Gackt

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gackt
神威 楽斗
Gackt "The World of Gundam" at Opening Ceremony of the 28th Tokyo International Film Festival (22442056751).jpg
לידה 4 ביולי 1973 (בן 45)
אוקינאווה, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמר-יוצר, זמר, שחקן, סאייו, מלחין, תסריטאי, מפיק מוזיקלי, פסנתרן, משורר, דוגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה חשמלית, פסנתר, קול עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קבוצת אווקס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.gackt.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הגהה, סדר, הפרדת עיקר מטפל. משפטים רבים מדי מנוסחים ב "הוא ...".
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gackt M.S Camuiיפנית: ガクト, "אלוהי המוזיקה"; לרוב שמו נרשם באותיות לטינית גם ביפן; נולד ב-4 ביולי 1973 באוקינאווה, יפן) הוא מלחין, משורר, סופר וזמר יפני מצליח ביפן ובאסיה, שהרחיב את תחומי עיסוקו להפקה מוזיקלית, משחק, כתיבת ספרים, דוגמנות ועוד. כיום הוא אחד מבדרני הטלוויזיה המוכרים המופיעים בתוכניות אירוח קבועות כמו "HeyX3" ובתוכניות רדיו מגוונות. תחילת הצלחתו החלה בהצטרפותו ללהקת "Malice Mizer" לאחר ששתי להקות אחרות בהן היה חבר לא הצליחו לפרוץ לקדמת הבמה.

Gackt הוציא עשרה אלבומים ושלושים ושמונה סינגלים אשר מכרו יותר מ-10 מיליון עותקים ביפן. הסינגל שלו, "Returner ~Yami no Shūen~" הופץ ב-20 ביוני 2007 והיה הראשון והיחיד שהגיע למקום ראשון ב-Oricon. הוא היה הזמר היפני הראשון ששחר את קטלוג המוזיקה שלו ב-iTunes באוקטובר 2007. המוזיקה שלו שימשו שירי נושא באנימות רבות בהן: "Dirge of Cerberus: Final Fantasy VII"‏, "Gekijōban Kamen Rider Decade: All Riders tai Dai-Shocker"‏ ו-"New Fist of the North Star". הפך לכוכב על ביפן ובאסיה והופיע באולמות כמו יוקוהמה ארינה וטוקיו דום. הוציא תשעה אלבומים וסינגלים רבים; ערך חמישה סיבובי הופעות שוברי קופות ביפן, סין וקוריאה.

Gackt דובר יפנית, אנגלית, מנדרינית, קוריאנית וצרפתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gackt שומר בקפדנות על חייו האישיים ועל כן המידע אודותיו מעורפל. הוא כתב אוטוביוגרפיה הנקראת "Jihaku" ("וידוי"), הכתובה בצורת פרקים קצרים המתארים את חייו מילדות לבגרות ועד לשאיפותיו לעתיד. בספרו הוא מסביר מדוע אין בכוונתו להביא ילדים לעולם, וכן מתאר את נישואיו החשאיים לקוריאנית ואת גירושיהם.

בשנת 2002 נחשפה זהותו לציבור כאשר נמצא ספר מחזור שלו מתקופת התיכון, ופורסם בתוכנית טלוויזיה. שמו האמיתי (המשוער) נחשף, אוקבה סאטארו (Satarou Okabe), וכן תאריך לידתו (4 ביולי) שנחשף בקונצרט "The Sixth Day & Seventh Nigh" שנערך ביולי 2004. כאשר הצטרף Gackt ל-Malice Mizer טען שהוא ערפד שנולד בצרפת ב-4 ביולי 1540 - תאריך לידה הדומה לתאריך לידתו האמיתי.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gackt נולד באוקינאווה שביפן לאם ספרית ואב מוזיקאי ששירת בצבא. יש לו אחות בכורה ואח קטן. קיבל חינוך נוקשה במיוחד מהוריו. כך למשל, נכפה עליו ללכת לשיעורי נגינה על פסנתר בגיל שלוש, לצפות בתוכניות חינוכיות בלבד, להתאמן עם ביו, להקשיב למוזיקה קלאסית בלבד, לאכול אוכל בריא בלבד ועוד. איסורים אלו לא נכפו על אחיו, מה שהגביר את שנאתו להוריו. שנאה זו פחתה עם הצלחתו.

Gackt היה תחרותי מאוד בילדותו, דבר שבא לידי ביטוי בלימוד מגוון כלי נגינה כגון גיטרה, פסנתר, שופר, כינור, כלי הקשה, כלי נשיפה ועוד. בגיל 17 השתנו חיי המוזיקה שלו, כאשר אמו התנצלה לפניו שכפתה עליו לנגן על פסנתר. שינוי זה גרם ל-Gackt להתחיל להתעניין במוזיקת רוק, אותה לא שמע מעולם.

באוטוביוגרפיה שלו מתאר Gackt כי בגיל שבע טבע באוקיינוס ומאז יש לו שלושה כוחות על טבעיים, שאחד מהם הוא ראיית רוחות רפאים, בגללה נשלח לאבחון בבית חולים פסיכיאטרי. בגיל עשר, אושפז בבית חולים בגלל בעיות במערכת העיכול ונאלץ להישאר באשפוז למשך זמן ממושך. באותה עת, הוא התוודע לילדים סופניים שכמה מהם מתו במהלך שהותו.

Cain's feel[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gackt החל את הקרירה שלו בלהקה "Cain's Feel" אותה הקים ובה כיהן כמתופף. הוא הקים אותה בגיל 16 וחצי (כנראה) יחד עם יו ורן, שהצטרפו אליו מאוחר יותר גם לקריירת הסולו שלו. רן (Ren) היה חבר ילדות שלו מבית הספר ואת יו ראה לראשונה כשניגנו יחד עם נגן נוסף על במה. יו מוכר למעריצים כחבר הנאמן ביותר של Gackt כיוון שהוא היחיד שנישאר עמו עד היום ולא החל קריירת סולו כמו חברים אחרים (מאסא, רן וטושי). Gackt לכתוב בעצמו את שיריו ושימש כסולן.

הלהקה הוציאה קלטת שמע שלא הצליחה והתפרקה לאחר חודשים מועטים בלבד. חבריה התפזרו לתקופה של מספר שנים בהן הצטרף Gackt ל-"Malice Miser".

(Malice Mizer (1995-1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1995 הצטרף Gackt אל להקת "Malice Mizer" שהוקמה על ידי מאנה וקוז'י. הוא היה הסולן, התמלילן והפסנתרן. Gackt סיפר כי: "באותה תקופה המטרה שלי הייתה אסיה. לא טוקיו. לא יפן... Malice Mizer יכלה לעשות את זה".

כעבור שמונה חודשים הוציאו "Malice Mizer", ביחד עם Gackt, אלבום שני, שהיה שונה בסגנונו מאלבומם הראשון. Gackt הוסיף רומנטיקה וקלאסיקה לסגנונות השירים שכתב וביצע, והאלבום זכה לפופולריות רבה ולביקורות טובות, עובדה שהפכה את הלהקה ללהקה מוכרת ומצליחה.

"Malice Mizer" החלה להשתתף בהופעות רבות, אירועים, תוכניות אירוח, בתוכנית רדיו קבועה ובהופעה ממושכת בעיתונים מפורסמים. האלבום השלישי ("Merveilles") והסרט "Bel Air" קצרו הצלחה ו-"Malice Mizer" הייתה בשיא הצלחתה. לכן, ההודעה על עזיבתו של Gackt מ-"Malice Mizer" ב-1999 בתום מסע ההופעות של "Merveilles", זעזעה את המעריצים. הסיבות לעזיבתו לא ברורות ונראה שהגורם לכך היה סכסוך בין החברים. חמישה חודשים לאחר עזיבתו, מת קאמי (אז המתופף של Malice Mizer וגם חבר קרוב של Gackt) מדימום תת-עכבישי (Subarachnoid hemorrhage).

קריירת סולו (1999-היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחמש שנים לאחר הצטרפותו של Gackt ל-"Malice Mizer" הוא החל בקריירת סולו והקים לעצמו להקת ליווי בשם "GacktJob", הכוללת מספר גדול של חברים. רוב אנשי הלהקה הם אנשים ש-Gackt הכיר עוד לפני הצטרפותו ל-"Malice Mizer", חלקם אף חברי ילדות. Gackt לא דבק בסגנון אחד, משתמש בכלי נגינה מגוונים ומבצע שירים בסגנונות שונים אך דומים בתוכנם.

ב-12 במאי 1999, הוציא לאור את הסינגל "EP Mizerable", שהגיע למקום השני במצעד Oricon השבועי. ב-26 באפריל 2000, פרסם Gackt את אלבום הבכורה שלו, "Mars", האלבום הגיע למקום השלישי במצעד Oricon השבועי. מדי שנה לאחר מכן הוציא לאור את האלבומים "Rebirth",‏ "Moon", ‏ ו-"Crescent".

בחודש אפריל 2003 Gackt כתב ושחק כדמות הראשית בסרט "Moon Child". בין השחקנים היה סולן הלהקה "l'arc en ciel", הייד והזמר הטיוואני ליאום וואנג. בהמשך אותה שנה, פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, "Jihaku", ועיצב שתי גיטרות, בשם "מרקורי" ו"ונוס", עבור חנות הגיטרות האישיות Caparison Guitar.

2004-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש פברואר 2004, פרסם את האלבום המלא הראשון שלו, "The Sixth Day: Single Collection" .שלושה חודשים מאוחר יותר ראה אור אלבום נוסף, "The Seventh Night: Unplugged". בפברואר 2005 יצא לאור האלבום החמישי שלו "מכתב אהבה" שהחל להיות יותר בסגנון רוק אלטרנטיבי. ב -21 בספטמבר 2005 יצא האלבום "Diabolos", יחד עם מסע הופעות שהסתיים בהופעה ב-24 בדצמבר 2005 במרכז כיפת טוקיו (Tokyo Dome).

בתחילת שנת 2006, הסינגל "Redemption" שימש שיר הנושא למשחק Dirge of Cerberus: Final Fantasy VII, בו gackt גם ספק קול לאחת וכלוכד תנועה עבור דמות במשחק. בתחילת ינואר 2007, שיחק Gackt כמצביא Uesugi Kenshin בדרמה "Fūrin Kazan" של NHK. הסינגל שלו, "Returner ~Yami no Shūen~"יצא לאור ביוני 2007 והיה הראשון בקריירה שלו, שהגיע לראש מצעד Oricon. הוא סיפק את קולו עבור הסרט "ארתור והמינימונים" ובאוקטובר 2007 קטלוג המוזיקה שלו הופץ ב-iTunes Sto.re. כמו כן, בשנה זו הפיק אלבום לזמרת הסינית Ji Min Jia.

ב-19 בדצמבר 2007, פרסם Gackt אלבום שכותרתו 0079–0088. האלבום מכיל שמונה שירים, אשר עוד בעבר שימשו כפסקול לסרטים של הסדרה Mobile Suit Zeta Gundam או שהיו שירים קודים של הזכיינית Gundam אותה מעריץ gackt. האלבום נוצר כמחווה ליוצר Gundam, יושיוקי טומינו (Yoshiyuki Tomino), לכבוד יום הולדתו. Gackt הופיע בתוכנית ה-58 של Kōhaku Uta Gassen, ערב מיוחד עבור השנה החדשה 2008 שנוצר בידי NHK.

ב-21 במאי 2008 פרסם את המסמך התיעודי "Ryu no Gotoku", שסיפר על שהותו במהלך עשית הדרמה "Fūrin Kazan". ב-23 באוגוסט 2008 גילם בשנית את דמות המצביא Uesugi Kenshin בפסטיבל קינשין שבעיר Joetsu והודיע שיגלם לורד סמוראי בסרט "Bunraku".

הסינגל העשרים ושמונה של Gackt, "ישו" הופץ ב-26 בנובמבר 2008. זה היה הסינגל הראשון שלו לאותה שנה.

2009 והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בינואר 2009, הפיץ Gackt את הסינגל העשרים ותשעה שלו, "Ghost", אשר היווה פתיח לגסרא היפנית לסדרה טרמינייטור. כדי לחגוג את 10 השנים ל"יום הספירה לאחור", יום ספירה לאחור עד לראשיתו דרכו בקריירת הסולו שלו, גאקט הוציא ארבעה שירים: "Koakuma Heaven" ,"Faraway" ,"Lost Angel "ו-"Flower", שבוע אחר שבוע, שהחל מיוני 17, 2009 והסתיים ב-1 ביולי 2009. בחודש ספטמבר 2009, הופיע כנציג של יפן בפסטיבל השירים של אסיה. ב-2 בדצמבר 2009, הוא הוציא את האלבום השביעי שלו Re:Born אשר המשיך את הסיפור שהחל באלבום "Rebirth". שבוע לאחר מכן הוא הוציא לאור את הסינגל השלושים ושש שלו "Setsugekka (The End of Silence)/Zan". שני השירים "Rebirth" ו"Setsugekka (The End of Silence)/Zan" היו שירי הנושא במשחק סדרת הווידאו "Samurai Warriors".

Gackt החליף חברת תקליטים ועבר לחברה Avex. הסינגל הראשון עם החברה הוא "Ever" שהיה שיר הנושא למשחק מקוון מרובה שחקנים "Dragon Nest". לאחר הוצאת הסינגל גאקט קיים עשרים וארבעה קונצרטים בשישה סניפים שונים ביולי 2010. הוא קיים קונצרט במועדון Citta שבקוואסאקי, לגברים בלבד שכללו שירי רוק בלבד, בשם "Yellow Fried Chickenz" שהתייחס לפחדנות של בני האדם. הוא המשיך את סבב ההופעות "Yellow Fried Chickenz" גם באירופה, שם הופיע לראשונה ובחר במועדונים באופן סלקטיבי בלונדון, פריז, ברצלונה, בוכום ומינכן. ניפון קראון, חברת התקליטורים שלו לשעבר, הוציאה לאור את האלבומים: "The Eleventh Day: Single Collection" ,"The Sixth Day: Single Collection" ו-"Are You Fried Chickenz?".

בחודש פברואר 2010, Gackt אישר כי הוא ידבב את דמותו של מלתזר בסרט "ארתור ונקמתו של מלתזר". בקיץ 2010 גילם את דמותו של Jidaigeki, בתפקיד הראשי בסדרה "Nemuri Kyoshirō". ב-23 באוגוסט 2010, השתתף Gackt בפסטיבל השלישי של קינשיין, עם נוכחות שיא של יותר מ-240,000 המבקרים.

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gackpoid[עריכת קוד מקור | עריכה]

Nemuri X Gackt Project[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kamen Rider Decade[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעה לאסיה![עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה זו הייתה הודעה של Gackt ושל Bae Yong Joon כי לשתף פעולה עם Hohoemi בפרויקט צדקה הנקרא "הודעה לאסיה!" שנערך בכיפת טוקיו ב-14 בדצמבר 2010 על ידי DATV. מאוחר יותר, הצטרפו לאירוע גם וונס וו (Vanness Wu) וקים ז'ונג היון, אולם מצופה כי ינכחו באירוע כוכבים אסיאתים רבים.

אירוע הצדקה נועד לסייע לכ-1,800,000 ילדי רחוב אשר אינם יכולים להרשות לעצמם ללכת לבית הספר או נמצאים בסכנה של סחר עבדים. רווחי הפרויקט נתרמו לסיוע עבור ילדי רחוב בקמבודיה ובפיליפינים.

S.K.I.N[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2007 הכריז יושיקי, חבר להקה מ-X-Japan הכריז ב-Otakon על הקמת להקה עם Gackt. בדצמבר Sugizo הודיע כי ייתכן שיצטרף אל הלהקה. ב-25 במאי 2007 הוכרז בפסטיבל "JRock Revolution" בלוס אנג'לס, קליפורניה על תחילת דרכה של להקת "S.K.I.N". הלהקה מורכבת מ :Gackt, Yoshiki (מ-X-Japan), Miyavi ,Sugizo (מ-Luna Sea) ב-29 ביוני 2007 הופיעה לראשונה ב-"Anime Expo" בלונג ביץ' יחד עם Ju Ken (חבר להקה ב-GacktJob).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gackt כתב שלושה ספרים:

  • Jihaku ("וידוי") – אוטוביוגרפיה של Gackt מינקות ועד בגרות. הספר יצא ב-30 בספטמבר 2003 (דפים מהספר ניתן למצוא כאן).
  • Moon Child – ספר שכתב Gackt ולאחר מכן הוציא עליו סרט יחד עם הסולן שהעריץ, Hyde, חבר להקת L'Arc En Ciel (קשת בענן).
  • The Air Moon / Gackt Moon Project Doucment – ספר הכולל תמונות של Gackt.

חברי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים שעזבו את הלהקה:

  • רן (REN)
  • מאסה (MASA)
  • טושי (TOSHI)

דמויות המבוססות על Gackt[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gackt היווה השראה לכמה דמויות בתרבות הפופולרית, ביניהן:

  • Aya Fujimiya – מסדרת האנימה Weiss Kreuz.
  • Ayame Souma – מסדרת האנימה Fruits Basket
  • Heero מהסדרה גנדאם Wing.
  • Kazuki Fuchoin מהסדרה Get Backers.
  • tsugiri – מהמאנגה Alichino.
  • Tsuzuki Asato – מהסדרה Yami No Matsuie.
  • Texhnolyze – מופיע בדמות הסיום כאיש מת.
  • Seiji' – מהסרט New Fist of the North Star. בסרט גם מופיע שיר שלו.
  • Squall מהמשחק Final Fantasy VIII - היו שמועות כי Gackt דגמן לחברה בתקופה בה היה ב-Malice Mizer. למרות זאת טצואה נמורה, המעצב של החברה, טוען כי הבסיס לדמותו של Squall הוא השחקן ריבר פניקס. לאחרונה Gackt החלה לעבוד יחד עם Square Enix וכך גם נוצרו דמויות נוספות הזהות לו (כגוון במשחק Final Fantasy XI) וכן דמויות דומות לו ממשחקי עבר כמו Cloud מ-Final Fantay VII, עובדות אלו מחזקות את ההשערה כי Gackt הוא המקור לרוב הדמויות של טצואה נמורה.

בנוסף, שירו הופיע בפרסומת של הסרט Zeta Gundam: A New Translation.

דיבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים וסדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו ב-Malice Mizer יצאו שני אלבומים בהשתתפותו:

  • (Voyage ~sans retour~ (17.6.1996
  • (merveilles (18.3.1998

אלבומי סטודיו :

אלבומי קומפילציה :

סינגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mizérable
  • Vanilla
  • Remix of Gackt
  • Mirror
  • OASIS
  • 鶺鴒〜seki-ray〜
  • 再会〜Story〜
  • Secret Garden
  • ANOTHER WORLD
  • 12月のLove song [Juunigatsu no Love Song]
  • Vanilla
  • 忘れないから[Wasurenai kara]
  • 12月のLove song (עם גרסה אנגלית לשיר "December love"
  • 君が追いかけた夢 [Kimi ga oikaketa yume]
  • 月の詩 [TSUKI no UTA]
  • Lu:na/OASIS
  • Last Song
  • 12月のLove song (עם גרסה סינית)
  • 君に逢いたくて [Kimi ni aitakute]
  • 12月のLove song (עם גרסה קוריאנית לשיר)
  • ありったけの愛で [Arittake no ai de]
  • BLACK STONE
  • Metamorphoze~メタモルフォーゼ~
  • Todokanai ai to shitteita no ni osaekirezu ni aishitsuzuketa
  • REDEMPTION
  • Love Letter/Dybbuk
  • No ni Saku Hana no Youni
  • Returner ~Yami no Shuen~
  • Jesus
  • Ghost
  • Journey through the Decade

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Slo-Pachinko Gladiator Evolution Original Soundtrack

וידאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Mizérable Single Box
  • Video Vanilla
  • Video Mirror.OASIS
  • MARS Sora Kara No Homounsha–Kaisou
  • MARS 空からの訪問者〜回想〜l
  • PLATINUM BOX I
  • 再生と終焉 [Saisei to Shuen]
  • Requiem et Réminiscence〜終焉と静寂〜
  • Requiem et Réminiscence〜終焉と静寂〜
  • seven (2001) – בלעדי ל-Dears
  • Soyokaze
  • LIVE TOUR DOCUMENTS [Shinkai]
  • Gackt Live Tour 2002 Kagen no Tsuki Seiya no Shirabe
  • ⽉Gekkou
  • Gackt Live Tour 2003 Jougen no Tsuki Saishusho
  • Gackt Live Tour 2004 THE SIXTH DAY & SEVENTH NIGHT 〜FINAL〜
  • Platinum Box V
  • Platinum Box VI
  • Live Tour 2005 Diabolos ~Aien no Shi to Seiya no Namida~ (Live Tour 2005 DIABOLOS" ~哀婉の詩と聖夜の涙~)
  • Greatest Filmography 1999-2006 ~Red~
  • Greatest Filmography 1999-2006 ~Blue~
  • Platinum Box VII
  • Gackt Training Days 2006 Drug Party
  • Platinum Box VIII
  • Platinum Box IX

קונצרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Arena concerts[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000: Mars Sora Kara no Homonsha (空からの訪問者)‎
  • 2001: Requiem et Reminiscence
  • 2002: Kagen no Tsuki (下弦の⽉)‎
  • 2003: Jogen no Tsuki (上弦の⽉)‎
  • 2004: The Sixth Day & Seventh Night
  • 2005-2006: Diabolos ~Aien no Shi to Seiya no Namida~ (〜哀婉の詩と聖夜の涙〜)‎
  • 2008-2009: Requiem et Reminiscence ~Saisei to Kaikou~(〜再生と邂逅〜)‎

Club Concerts[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999: Easter Live
  • 1999: Shockwave Illusion Live
  • 2000: Starlight Gig
  • 2006-2007: Training Days D.r.u.g. Party
  • 2010: Yellow Fried Chickenz

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Gackt בוויקישיתוף