גברים אוכלי עשב (מונח יפני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גברים אוכלי עשב[1] (ביפנית: 草食系男子, באנגלית: Herbivore men) הוא מונח המשמש ביפן לתיאור גברים שאין להם שום עניין בנישואים או במציאת בת זוג.[2] המונח הפך בהדרגה נפוץ ביפן גם לתיאור גברים צעירים שאיבדו את "גבריותם".[3][4][5] המונח נטבע על ידי הסופר היפני מקי פוקאסאווה במאמר שפורסם ב-13 באוקטובר 2006. למונח יש גם קשרים הדוקים במשמעות למונח "אוויטוריסאמה" (ohitorisama), שמתייחס לאנשים שחיים לבד, ואין להם תלות כולשהי באנשים אחרים.[6][7][8][9]

בסקרים שנערכו במהלך 2010 בקרב גברים רווקים יפנים עלה כי 61% מהגברים היפנים בשנות ה-20 לחייהם ו-70% מהגברים היפנים בשנות ה-30 לחייהם מחשיבים עצמם כ"גברים אוכלי עשב".[10] ממשלת יפן רואה בתופעה כאחד מהגורמים האפשריים לירידה המהותית לאורך השנים בשיעור הילודה ביפן.[11]

על פי פוקאסאווה ל"גברים אוכלי עשב" יכולים להיות קשרים רומנטיים, אך יש להם "גישה לא אסרטיבית ואדישות לתשוקת הבשר". הפילוסוף מסהירו מוריוקה מגדיר "גברים אוכלי עשב" כגברים אדיבים ועדינים, אשר אינם מנהלים מערכות יחסים רומנטיות מתוך רעבתנות לכך, ואין להם רצון להיפגע או לפגוע באחרים.[3]

גורמים פוטנציאליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדישות של גברים לנישואין ולמערכות יחסים מחויבות היא מגמה שקיימת בחברות מודרניות רבות ברחבי העולם. לעיתים רבות חלק מהגורמים לכך הם חברתיים או כלכליים. ביפן לעיתים רבות מצוין כי הדעיכה של הכלכלה היפנית תרמה לעלייה המהותית בכמות של "גברים אוכלי עשב", ואחת הסברות לכך היא שההתפכחות לאחר פיצוץ הבועה הכלכלית ביפן במהלך ראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 גרמה לגברים יפנים רבים לבחור שלא לאמץ את המודל ה"גברי" המסורתי הטיפוסי או להפוך לגברים שמקדישים את מלוא זמן לקריירה בתאגיד.[12][13] בעקבות הדעיכה הכלכלית ביפן ישנם כיום בהרבה פחות גברים יפניים עם עבודה קבועה או שנמצאים במסגרת לימודים, תעסוקה, או הכשרה, ונשים יפניות רבות נוטות לסרב להיות עם גברים שאין להם עבודה קבועה,[14] או חשות שגברים יפנים המחשיבים עצמם ל"גברים אוכלי עשב" הם חלשים ולא גבריים, בעוד שמנגד ישנם גם לא מעט גברים יפנים שלא נמשכים לנשים "עצמאיות".[11][15][16]

סיבה מרכזית נוספת להתרחקות גברים מנישואין היא שיעורי התעסוקה הנמוכים של נשים ביפן לאחר הנישואין שמייצרים עומס עבודה רב על גברים נשואים. עומס הידוע כמוביל למתח נפשי רב, בעיות בריאות ומוות פתאומי המכונה בשם קארושי[17] ואף לאובדנות[17]. כ-70 אחוז מהנשים מפסיקות לעבוד לאחר הולדת הילד הראשון למשך עשור ויותר.[18] במחקר[19] שנערך ביפן בקרב 2,263 עובדים מ-133 חברות שונות נמצא כי גברים יפנים עובדים בממוצע כ-60 אחוז יותר שעות נוספות מנשים.

בסקר שנערך בשנת 2011 בקרב נערים יפנים בגילאי 16 עד 19 כ-36% מהנשאלים תיארו את עצמם כאדישים או כנמנעים מלקיים יחסי מין. הנתון עבור בנות באותה קבוצת הגיל היה 59%.[20]

הפילוסוף היפני מסאהירו מוריוקה טוען שגורם פוטנציאלי נוסף לכך שישנם גברים יפנים רבים יותר שנחשבים ל"גברים אוכל עשב" הוא שהתופעה היא תוצאה של תוקפת השלום ששוררת ביפן לאחר מלחמת העולם השנייה. מאז תום מלחמת העולם השנייה, יפן לא השתתפה במישרין בשום מלחמה או סכסוך, לא בתחומה ולא במקומות אחרים ברחבי העולם. לפני מלחמת העולם השנייה יפנים רבים חשו שהתגייסות לצבא הייתה הדרך היחידה להפוך לגבר בחברה היפנית. נורמה חברתית זו נעלמה באופן הדרגתי במהלך התקופה שלאחר המלחמה. כתוצאה מכך, לטענתו, הגברים היפנים פחות תוקפניים והדבר עשוי להשפיע רבות גם על החיים הרומנטיים שלהם.[3]

השפעות פוטנציאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור הפריון ביפן היה 1.42 במהלך שנת 2014 - ירידה מהותית בהשוואה ל-1.84 באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20.[21] רבים מאשימים את הנפילה הדרסטית הזו בשל הגידול בכמות של "גברים אוכלי העשב" ביפן. הירידה בשיעור הילודה יוחס בין היתר לחוסר רצונם של גברים אוכלי עשב בנישואים.[20]

במדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2008 עד 2009 הפך המונח "גברים אוכלי עשב" למונח בו נעשה שימוש נרחב במדיה ביפן. המונח אפילו נכלל בעשירייה הראשונה של מילות ה-Buzzwords של שנת 2009 בתקשורת ביפן בסקר שנערך על ידי U-CAN.‏[3] המונח צבר פופולריות רבה באופן הדרגתי עם השנים משום שגברים יפנים המגדירים עצמם באופן זה הפכו לדבר שבשגרה.

הסרט "גברים אוכלי עשב" היה סרט שיצא לראשונה לאקרנים במהלך 2010 בו לאחת מהדמויות הראשיות היו את תכונות האופי הטיפוסיות של גברים אוכלי עשב. לאורך הסרט הוא מתקשה להבין סיטואציות מיניות שונות, כמו למשל להבין שאישה מסוימת הזמינה אותו לשכב עימה.[3]

במהלך 2010 הזמר היפני Gackt ערך מופע רוק לגברים בלבד, בניסיון לחזק את "רוח הגברים ... והמיניות" כנגד הגבריות של גברים אוכלי עשב אשר הפכה שכיחה בחברה היפנית.[22]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "From carnivores to herbivores: how men are defined in Japan". japantoday.com. 16 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-1 February 2018. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  2. ^ Yang, Jeff (23 במרץ 2011). "After the end of the world". San Francisco Chronicle. אורכב מ-המקור ב-24 June 2018. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  3. ^ 1 2 3 4 5 Morioka, Masahiro (2013). "A Phenomenological Study of 'Herbivore Men'". The Review of Life Studies (Life Studies Press) 4: 1–20. אורכב מ-המקור ב-25 October 2017. בדיקה אחרונה ב-7 בספטמבר 2017. 
  4. ^ St John, Warren (22 ביוני 2003). "Metrosexuals come out". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-28 December 2017. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  5. ^ Simpson, Mark. "Here come the mirror men: why the future is metrosexual". marksimpson.com. אורכב מ-המקור ב-17 January 2018. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  6. ^ lifestudies.org Special Report: Herbivore Men (אורכב 26.11.2010 בארכיון Wayback Machine)
  7. ^ "Japan's 'herbivore' men shun corporate life, sex". Reuters. 27 ביולי 2009. אורכב מ-המקור ב-14 February 2012. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2012. 
  8. ^ "Blurring the boundaries". The Japan Times. אורכב מ-המקור ב-3 February 2018. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  9. ^ "Dude Looks Like a Lady in Our Recessionary Times: William Pesek". Bloomberg. אורכב מ-המקור ב-2 February 2014. בדיקה אחרונה ב-15 בינואר 2012. 
  10. ^ Harney, Alexandra. "Japan panics about the rise of "herbivores"—young men who shun sex, don't spend money, and like taking walks. - Slate Magazine". Slate.com. אורכב מ-המקור ב-10 August 2012. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2012. 
  11. ^ 1 2 "Young Japanese 'decline to fall in love'". BBC News. 11 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-16 August 2018. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2018. 
  12. ^ "Japan's "herbivore" men shun corporate life, sex". Reuters. 27 ביולי 2009. אורכב מ-המקור ב-14 February 2012. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2017. 
  13. ^ Nicolae, Raluca (2014). "Sōshoku(kei) Danshi: The (Un)gendered Questions on Contemporary Japan". Romanian Economic and Business Review 9 (3): 66–81. ISSN 1842-2497. RePEc:rau:journl:v:9:y:2014:i:3:p:66-81. 
  14. ^ "They need another hero". The Economist. 29 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-4 February 2014. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2012. 
  15. ^ "The last person out of the closet? The bisexual male". CNN. 28 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-20 June 2012. בדיקה אחרונה ב-28 ביולי 2012. 
  16. ^ Harney, Alexandra. "Japan panics about the rise of "herbivores"—young men who shun sex, don't spend money, and like taking walks. - Slate Magazine". Slate.com. אורכב מ-המקור ב-3 June 2012. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2012. 
  17. ^ 1 2 שירות כלכליסט, יפן: עלייה במספר מקרי המוות בגלל לחץ בעבודה,, כלכליסט, ‏03.04.16
  18. ^ Dwyer Gunn, Why Japanese Women Don’t Stay in the Workforce, jstor.org, ‏05.01.2016
  19. ^ nippon.com, Study Finds Japanese Men Do 1.6 Times as Much Overtime as Women, nippon.com, ‏Aug 28, 2019
  20. ^ 1 2 Tomikawa, Yuri (13 בינואר 2011). "No Sex, Please, We're Young Japanese Men". The Wall Street Journal. אורכב מ-המקור ב-23 August 2017. בדיקה אחרונה ב-4 באוגוסט 2017. 
  21. ^ "Fertility rate, total (births per woman) | Data". data.worldbank.org. אורכב מ-המקור ב-7 September 2017. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2018. 
  22. ^ Steven Chen (2012). "The Rise of 草食系男子 (Soushokukei Danshi) Masculinity and Consumption in Contemporary Japan: A Historic and Discursive Analysis". in Cele Otnes, Linda Zayer. Gender, Culture, and Consumer Behavior. Routledge. עמ' 283–308. ISBN 9781138110441.