ג'רג' פהר
לידה |
12 בפברואר 1939 בודפשט, ממלכת הונגריה |
---|---|
פטירה |
15 ביולי 2002 (בגיל 63) בודפשט, הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
מקום לימודים | האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1973) |
פרסים והוקרה |
|
גיורגי פהר (בהונגרית: Fehér György; בודפשט, 12 בפברואר 1939 – בודפשט, 15 ביולי 2002) היה צלם, במאי קולנוע ואופרה, מפיק, שחקן, תסריטאי ודרמטורג יהודי-הונגרי. היה פרופסור חבר באוניברסיטה, זוכה פרס האמן המצטיין ופרס בלה באלאז' (פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על פי שבחים של איגוד אמני הקולנוע ההונגרי, עבודות הטלוויזיה שלו וסרטיו הם בעלי חשיבות מכרעת, חידשו והעשירו את ארגז הכלים של שפת הסרטים על ידי חקר צורות יוצאות דופן.
- בין 1985 לבין 1994, הוא היה פרופסור באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. מ-1959 עבד תחילה חצי שנה ברדיו, אחר כך בטלוויזיה ההונגרית כטכנאי קול ואחר כך כעוזר צלם. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, בין 1975 לבין 2001 הוא היה צלם ובמאי של הטלוויזיה ההונגרית. בין השנים 1980 לבין 1982, היה המנהל האמנותי של תיאטרון על שם ז'יגמונד מוריץ בנירג'האזה.
- בשנת 1972 סיים את לימודיו באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע, התמחות בבימוי ובצילום. הוא גם הופיע כשחקן במספר סרטים. פהר היה אישיות יוצאת דופן בחיי הקולנוע ההונגרי. הוא זכה בפרסים בפסטיבל הטלוויזיה וספרם עם חמש יצירות בעוד סרטו "הנקמה" זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר ב-1978.
- שמו מיוחס לעיבוד הטלוויזיה של שירי אטילה יוז'ף וחייו ב-1981, כסרט התיעודי בן תשעה עשר הפרקים.
- סרטו העלילתי הראשו בשם "אפלולית" (1990), קיבל פרס מיוחד בטקס פסטיבל הסרטים ההונגרי ה-22 ובפרסים שונים בפסטיבלים בינלאומיים, כמו לוקרנו ושטרסבורג. סרטו העלילתי Passion, שנעשה ב-1998, זכה בפסטיבל הסרטים ההונגרי ה-29 בפרס הראשי של חבר השופטים העלילתי.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם סרט הבחינה יוצא הדופן שלו בטלוויזיה על יצירת שייקספיר : ריצ'רד השלישי הוא פרץ להיסטוריה של הקולנוע. כאחת המשימות במהלך שנות האוניברסיטה שלו הוא היה צריך לעשות סרט קצר על ריצ'רד שני. הוא לא קרא דבר על הנושא לפני כן. לבסוף הגה את הרעיון להפוך את הסרט למונודרמה. הוא הטיל את התפקיד הראשי על פטר האומן, שלפי דבריו הבין רק במהלך ההסרטה שהוא יותר מעצב את ריצ'רד השלישי. לקראת סוף חייו אמר פהר בראיון לטלוויזיה ב-1997 שהוא הפך לבמאי סרטי טלוויזיה, כי רצה להתרחק מאולפני הסרטים. הוא הרגיש נוח יותר בחברת צ'כוב ושייקספיר. בעשור האחרון לחייו הייתה לו גם הזדמנות לצלם שני סרטים עלילתיים. שניהם זכו להכרה בינלאומית משמעותית כולל סרטו העלילתי "אפלולית" (Szürkület), שצולם ב-1990.
סרטיו הנבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A hírlapíró és a halál (tv, 1963) rend.: Zsurzs Éva, vezető op.: Czabarka György, segédop.: Fehér György
- Rendszáma ismeretlen (tv, 1963) rend.: Nádasy László, vezető op.: Mestyán Tibor, segédop.: Fehér György
- Kirakat (rövid, 1964) op.: Szalay László
- A játékos (tv, 1964) rend.: Szőnyi G. Sándor, vezető op.: Mestyán Tibor, segédop.: Fehér György
- A svéd gyufa (tv, 1965) rend.: szőnyi G. Sándor, vezető op.: Mestyán Tibor, segédop.: Fehér György
- Délután 5-kor (tv, 1965) rend.: Seregi László, vezető op.: Molnár Miklós, segédop.: Fehér György
- A második helyezett – Portré Papp Vincéről (riport, 1966) op.: Szalay László
- A gépírók (tv, 1967) rend.: Horváth Ádám, vezető op.: Sík Igor, segédop.: Fehér György
- Csend (felvételi vizsgafilm, rövid, 1968) rend.: Bárdos Károllyal, op.: Fehér György
- Öregek (vizsgafilm, rövid, 1969) op.: Edelényi János
- Ünnepelj velünk... (vizsgafilm, rövid, 1969) rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Mi a probléma, Schwegerle bácsi? / Lakógyűlés (dokumentumfilm, 1969) – befejezetlen; rend.: Szekeres Péterrel
- Rendőropera (vizsgafilm, rövid, 1970-71 körül) elveszett, op.: Edelényi János
- Shakespeare: II. Richárd (vizsgafilm, rövid, 1970-71 körül) elveszett, op.: Edelényi János
- Tomikám (vizsgafilm, rövid, 1970) op.: Edelényi János
- Történelemóra (vizsgafilm, rövid, 1970) rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Arcok (vizsgafilm, rövid, 1970) rend.: Jeles András, op.: Fehér György és Edelényi János
- Emberek vagyunk... (vizsgafilm, rövid, 1970) rend.: Bánki Szilárd, op.: Fehér György
- 9 nap Londonban (dokumentum, 1971) elveszett, rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Salamon Pál: Szerelő (vizsgafilm, rövid, 1971) rend.: Fehér György és Edelényi János, op.: Edelényi János és Fehér György
- Sganarelle, avagy a képzelt szarvak (tv, 1972) rend.: Szinetár Miklós, op. és a rendező munkatársa: Fehér György
- Férjek iskolája (tv, 1972), rend.: Szinetár Miklós, op. és a rendező munkatársa: Fehér György
- A város arca (tv, 1972) rend.: Szinetár Miklós, a rendező munkatársa: Fehér György, op.: Halász MIhály
- Shakespeare: III. Richárd (vizsgafilm, tv, 1973) op.: Edelényi János
- Salamon Pál: Állomás / Lázár (vizsgafilm, tv, 1973) rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Salamon Pál: Méz a kés hegyén (tv, 1974) rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Vándorünnep. Emlékezés Hemingwayre (tv, rövid, 1974, bemutató: 1976)
- Volpone (tv, 1975) op.: Edelényi János
- A bűvös szekrény (tv, 1975) op.: Edelényi János
- József Attila – Költészet vol. I-VI. (tv-sorozat, 1975-76, bemutató: 2002) rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Shakespeare: II. Richárd (tv, 1976, bemutató: 1992) rend.: Edelényi János, op.: Fehér György
- Weöres Sándor: A kőbéka (rövid, 1976) op.: Edelényi János
- Arany János: A walesi bárdok (tv, 1977)
- Dosztojevszkij: A bosszú. Feljegyzések az egérlyukból. (tv, 1977) (munkacímek: Kitörés, Megnyitás) op.: Czabarka György
- Barrabás (tv, 1977)
- Monna Vanna (tv, 1977)
- Rejtekhely (tv, 1978)
- Bajazzók (tv, 1979)
- Rejtekhely (tv, 1980)
- Portré – Szemtől szemben – Cseh Tamás énekel (tv, 1980)
- József Attila-versek – Jordán Tamás műsora (tv, 1981)
- Virágot Algernonnak (tv, 1981)
- Molière: Nők iskolája (tv, 1982)
- Kedves hazug (tv, 1982)
- Kálmán György-est (tv, 1982)
- A Lusitania elsüllyesztése vol. I-VI. (tv-sorozat, 1983) op. Czabarka György
- Magyar kocka (színház, adásrendezés, 1985)
- Egyvégtére hat vágta – Sándor György önálló estjei vol. I-VI. (tv, 1985)
- Szerelmi bájital (tv, 1988)
- Hat bagatell (összeállítás, szkeccsfilm, 1988-1989) szerkesztő (benne epizódja: Öregek) (munkacíme: Főiskolás nemzedék)
- Szürkület (1991) (munkacímek: Az eskü, Forgatókönyv, Utak)
- Az öt kenyérről (tv, 1991)
- József Attila: Szabad ötletek jegyzéke két ülésben (tv, 1992)
- Lövétei Betlehemes játék (tv, 1992) rend.: Kerényi Imrével
- Három bagatell (összeállítás, szkeccsfilm, 1992) szerkesztő
- Boldog születésnapot! – Szabó Magda 75 éves (portré, 1992)
- Légy ostoba – József Attila-est (tv, 1993)
- Szemtől szemben Páskándi Gézával 1-2. rész (portré, 1993)
- Sigmund Freud: Bevezetés (rövid, 1993)
- Láng György: Concerto Ebracio – Kapcsoljuk Jeruzsálemet (koncert, 1993)
- Csaba Péter portré 1-3. rész (portré, 1994)
- Beszélgetés Tokody Ilonával (portré, 1996)
- "Csoda – négy tételben" – Születésnapi találkozó Sütő Andrással (portré, 1997)
- Emlékezés Nagy József (Jocó) operatőrre (1927. március 20. – 1994. március 21.; portré, 1997)
- Szenvedély (1995-1998) (munkacíme: Régi film)
- "Portréz" – Beszélgetés Réz Pállal 1-2. rész (portré, 1998)
- Galántától a világhírig – Kodály Zoltán születésnapjára (koncert, 1998) op. is!
- Fassbinder: Petra von Kant keserű könnyei (színházi közvetítés, 1999)
- Sáry László (portré, 2001)
- Találkozás Zenthe Ferenccel (portré, 2002)
- József Attila: Tanítások – Jordán Tamás és Sebő Ferenc műsora (összeállítás, 2002)
כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A nagy kék jelzés (1970, rendező: Nádasy László)
- Le a cipővel! (tv, 1976, rendező: Szabó Attila) – szinkronhang
- Játszani kell (1984, rendező: Makk Károly)
- Felhőjáték (1984, rendező: Maár Gyula)
- A tanítványok (1985, rendező: Bereményi Géza)
- Szörnyek évadja (1987, rendező: Jancsó Miklós)
- Jézus Krisztus horoszkópja (1989, rendező: Jancsó Miklós)
- Erdély aranykora (tv, 1989, rendező: Horváth Z. Gergely)
- Novellák: A szerelem (tv, 1991, rendező: Makk Károly)
- Kék Duna keringő (1992, rendező: Jancsó Miklós)
- Széljegyzetek Casanovához (rövid, 1993, rendező Sólyom András)
- A nagy agyhalál (rövid, 1994, rendező: Jancsó Miklós)
- Nekem lámpást adott kezembe az Úr Pesten (1999, rendező: Jancsó Miklós)
- Az alkimista és a szűz (1999, rendező: Kamondi Zoltán)
בימויו בתיאטרון ובאופרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפלטון: נאום ההגנה של סוקרטס (מונודרמה, תיאטרון, תיאטרון על שם ז'יגמונד מוריץ בנירג'האזה, 1981/1982)
- ריינר ורנר פאסבינדר: הדמעות המרות של פטרה פון קאנט (תיאטרון, התיאטרון הלאומי של מישקולץ, 1998/1999)
- גיאורג ביכנר: לאונסה ולנה (אופרה, בית האופרה הממלכתית ההונגרית, 1999/2000)
- אדוארד אלבי: לא מפחדים מהזאב (תיאטרון, התיאטרון הלאומי מישקולץ, 2000)
- ברנרד-מארי קולטס: רוברטו זוקו (תיאטרון הקריאה, התיאטרון הלאומי של מישקולץ, 2000/2001)
קשרי יצירתו לספרות יפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט ל. סטיבנסון: אי המטמון (ספרייה קטנה שיתופית, בודפשט, 1953)
- ויליאם שייקספיר: ריצ'רד השלישי (אירופה, בודפשט, 2001)
- צ'כוב: מחלקה מס' 6 (הליקון, בודפשט, 1974)
- דוסטויבסקי: כתבים מן המרתף (ספר) (אירופה, בודפשט, 1982)
- דוסטויבסקי: המהמר (Szépirodalmi, בודפשט, 1973)
- פרנץ קפקא: גזר הדין (אירופה, בודפשט, 2008)
- דוסטויבסקי: החטא ועונשו (אירופה, בודפשט, 2012)
- אפלטון: נאום ההגנה של סוקרטס (תיאטרון מוריץ' זסיגמונד, Nyíregyháza, 1982)
- אישטוואן סילאדי: אבן נופלת לתוך באר מתמעטת (Magvető, בודפשט, 1980)
- פיטר דובאי: מפולת (Magvető, בודפשט, 1980)
- אטילה יוזף: רעיונות חופשיים שנכתבו בשני מפגשים (אטלנטיס, בודפשט, 1990)
- פרידריך דירנמאט: ההבטחה (אירופה, בודפשט, 2003)
- ג'יימס מ. קין: הדוור תמיד מצלצל פעמיים (אירופה, בודפשט, 1982)
- אדוארד אלבי: מי מפחד מווירג'יניה וולף? (מחזה) (קריטריון, בוקרשט, 1974)
- ברנרד-מארי קולטס: רוברטו זוקו (בתוך: אמנות - דרמות צרפתיות עכשוויות, אירופה, בודפשט, 2010)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס בלה באלאז' (1978)
- פרס האמן המצטיין (1986)
- פרס מפעל חיים של קרן המוזה החדשה (1999)
- עובד בכיר של הטלוויזיה ההונגרית (1999)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים הונגרים
- יהדות בודפשט
- במאי קולנוע יהודים הונגרים
- שחקני קולנוע וטלוויזיה הונגרים
- ניצולי השואה
- בודפשט: אישים
- מפיקים יהודים
- בוגרי האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע
- במאי קולנוע הונגרים
- אישים הקבורים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט
- צלמי קולנוע יהודים הונגרים
- תסריטאי טלוויזיה יהודים
- יהודים זוכי פרס בלה באלאז'
- הונגרים שנולדו ב-1939
- הונגרים שנפטרו ב-2002