החטא ועונשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החטא ועונשו
Преступление и наказание
Crimeandpuni.jpg
מידע כללי
מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי
שפת המקור רוסית
הוצאה
שנת הוצאה 1866
תרגום לעברית ראו תרגומים לעברית
ספר קודם כתבים מן המרתף עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
OCLC 26399697
הספרייה הלאומית 001111298, 001380060, 001380061, 002623801, 002597626, 001366425
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

החטא ועונשורוסית: Преступление и наказание, מילולית: הפשע והעונש) הוא ספר מאת פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי. הספר נכתב בשנת 1866 ותורגם לשפות רבות ואף לעברית במספר מהדורות שונות, ונחשב לאחד הרומנים הגדולים והחשובים ביותר בספרות הרוסית של המאה ה-19.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוסק בסטודנט לשעבר, רודיון רומנוביץ' (רומניץ') רסקולניקוב, שרוצח מלווה בריבית זקנה. עם זאת, החלק העיקרי של העלילה מתרחש בנפשו של הגיבור רסקולניקוב ובמאבק המתחולל בנפשו בין צד ההיגיון לצד הרגש. בתחילת הספר מתכנן רסקולניקוב את הרצח לפרטי פרטים על מנת לבצע את הרצח המושלם, אך בזמן הרצח משתבש כל אשר יכול היה להשתבש, ורסקולניקוב רוצח גם את אחותה של המלווה בריבית, שנקלעה לדירה במקרה.

לאחר מכן נופל רסקולניקוב למשכב, ומשהוא מחלים הוא לוקה בפרנויה ובטוח שכולם חושדים בו במעשה הרצח. הספר מתאר את תהליך ההידרדרות הנפשית של רסקולניקוב, ואת חיפושיו אחר ישועה, שמגולמת בדמותה של סוניה, המייצגת את החמלה האלוהית, שבה מוצא לבסוף רסקולניקוב את גאולתו, אך רק לאחר שהוא מתוודה על פשעו ונשפט למאסר. עם זאת, רסקולניקוב אינו מביע חרטה על עצם נטילת החיים, וסבור כי טעותו היחידה היא בזה שלא עמד בלחץ הנפשי של מעשיו, ואם היה חזק יותר, היה רשאי להרוג מבחינה מוסרית.

הספר לא מתמקד במעשה הרצח עצמו ובחקירת המשטרה, אלא בהשפעות הפסיכולוגיות של הרצח על רסקולניקוב, ובחיפושיו אחרי המניע שלו לרצח, שאינו ברור לו לגמרי - בתחילה חושב שרצח בשביל הכסף, כדי שיוכל לפתח קריירה, ולבסוף מסיק שרצח כדי להוכיח לעצמו שהוא רשאי לרצוח מחמת עליונותו. כמו כן, מציג הספר את דמותה של החברה הרוסית באותה תקופה באמצעות מספר רב של דמויות משנה, וזאת על מנת למתוח ביקורת ולדון בנושאים רבים, כגון אלכוהוליזם, צדקה, חיי משפחה, מוסרנות, בדידות ואתאיזם.

נושאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו של הרומן היא בעמידתו על חשיבות החיים והאמת, והרחמים שלהם זכאים גם אלו שחייהם נראים בעינינו חסרי חשיבות לכאורה. דוסטויבסקי צייר תמונה עגומה של עליבות החיים והמצוקה הכלכלית הרבה ששררה ברוסיה. הספר מרבה לעסוק בשאלות מוסריות, כגון חשיבות החיים והאחריות ללקיחתם והעונש הנלווה לכך. בנוסף, מספר הספר סיפור אהבה בין שתי דמויות משולי החברה, שלמרות כל הקשיים עדיין מצליחות ליצור אהדה אצל הקורא. למרות חתרנותו של הספר, המעמיד במרכזו איש שנטל חיים ללא היסוס, מסקנתו של הספר מעמידה את הסדר החברתי על כנו, בבואו של רסקולניקוב על עונשו, והגאולה שהוא מוצא בחזרתו בתשובה.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]