גאורגי לנגמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורגי לנגמק

גאורגי אריכוביץ' לנגמקרוסית: Георгий Эрихович Лангемак)‏ (26 ביוני (8 ביולי לפי הלוח הגרגוריאני) 1898 - 11 בינואר 1938) היה מתכנן טילים סובייטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סטרובילסק (אז בתחומי האימפריה הרוסית וכיום באוקראינה) לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא שווייצרי. בשנת 1908 עברה המשפחה לעיר יליזבתגרד, שם סיים גאורגי את לימודיו בבית הספר התיכון. בשנת 1916 גויס לצבא ונשלח ללימודים בבית הספר לקציני הצי בסנקט-פטרבורג. בפברואר 1917 סיים את לימודיו והוסמך לקצונה. לנגמק שירת ביחידת תותחי החוף של הצי הבלטי. באביב 1918, לאחר שרוסיה יצאה מהמלחמה בעקבות הסכם ברסט ליטובסק, עזב לנגמק את השירות וחזר ליליזבתגרד. הוא נרשם ללימודי הנדסה באוניברסיטת אודסה, אך לא הספיק ללמוד, כי גויס לצבא האדום. לאחר גיוסו מונה לפקד על אחת מסוללות של תותחי חוף בעיר קרונשטט. במהלך מרד קרונשטט נעצר ונכלא לנגמק על ידי המורדים , כי לא הסכים לקחת חלק פעיל במרד. הוא שוחרר מהכלא על ידי חיילי הצבא האדום לאחר דיכוי המרד.

לאחר המלחמה נשאר לשרת בשירות קבע. בשנת 1923 התקבל ללימודים באקדמיה הטכנית של הצבא האדום, אותם סיים בשנת 1928. החל משנת 1928 עבד לנגמק ב"מעבדת דינמיקת הגזים" הסובייטית (Soviet Gas Dynamics Laboratory) לצידם של מדעני טילים סובייטיים בולטים אחרים. יחדיו פיתחו המדענים משגרי טילים המבוססים על דלק ללא עשן. קבוצה זו מוזגה מאוחר יותר עם ארגון אחר שעסק בתכנון טילים ובייצורם ויחדיו הפכו ל"מכון המחקר להנעה סילונית" ולנגמק היה לסגן מנהל המכון. בשנת 1936 השלימו חוקרי המכון את המפרט הטכני לטיל-דאון (rocket-glider).

בשנים 1929 עד 1933 השתתף יחד עם עמיתו סרגיי קורוליוב בתכנונו של משגר הרקטות קטיושה, בו נעשה שימוש רב במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1937, במהלך הטיהורים הגדולים, פוטר לנגמק מתפקידו והושם במאסר יחד עם מנהל המכון, איוון קליימנוב ומתכנן המנועים ולנטין גלושקו על בסיס האשמות כוזבות. לנגמק וקליימנוב עברו מסכת עינויים והוצאו להורג לאחר משפט מדומה.

שמו של לנגמק הונצח בקריאת מכתש לנגמק שעל פני הירח על שמו.