ליגת האלופות האסיאתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ליגת האלופות האסיאתית
AFC Champions League logo.png
ענף כדורגל
שנת ייסוד 1967
ארגון מפעיל AFC
מספר מתמודדים 32 (+ 15 נושרות בסיבוב המקדים)
יבשת אסיה
שמות קודמים 1967-1971 גביע אסיה לאלופות; 1986-2002 אליפות אסיה לקבוצות
אלוף/ה נוכחי/ת סיןFlag of the People's Republic of China.svg גואנגג'ואו אברגרנדה (זכייה שנייה)
הכי הרבה זכיות דרום קוריאהFlag of South Korea.svg פוהאנג סטילרס (3)
מפעל נמוך יותר גביע AFC
the-afc.com

ליגת האלופות האסיאתיתאנגלית: AFC Champions League) היא תחרות קבוצות כדורגל בינלאומית שנתית, בין אלופות ומחזיקות הגביע של 14 הליגות האסיאתיות הבכירות. היא שייכת לקונפדרציית הכדורגל של אסיה (AFC).

הזוכה משתתפת באליפות העולם לקבוצות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר, שנודע בתחילה כ"גביע אסיה לאלופות"[1] (באנגלית: Asian Champion Club Tournament, טורניר הקבוצות האלופות של אסיה), החל בשנת 1967 עם שמונה קבוצות. אחרי הטורניר של שנת 1971 הטורניר הופסק עד 1986, והוא נולד מחדש תחת השם "אליפות אסיה לקבוצות" (Asian Club Championship). רק אלופות הליגות המקומיות הורשו להשתתף בטורניר, כאשר מחזיקות הגביע שיחקו בטורניר גביע אסיה למחזיקות גביע. המנצחות של שני הטורנירים שיחקו ביניהן בסופר קאפ האסיאתי.

מאז 2002/03 "אליפות אסיה לקבוצות" ו"גביע אסיה למחזיקות" מוזגו לטורניר אחד תחת השם "ליגת האלופות האסיאתית".

קבוצות ישראליות בטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שישראל סולקה מ-AFC כבר ב-1974, והיא כעת משתייכת לאופ"א, היא עדיין נחשבת לאחת המדינות המובילות של הטורניר בכל הזמנים. זאת, למרות שקבוצות ישראליות נטלו חלק בטורניר ארבע פעמים בלבד.

מכבי תל אביב היא אחת מ-7 קבוצות שזכו בטורניר פעמיים, והפועל תל אביב זכתה בטורניר פעם אחת, והפסידה פעם נוספת בגמר.

בעונה הראשונה שהתקיים הטורניר, 1966/67, הפועל תל אביב ניצחה בגמר 2-1 את סלנגור ממלזיה והפכה לזוכה בטורניר הראשון של גביע אסיה. עונת 1968/69 הייתה הפעם השנייה שהטורניר התקיים ומכבי תל אביב זכתה בגביע לאחר ניצחון 1-0 על ינגזיי מסין. עונה לאחר מכן הפועל תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שעלתה לגמר בפעם השנייה, בו הפסידה 2-1 לטאג' האיראנית שלמעשה היה גם ההפסד היחיד של קבוצה ישראלית בגביע אסיה. בעונה לאחר מכן מכבי תל אביב הפכה לקבוצה הראשונה שזכתה פעמיים במפעל, לאחר ניצחון טכני בגמר על אל שורטה העיראקית, מפני שלפי המדיניות העיראקית באותה עת אסור היה להופיע למשחקים מול קבוצות ישראליות. למעשה, ארבעת הטורנירים הראשונים היו גם הטורנירים היחידים בהם קבוצות ישראליות השתתפו בגביע אסיה.

פורמט הטורניר ותנאי קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלופות 14 הליגות הבכירות של אסיה עולות אוטומטית לטורניר, כמו גם מחזיקות גביע המדינה של אותן מדינות. זוכות ליגת האלופות של העונה הקודמת עולות אוטומטית לרבע-הגמר. קבוצות שלא משחקות ב-14 הליגות הבכירות במשחקות בגביע אסיה לקבוצות, טורניר המקביל לליגה האירופית.

הקבוצות המעפילות מחולקות לפי אזורים לשבעה בתים של ארבע קבוצות כ"א. הקבוצות משחקות ביניהן בבית ובחוץ, והקבוצה שמסיימת במקום הראשון בכל בית עולה לרבע הגמר, אליו עולה כאמור אוטומטית אלופת הליגה. רבע הגמר, חצי הגמר והגמר משוחקים גם הם בשיטת בית וחוץ ובשיטת נוק-אאוט.

ב-2007 הטורניר הורחב ל-31 קבוצות, בין השאר מפני שגם אוסטרליה הצטרפה ל-AFC.

המדינות המשתתפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז ומערב אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הזוכות - פורמט "ליגת האלופות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]