גבריאלה מורז
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1948 אוראדיה, הרפובליקה העממית הרומנית  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 2022 (בגיל 73) |
| מדינה |
ישראל |
| תחום כתיבה | שירה |
  | |
גבריאלה מורז (1948- 23 ביוני 2022) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבריאלה מורז נולדה ב-1948 בטרנסילבניה, כבת יחידה להורים ניצולי שואה. אימה הייתה מוזיקאית ואביה שחקן, משורר, ועיתונאי, שערך לה היכרות עם עולם השירה דרך דקלומי שירה משותפים.
ב-1961 עלתה לישראל עם משפחתה. אחרי חצי שנה בקיבוץ מעגן, בו למדו בני המשפחה עברית, הם עברו לאילת, שם החלה לכתוב שירים וטקסטים הומוריסטיים לעיתון המקומי.
בשנת 1978 יצא קובץ שיריה באנתולוגיה בשם "קופל" בתגא הוצאה לאור. ב-1980 למדה כתיבה יוצרת אצל יורם קניוק, חיים באר ויצחק בן נר, בסדנאות של פרוזה בבית אריאלה בתל אביב. באותה שנה יצאה לאור סדרת מאמרים במוסף הספרותי של עיתון דבר בשם "דבר השבוע" בעריכתו של קניוק.
בשנת 1979 הייתה עורכת וכתבת מן המניין של ירחון בשם "עולם האופנה" בו התפרסמו מאמריה, סיפוריה וראיונות עם אנשים מוכרים בעולם התרבות והאמנות.
יצירותיה התפרסמו בכתבי העת "מוטיב", "בגלל", "בין סגול ובין תכלת" ו"בכיוון הרוח" (שבו התפרסמו גם ביקורות שלה לסרטים, הצגות ואירועי תרבות שונים).
יצירותיה הופיעו באנתולוגיה "שירה בוערת" על השריפה בכרמל, באנתולוגיות "מגירות שקופות" ו"מקום באור" שבהוצאת מוטיב, באנתולוגיות של קבוצת "יוצרים בצוותא" וכן באנתולוגיה האינטרנטית על הזיקנה שנערכה על ידי המשוררת חגית מנדרובסקי.
בנוסף, היא הופיעה במקומות שונים בדקלום שיריה ובקטעי סטנדאפ שאותם כתבה, בין השאר בבית נגלר שבקריית חיים, בתיאטרון אלהמברה ביפו, ובבית הכט (בית רוטשילד) ובית אבא חושי בחיפה.
בתחילת 2019 צולם סרט דוקומנטרי עליה ועל יצירתה, הסרט יצא במהלך 2020. היא נפטרה ב-23 ביוני 2022.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת יום כיפור התחתנה, ואחרי שנולדו לה שני בנים הפכה לאם חד הורית.
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "נגיעות של אהבה" (2014)
- "יחפה", עורכת: טל איפרגן, בהוצאת ארגמן מיטב (2015)
- "לוחשת למילים", עורכת: טל איפרגן, בהוצאת ארגמן מיטב (2018)
- "פרח לסמוראית", הוצאה ארגמן מיטב (2020)[1]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אני ואניה. רשימה של גבריאלה מורז לזכר אניה וייס
- שלושה שירים ליום השואה. ליריקה
- י"ד סיפור מאת גבריאלה מורז באתר אשה
- גבריאלה מורז בכתב העת חדרים
- מוטי גרנר, על שירתה של גבריאלה מורז, "מושכת בחוטים" עם קארין זלאיט. רדיו ירושלים.
- אריה ארצי. "גבריאלה משוררת וסופרת" סרטון. הטלוויזיה הקהילתית
- "גבריאלה מורז מתווכחת עם הגיל" מאמר על גבריאלה באתר החיפאי לספרות "מדרגות".
- מוטיב – גיליון 18 פברואר 2017 – שיר זכוכית מגדלת
- מוטי גרנר, "על מחשבות ומחשבים" ריאיון עם גבריאלה מורז רדיו אורנים
- גבריאלה מורז באוצר הספרות העברית - מאגר המשוררים והסופרים מבית מוטיב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיא מרופ, חגיגה לספר יחפה
- ענת גרי לקריף, ערב ההשקה של הספר "יחפה" מאת גבריאלה
- גבריאלה מרוז באתר הספרייה הלאומית
- בלפור חקק, תובנות נשיות מפוכחות בשיריה של גבריאלה מורז
- עמיקם יסעור, עומק הליכתה היחפה
- אתי אזולאי, ריאיון עם גבריאלה מורז