גאונות הניצחון (מיכלאנג'לו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאונות הניצחון
Genio della Vittoria
מידע כללי
פַּסל מיכלאנג'לו
תאריך יצירה בין השנים 15321534
טכניקה וחומרים שיש
ממדים בס"מ
גובה 261
נתונים על היצירה
זרם אמנותי הרנסאנס האיטלקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום פאלאצו וקיו
פירנצה שבאיטליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאונות הניצחוןאיטלקית: Genio della Vittoria) הוא פסל שיש לא גמור של הפסל מיכלאנג'לו, שפוסל בין השנים 15321534 ומוצג בפאלאצו וקיו בפירנצה.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך ביצוע העבודה אינו ברור, אבל ההערכה היא שהוא הוזמן, יחד עם "פסלי העבדים" (ארבעה פסלים בלתי גמורים שנמצאים באקדמיה לאמנות של פירנצה), על ידי יורשי האפיפיור יוליוס השני עבור מצבה מפוארת שאמורה הייתה להיות מוקמת עבורו בבזיליקת פטרוס הקדוש. המצבה לא הוקמה מעולם ובמקומה הוקמה מצבה צנועה יותר (סן פייטרו אין וינקולי) שהפסל לא נכלל בה. תיארוך הפסל מבוסס על מספר מאפיינים סגנוניים אשר קושרים אותו אל "פסלי העבדים": פיתול הגוף והאנטומיה מלאת החיים, כמו גם הפרופורציות הדומות. בנוסף, בראש האיש הצעיר נראה כתר עם עלי אלון המזכירים את סמל שושלת דלה רוברה, משפחתו של ג'וליאנו דלה רוברה, הוא האפיפיור יוליוס השני.

הפסל הושאר במצב לא גמור בסדנתו של מיכלאנג'לו לאחר שעזב את פירנצה ועבר לרומא בשנת 1534. הוא נותר בחזקת אחיינו, לאונרדו בונארוטי, אשר ניסה למכור אותו בשנת 1544 ללא אישור מדודו. לאחר מותו של מיכלאנג'לו בשנת 1564, ניסה האחיין להציב אותו על קברו בבזיליקת סנטה קרוצ'ה אך נתקל בהתנגדות מצידו של ג'ורג'ו וזארי שעיצב את מצבת הקבר. וזארי הציע למסור את הפסל לדוכס קוזימו דה מדיצ'י, כפי שאכן קרה באותה שנה.

בעוד "פסלי העבדים" הועברו לגני בובולי, "גאונות הניצחון" הועבר ל"אולם החמש מאות" של פאלאצו וקיו בפירנצה. בשנת 1868, שלוש שנים לאחר פתיחת המוזיאון הלאומי ברג'לו, נכלל הפסל באוסף הפסלים הפלורנטינים של המוזיאון. הוא הוחזר ל"אולם החמש מאות" של פאלאצו וקיו בשנת 1921.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל אינו מתאר את רגע הלחימה אלא משמש כאלגוריה לניצחון. הוא מראה לוחם צעיר, קלע משתלשל מעבר לכתפו, שמייצג את המנצח אשר שולט במנוצח השבוי במיומנות רבה. האיש הצעיר עומד כאשר אחת מרגליו חוסמת את גופו של השבוי האזוק. הלוחם הצעיר הוא הגאון היפה והאלגנטי, בעוד שהשבוי זקן ומזוקן, גופו רופס ופניו מבטאות השלמה עם מר גורלו. טיפול פני השטח של הפסל מתאר את ההבדל בין שתי הדמויות: הצעיר מלוטש בצורה מושלמת וחצוב מכל הכיוונים, הזקן מחוספס ולא גמור, משמר חלקים מהסלע הכבד ממנו נחצב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאונות הניצחון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Palazzo Vecchio". The Florence Art Guide. (באנגלית)
  2. ^ "The Genius of Victory". Florence Inferno. (באנגלית)