ההסבר לא הניח את הדעת, שכן המים בבריכה הסמוכה בה נערכו משחקי הכדורמים נותרו כחולים. לבסוף הודו המארגנים כי השינוי בצבע נבע מכך שלבריכה נשפכו 160 ליטר של מימן על-חמצני. לאחר מכן נשאבו המים והוחלפו במים חדשים.[14]

קשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 4 0 1 5
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 1 1 2
3 צרפתצרפת צרפת 0 1 0 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 1 0 1
רוסיהרוסיה רוסיה 0 1 0 1
סך הכל (7 מדינות) 4 4 4 12
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 4 0 1 5
2 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 0 1 1 2
3 צרפתצרפת צרפת 0 1 0 1
גרמניהגרמניה גרמניה 0 1 0 1
רוסיהרוסיה רוסיה 0 1 0 1
6 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 0 0 1 1
טאיפיי הסיניתטאיפיי הסינית הרפובליקה הסינית 0 0 1 1
סך הכל (7 מדינות) 4 4 4 12
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות המוקדמות בחץ וקשת נקבע שיא עולם חדש, שיא העולם הראשון באולימפיאדה על ידי קים וו-ג'ין (דרום קוריאהדרום קוריאה  דרום קוריאה ).[15]

רוגבי שבעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
Med 2.png ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד
Med 3.png קנדהקנדה  קנדה

גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום נבחרת
Med 1.png פיג'יפיג'י  פיג'י
Med 2.png בריטניהבריטניה  בריטניה
Med 3.png דרום אפריקהדרום אפריקה  דרום אפריקה


שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 16 8 9 33
2 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 3 4 3 10
3 הונגריההונגריה הונגריה 3 2 2 7
סך הכל (21 מדינות) 37 37 36 110
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 16 8 9 33
2 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 3 4 3 10
3 הונגריההונגריה הונגריה 3 2 2 7
4 יפןיפן יפן 2 2 5 9
5 רוסיהרוסיה רוסיה 2 2 2 6
6 הולנדהולנד הולנד 2 0 0 2
7 בריטניהבריטניה בריטניה 1 5 0 6
8 סיןסין סין 1 4 3 8
9 קנדהקנדה קנדה 1 1 4 6
10 איטליהאיטליה איטליה 1 1 2 4
11 שוודיהשוודיה שוודיה 1 1 1 3
12 דנמרקדנמרק דנמרק 1 0 1 2
ספרדספרד ספרד 1 0 1 2
14 קזחסטןקזחסטן קזחסטן 1 0 0 1
סינגפורסינגפור סינגפור 1 0 0 1
16 דרום אפריקהדרום אפריקה דרום אפריקה 0 3 0 3
17 צרפתצרפת צרפת 0 2 1 3
18 בלגיהבלגיה בלגיה 0 1 0 1
יווןיוון יוון 0 1 0 1
20 בלארוסבלארוס בלארוס 0 0 1 1
ברזילברזיל ברזיל המארחת 0 0 1 1
סך הכל (21 מדינות) 37 37 36 110
הטבלה ממוינת על פי שיטת הספירה של "זהב תחילה".[8]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)

שיאי עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

7 שיאי עולם חדשים נקבעו בתחרויות השחייה, 5 לנשים ו-2 לגברים. נוסף לכך, נקבעו 13 שיאים אולימפיים חדשים, 10 לנשים ו-3 לגברים.

השחייניות הבולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קייטי לדקי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכתה ב-5 מדליות: 3 מדליות זהב אישיות, מדליית זהב ומדליית כסף במשחי השליחות. נוסף לכך היא קבעה שני שיאי עולם חדשים.
  • קטינקה הוסו (הונגריההונגריה  הונגריה ), זכתה ב-3 מדליות זהב אישיות וקבעה שיא עולם חדש.

השחיינים הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייקל פלפס (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ) זכה ב-6 מדליות, מהן 5 מדליות זהב ובכך צבר 28 מדליות אולימפיות, מהן 23 מדליות זהב. סכום זכיות זה גדול משל כל ספורטאי אחר בהיסטוריה. הוא זכה 4 פעמים ברציפות במשחה ל-200 מטר מעורב אישי, הישג היסטורי והוא השחיין (גבר) הראשון שייצג את ארצות הברית בארבע אולימפיאדות רצופות.
  • ראיין מרפי (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית ), זכה בשלוש מדליות זהב ששתיים מהן אישיות במשחי הגב ואחת במשחה השליחים המעורב שבו שבר את שיא העולם במשחה ל-100 מטר גב.

אירועים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במהלך המשחקים האולימפיים הפכו לפתע המים בבריכת השחייה שבמרכז ספורט המים מריה לנק שבה נערכו תחרויות הקפיצה למים לצבע ירוק בוהק. יום למחרת גם המים בבריכה הסמוכה, שבה נערכו משחקי כדורמים והשחייה הצורנית הפכו ירוקים. לאחר בדיקה, המארגנים הודיעו שהסיבה לשינוי בצבע המים הן בשל טעות באחד מהחומרים שעובד הבריכה השתמש בהם.
  • ביום לפני האחרון של תחרויות השחייה, השחייניות שהיו אמורות להשתתף במשחה חצי הגמר ל-50 מטר חופשי לא הגיעו לבריכה משום שהאוטובוס שהסיע אותן הוביל אותן לאצטדיון המרכזי, מה שהוביל לעיכוב של יותר מחצי שעה בתוכנית התחרויות.[16]
  • במהלך האולימפיאדה השחיין ראיין לוכטה דיווח במסיבת עיתונאים כי הוא נשדד באיומי נשק. דיווחים על אירועים כאלו היו נפוצים ולכן הדיווח התקבל כאמין. עם זאת, משטרת ריו החלה לחשוד כשראתה את השחיינים עם השעונים על ידיהם והחלה לחקור את האירוע. בעקבות החקירה התברר כי ראיין וחברו ג'ימי פייגן בדו מליבם את דבר השוד ולמעשה היו מעורבים באירוע ונדליזם בשירותי תחנת דלק[17]
  • בתחרות הקפיצה במוט הקהל הברזילאי עודד את קופץ המוט טיאגו דה סילבה אך באופן חריג שרק בוז לקופץ המוט הצרפתי רנו לאבילני, על מנת להכשיל אותו לעבור בניסיון האחרון 6.08 מטר, דבר שעורר את כעסו. לאבילני, שזכה במדליית הכסף, אמר בתגובה כי מאז 1936 לא שרקו בוז לאתלט, בהתייחסו לאולימפיאדת ברלין ולג'סי אוונס, התבטאות שעוררה ביקורת עזה ועליה הוא התנצל מאוחר יותר.[18] למחרת, בטקס חלוקת המדליות, הקהל שרק בוז באופן ממושך לקופץ הצרפתי שהחל לדמוע על הפודיום. דה-סילבה סימן לקהל להפסיק וגורמים שונים ביקרו אף הם את הקהל הברזילאי על התנהגותו.[19]
  • לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, התקיים טקס רשמי של הוועד האולימפי הבינלאומי לזכר חללי מינכן בו השתתף נשיא הוועד, תומאס באך.[20] מאידך, בוועד הבינלאומי נמנעו מסיקור רשמי של האירוע.[21] בנוסף לחללים, צויינו שוטר גרמני שנהרג בניסיון החילוץ, שני הרוגי הפיגוע באולימפיאדת אטלנטה (אחת נרצחה מהמטען ואחר נפטר מהתקף לב לאחר שהגיע למקום) וגולש מזחלות גיאורגי שנהרג בתאונת אימונים באולימפיאדת ונקובר.[22] בין המשתתפים בטקס-נציגי המשפחות, המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, ז'אק רוג וסרגיי בובקה.

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעם הראשונה מאז החלו לשדר את האולימפיאדה בישראל, הערוץ הראשון לא משדר את האולימפיאדה לאחר שהפסיד במכרז שנערך לקבוצת RGE, שהעבירה את זכויות השידור לערוץ הספורט.

שיר האולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הרשמי של אולימפיאדת ריו 2016 הוא השיר "Rise" של הזמרת האמריקאית קייטי פרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שתי הפעמים הקודמות היו באוסטרליה: אולימפיאדת סידני ואולימפיאדת מלבורן
  2. ^ "Past Bid Results". GamesBids.com. בדיקה אחרונה ב-31 באוקטובר 2015. 
  3. ^ ערן רותם, על האתגר הכפול של ריו 2016 - דרך הלוגו, באתר Allmarketing - הכל שיווק, ‏28 ביולי 2016
  4. ^ 150 מומחים: לבטל את האולימפיאדה בגלל הזיקה, באתר ynet, 28 במאי 2016
  5. ^ האו"ם: "אין הצדקה" לביטול האולימפיאדה בגלל נגיף זיקה, באתר וואלה! NEWS‏, 28 במאי 2016
  6. ^ לפני האולימפיאדה: מצב חירום כלכלי הוכרז בריו, באתר ynet, 18 ביוני 2016
  7. ^ מתכוננים לריו: הלפיד האולימפי הודלק ביוון, באתר ONE‏, 21 באפריל 2016
  8. ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 8.11 8.12 8.13 8.14 8.15 8.16 8.17 8.18 8.19 הטבלה מעודכנת נכון ל-21 באוגוסט 2016 בשעה 23:41 לפי שעון ישראל, על פי האתר הרשמי של האולימפיאדה.
  9. ^ רוכבת הולנדית התרסקה, הישג מדהים לבאזילה, באתר one,‏ 7 באוגוסט 2016
  10. ^ אורן אהרוני, ההרחקה נשארה בעינה: רוסיה כרגע מחוץ לתחרויות האתלטיקה בריו, באתר ynet, 17 ביוני 2016
  11. ^ אמיר ענבר, הוועד האולימפי הבינלאומי החליט לא להשעות את רוסיה מאולימפיאדת ריו באופן גורף, באתר הארץ, 24 ביולי 2016
  12. ^ אורן אהרוני, התרגיל שלא נגמר: הכירו את המתעמלת המבוגרת ביותר, באתר ynet, 7 באוגוסט 2016
  13. ^ סמיר אי סעיד שבר את רגלו סרטונים
  14. ^ אז מה הפך את המים בבריכות בריו לירוקים?, כלכליסט, 15 באוגוסט 2016
  15. ^ אורן אהרוני, שיא עולם ראשון באולימפיאדת ריו, באתר ynet, 5 באוגוסט 2016
  16. ^ James Gordon, Swimming semifinals are delayed by more than half an hour after bus takes some of the athletes to the TRACK stadium instead Daily Mail, 13 August 2016 (באנגלית)
  17. ^ שערוריית השחיין ראיין לוכטה שבדה שוד מזוין: "שקרן, פחדן, האמריקני המכוער", אתר ynet, 19 באוגוסט 2016
  18. ^ לאבילני השווה את הקהל הברזילאי לקהל הנאצי אתר ONE‏, 16 באוגוסט 2016
  19. ^ רנו לאבילני: "החזקתי את הדמעות בפנים עד שלא יכולתי עוד", אתר וואלה, 17 באוגוסט 2016
  20. ^ יניב טוכמן, הוועד האולימפי ערך טקס רשמי לזכר חללי מינכן: "התקפה נפשעת", וואלה, 3 באוגוסט 2016
  21. ^ יניב טוכמן, חדשות ריו: שישייה לנבחרת הנשים של גרמניה, ניצחון לארצות הברית, וואלה, 3 באוגוסט 2016
  22. ^ ריו 2016 לראשונה: קורבנות מינכן 72' צויינו בטקס אולימפי, ערוץ הספורט, 3 באוגוסט 2016