גביע האלופות למועדונים ערבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גביע האלופות למועדונים ערבים
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1981
ארגון מפעיל UAFA
מספר מתמודדים 37
זוכה ערב הסעודיתערב הסעודית אל נאסר
הכי הרבה זכיות

עיראקעיראק אל-ראשיד
תוניסיהתוניסיה אספרנסה דה תוניס

(3 כל אחת)
www.uafaonline.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גביע האלופות למועדונים ערביםערבית: كأس العرب للأندية الأبطا) הוא גביע כדורגל, שנוסד בשנת 1981 ומנוהל על ידי UAFA, ההתאחדות למועדונים ערבים. הטורניר נערך בכל קיץ, לפני פתיחת רוב הליגות בעולם, ומכיל בתוכו את המועדונים הערבים הגדולים בעולם. הטורניר עצמו כולל כ-37 קבוצות אשר מגיעות מהתאחדויות הכדורגל של אפריקה ואסיה.

מאז הקמתו בשנת 1981, הטורניר פעל לצד שני טורנירים נוספים הסופר קאפ הערבי, וגביע מחזיקות הגביע הערבי. כשבשנת 2002 התאחדו התחרויות אל תוך טורניר גביע האלופות, הזוכה הראשונה בתואר הינה אל שארוטה מעיראק.

ערב הסעודית היא למדינה ממנה הגיעו המספר הרב ביותר של הזוכות כ-9 זכיות. כ-20 קבוצות שונות זכו בתואר לאורך השנים, כש-8 מהן זכו בתואר יותר מפעם אחת.

אל-ראשיד העיראקית ואספרנסה דה תוניס התוניסאית הן שתי המועדונים עם המספר הרב ביותר של הזכיות כ-3.

האלופה הנוכחית היא א - נאסר מערב הסעודית אשר זכתה בתואר לראשונה בהיסטוריה שלה ב-2023.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1981-1988: האסייתיות בשליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההאתחדות למועדונים ערבים (UAFA), החליטה להקים טורניר לאלופות הערביות אחרי סוף עונת 1979-1980. האלופות המכהנות בליגות הקיימות תחת ההתאחדות הוזמנו להשתתף, אך לאחר מספר רב של פרישות רק שלושה מועדונים מעיראק, לבנון וירדן הסכימו להשתתף.

הטורניר נפתח רשמית בתאריך 19 ביוני 1981, כשהאלופה הלבנונית נג'ימה ניצחה את האלופה הירדנית אל-עלי 2-1 במשחק הפתיחה, נג'ימס ג'אמל אל-חאטיב היה לכובש הראשון בטורניר אי פעם. הגמר הראשון נערך בבגדאד שבעיראק בפברואר 1982, בו התמודדו אל-שרוטה מעיראק ונג'ימה מלבנון, כשאל שרוטה מנצחת 4-2 ומוכתרת לאלופה הראשונה אי פעם.

הטורניר חדל מלהתקיים במשך מספר שנים עד שחזר בשנת 1984, כשמספר המשתתפות הלך וגדל שנה אחר שנה UAFA החליטה לערוך משחקי מוקדמות לקבלה לטורניר. בשנת 1987, החלו להיערך שלבי בתים ומשחקי נוקאאוט עד לגמר כמו כן UAFA אישרה לכל מדינה ערבית יותר מנציגה אחת במפעל.

אל-ראשיד העיראקית שלטה במפעל באותן שנים כשהפכה לראשונה אי פעם לזכות בשלוש זכיות רצופות 1985,1986,1987. בין השנים 1981-1988, אף נציגה מאפריקה לא הצליחה לזכות בתחרות כשהזוכות הגיעו אך ורק מאסיה.

1989-2001: שוויון בין אסיה לאפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלופה הראשונה מיבשת אפריקה הגיעה בשנת 1989 בה וידאד קזבלנקה ממרוקו ניצחה בגמר את אל-הילאל הסעודית והוכתרה לאלופה. באותה שנה UAFA הקימה טורניר נוסף שירוץ לצד גביע האלופות והוא גביע מחזיקות הגביע הערבי שנערך בצורה דומה לטורניר אך היה מיועד לזוכות הגביעים מהליגות הערביות.

ב-1992, הכריזה ההתאחדות למועדונים ערבים על טורניר נוסף, הסופר-קאפ הערבי בו התמודדו הזוכות והסגניות של שני המפעלים המקבילים.

בין 1989-2001, הזכויות בתואר התחלקו כמעט באופן שווה בין יבשות אפריקה ואסיה כשהאפריקאים זכו 5 פעמים והאסייתיים 6. ארבע מתוך אחת עשר הזכיות האלה נוצחו בידי מועדונים מערב הסעודית, כשאספרנסה דה תוניס זכתה בתואר לראשונה לתוניסיה ב-1993, אל-אהלי הפכה למועדון המצרי הראשון שזוכה בתואר ב-1995 וא-סד האלופה הקטארית הראשונה שזכתה ב-2001.

2002-כיום: קשיים בהתאחדות והקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002, UAFA החליטה לשנות את מפת הכדורגל הערבי. עם גדילת מספר המועדונים הערבים ברחבי העולם והתפתחותם המקצועית הרבה, UAFA החליטה לאחד את שלושת התחרויות שהקימה גביע מחזיקות הגביע הערבי, הסופר קאפ הערבי וגביע האלופות למועדונים ערבים לכדי תחרות אחת גדולה. האלופה הראשונה מאז האיחוד של התחרות הייתה אל-אהלי מערב הסעודית.

לאחר שנת 2003, חברת ART החליטה להעניק חסות ולתחרות וביקשה לשנות את השם של התחרות לגביע האלופות הערבי, שם שיהיה דומה לתחרויות שונות ברחבי העולם כמו, ליגת האלופות, ליגת האלופות של אפריקה, ליגת האלופות של אסיה וליגת האלופות של אוקיאניה. האלופה הראשונה בעידן השם החדש הייתה קלוב ספורטיב ספקסיי התוניסאית. בעונת 2004-05 הוחלט לערוך גמר בעל שני מפגשים דבר של קרה מאז הגמר הראשון בטורניר.

לאחר זכיות של אל-איתיחאד הסעודית וראג'ה קזבלנקה המרוקאית, אס סטיף האלג'ירית הצליחה לראשונה בעידן החדש לזכות בתואר שנה אחר שנה ב-2006-07, 2007-08. לאחר טורניר 2008-09 בו ניצחה פעם נוספת אספרנסה דה תוניס, ההתאחדות למועדונים ערבים נקלעה לקשיים במציאת ספונסר חדש לתחרות. התחרות הושבתה למשך ארבע שנים וחזרה להיות משוחקת בעונת 2012-13 תחת השם גביע ההתאחדות למועדונים ערבים, כשאו.ס.מ. אלג'ר האלג'ירית זוכה בתואר הראשון שלה. אך ההתאחדות חזרה על הקשיים והתחרות נפסקה לארבע שנים נוספות.

בשנת 2017 חזר הטורניר תחת השם האליפות למועדונים ערבים בו התמודדו כ-20 קבוצות שונות במתכונת של שלב בתים ונוקאאוט. השלבים המכריעים נערכו במצרים כשהגמר שוחק במשחק אחד בלבד. אספרנסה דה תוניס זכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה מה שהפך אותה לקבוצה המוצלחת ביותר בטורניר יחד עם אל-ראשיד.

מספר המועדונים הוכפל ל-40 קבוצות בעונת 2018-19, תחת שם אחר פעם נוספת, ליגת האלופות למועדונים ערבים כשמתכונת התחרות שונתה פעם נוספת לטורניר נוקאאוט משלב 32 הגדולות וכך הלאה. בין השנים 2002-2023, עשר מהאלופות הגיעו מאפריקה כשרק שלושה הגיעו מאסיה.

יכולת על ידי מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קבוצה אלופה סגנית שנים שזכתה שנים כסגנית
1 אספרנסה דה תוניס 3 2 1993, 2009, 2017 1986, 1995
2 אל-ראשיד 3 0 1985, 1986, 1987
3 אל-הילאל 2 3 1994, 1995 1989, 2019, 2023
4 אל שבאב ריאד 2 1 1992, 1999 1998
קלוב ספורטיב ספקסיין 2000, 2004 2005
ראג'ה קזבלנקה 2006, 2020 1996
7 אל אטיפאק 2 0 1984, 1988
אס סטיף 2007, 2008
9 אל-איתיחאד 1 3 2005 1987, 1994, 2020
10 וידאד קזבלנקה 1 2 1989 2008, 2009
קלאב אפריקן 1997 1988, 2002
12 אל-אהלי 1 1 1996 1997
13 אל שורטה 1 0 1982
ואה-טלמקאן 1998
א-סד 2001
אל-אהלי 2002
זמאלק 2003
או.ס.מ. אלג'ר 2013
אטואל דו סאהל 2019
אל נאסר 2023
21 אל-ג'סאי 0 2 1999, 2000
אל פייסלי 2007, 2017
23 נג'ימה 0 1 1982
קניטרה 1984
אל חראש 1985
אל-ערבי 1992
אל-מוחארק 1993
אמ.סי. אוראן 2001
אל כווית 2003
אל-איסמעילי 2004
א.נ.פ.פ.י 2006
אל-ערבי 2013

יכולת על פי מדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מדינה אלופות סגניות
1 ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 9 7
2 תוניסיהתוניסיה תוניסיה 7 5
3 אלג'יריהאלג'יריה אלג'יריה 4 2
4 עיראקעיראק עיראק 4 0
5 מרוקומרוקו מרוקו 3 4
6 מצריםמצרים מצרים 2 3
7 קטר (מדינה)קטר (מדינה) קטאר 1 1
8 ירדןירדן ירדן 0 2
כוויתכווית כווית
סוריהסוריה סוריה
11 בחרייןבחריין בחריין 0 1
לבנוןלבנון לבנון

יכולת על פי יבשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר יבשת אלופות סגניות
1 אפריקה 16 14
2 אסיה 14 16

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]