גוויניביר טרנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גווינביר טרנר
Guinevere Turner
גווינביר טרנר בינואר 2006
גווינביר טרנר בינואר 2006
לידה 23 במאי 1968 (בת 55)
בוסטון, מסצ'וסטס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה שרה לורנס קולג'
תקופת הפעילות מ-1994
עיסוק שחקנית, תסריטאית, במאית
פרסים והוקרה פרס למדא לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
guinturner.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גווינביר ג'יין טרנראנגלית: Guinevere Turner; נולדה ב-23 במאי 1968) היא שחקנית, תסריטאית ובמאית קולנוע אמריקאית. היא כתבה את הסרטים אמריקן פסיכו ואת בטי פייג' הידועה לשמצה וגילמה את התפקיד הראשי של הדומינטריקס טניה צ'יקס ב-Preaching to the Perverted. בעברה הייתה עורכת תסריט וגילמה את הדמות של גאבי דוו בישנן בנות של שואוטיים.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנר נולדה בבוסטון, והיא הבכורה מבין שישה ילדים. סבתה מצד אמה, אליזבת הובס טרנר, הייתה חברה בחיל הנחתים של ארצות הברית ב-1944 במהלך מלחמת העולם השנייה.[1]

טרנר בילתה את אחת-עשרה השנים הראשונות לחייה כחלק ממשפחת לימן, שגדלה בקומונות שונות ברחבי ארצות הברית עם למעלה מ-100 חברים שהיו חסידיו של מל לימן. אף על פי שטרנר הודתה שמשפחת לימן הוצגה ככת, היא טענה נגד השימוש במילה כדי לתאר אותם. בהתאם למנהגיהם של משפחת לימן, טרנר לא גודלה על ידי אמה, אך היא ואחותה הצעירה נפלטו בסופו של דבר מהמשפחה לאחר שאמם בחרה לעזוב.[2] טרנר שקלה להצטרף מחדש לקבוצה כשהייתה בת 18, אבל בסופו של דבר בחרה ללמוד בקולג'.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנר כתבה והפיקה את סרטה הראשון, Go Fish משנת 1994, יחד עם בת-זוגה דאז, הבמאית רוז טרוש.[3] טרנר גם כיכבה בסרט, וגילמה אישה צעירה בשם מקס שחבריה עוזרים לה למצוא חברה חדשה, אילי, בגילומה של VS ברודי. הבמאי קווין סמית' מעריץ את הסרט ובמיוחד את אחת הסצנות בו, ברצף מדומיין, כמה מחבריה של הדמות מייסרים אותה על כך שהיא "בוגדת" ושכבה עם גבר, והשתמש בה כהשראה לטייק שלו על נושא דומה בסרטו שלו לרדוף אחרי איימי. לטרנר יש הופעות-אורח גם בסרט לרדוף אחרי איימי וגם בסרטו המאוחר יותר של סמית' דוגמה. סמית' גם קרא לדמותה של ג'ואי לורן אדמס בעכברי הקניון על שם טרנר. הופעה נוספת בסרט הייתה בסרטה העצמאי של שריל דאניה משנת 1996, The Watermelon Woman.

טרנר ובמאית הסרט אני יריתי באנדי וורהול מרי הארון כתבו את התסריט לגרסה הקולנועית של הספר אמריקן פסיכו של ברט איסטון אליס, אותה ביימה הארון. לטרנר יש תפקיד קטן בסרט, בו היא מספרת את הבדיחת-מטא, "אני לא לסבית!".[4]

טרנר הייתה תסריטאית ועורכת תסריט בשתי העונות הראשונות של ישנן בנות ואף הופיעה במספר הופעות-אורח בסדרה בתור חברתה לשעבר של אליס פיאזקי, גבי.[5]

בשנת 2005, טרנר כתבה את התסריט של BloodRyne. הוא היה מועמד לפרס פטל הזהב לתסריט הגרוע ביותר ב-2006. בסרט התיעודי Tales from the Script, היא ציינה בראיון שהבמאי אווה בול השתמש רק בכ-25% מהתסריט שלה.[6] בשנת 2005, היא כתבה את התסריט של בטי פייג' הידועה לשמצה עם מרי הארון, שביימה את הסרט. טרנר והארון שיתפו פעולה שוב כתסריטאית ובמאית, בהתאמה, בסרט צ'רלי אומר משנת 2018.[7]

הגיחה הראשונה של טרנר לטלוויזיה באינטרנט הייתה סדרת הדרמה המקוונת משנת 2008, FEED, בבימויו של מל רוברטסון, שהושקה באתר AfterEllen.com.[8] בשנת 2014, היא הופיעה לצד נאיו וואלאס, קנדיס קיין וקתי דבונו בקומדיית האימה של ג'יין קלארק Crazy Bitches.[9]

טרנר ביימה כמה סרטים קצרים, כמו Hummer ו - Hung, שהופיעו בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים רבים.[10]

בשנת 2019, ה"ניו יורקר" פרסם חיבור מאת טרנר בשם "הילדות שלי בכת", על התבגרות במשפחת לימן.[11] במאי 2023, ארבע שנים מאוחר יותר, פרסמה טרנר ספר זיכרונות, When the World Didn't End, שהרחיב מאוד את סיפור נעוריה, והמשיך להתבגרותה במשק בית מתעלל.[12] Kirkus Reviews כינה את הספר "דיוקן מרגש של ילדות מוזרה שנכתבה עם ניואנסים רגשיים וגאולה מרירה ומתוקה... הפרוזה של המחברת היא רפלקטיבית, חיה ומתוודת, שילוב עשיר מלא בדימויים מרשימים."[13]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנר היא לסבית מחוץ לארון.[14] היא גרה בניו יורק ובלוס אנג'לס.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994: Go Fish (תסריטאית, שחקנית)
  • 1996: The Watermelon Woman (שחקנית)
  • 1997: לרדוף אחרי איימי (שחקנית)
  • 1997: Latin Boys Go to Hell (שחקנית)
  • 1997: Preaching to the Perverted (שחקנית)
  • 1998: Dante's View (שחקנית)
  • 1999: דוגמה (שחקנית)
  • 2000: אמריקן פסיכו (תסריטאית, שחקנית)
  • 2001: The Fluffer (שחקנית)
  • 2001: Spare Me (סרט קצר, תסריטאית-במאית)
  • 2002: Pipe Dream (שחקנית)
  • 2002: Stray Dogs (שחקנית)
  • 2004: האמר (סרט קצר, תסריטאית-במאית-שחקנית)
  • 2005: דני ואליס (שחקנית)
  • 2005: BloodRyne (תסריטאית)
  • 2005: האנג (סרט קצר, תסריטאית-במאית-שחקנית)
  • 2005: בטי פייג' הידועה לשמצה (תסריטאית)
  • 2005: Beyond Lovely (סרט קצר, שחקנית)
  • 2006: Broute-minou à Palm Springs (סרט קצר, שחקנית)
  • 2007: אגודת איטי ביטי טיטי (שחקנית)
  • 2008: מאוחר (סרט קצר, תסריטאית-במאית)
  • 2008: Little Mutinies (סרט קצר, שחקנית)
  • 2008: Quiet Please (סרט קצר, במאית)
  • 2008: היא אוהבת בנות 3 (סרטון, במאית)
  • 2010: הינשופים (סרט קצר, שחקנית)
  • 2012: לשבור את הבנות (תסריטאית)
  • 2013: מי מפחד מהווגינה ווגינה? (שחקנית)
  • 2014: Crazy Bitches (שחקנית)
  • 2016: חסר כוחות על (שחקנית)
  • 2017: Post-Apocalyptic Potluck (סרט קצר, תסריטאית-במאית)
  • 2018: צ'רלי אומר (תסריטאית)
  • 2020: I Am Fear (שחקנית)
  • 2022: Candy Land (שחקנית)
  • TBA: סיינט קלייר (תסריטאית)

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004–2005: ישנן בנות (סדרת טלוויזיה, תסריטאית)
  • 2016: שוגר (סדרת אינטרנט, במאית, פרק 5)[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גוויניביר טרנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Guinevere Turner on Instagram: "My Granny did not play! #1944 #marine #shelookssohappy #veteransday #beamarineandfreeamarinetofight"".
  2. ^ Peleg, Oren (7 במאי 2019). "How to Understand Charles Manson: Hire a Screenwriter Who Grew Up in a Cult". Vanity Fair. נבדק ב-9 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Maslin, Janet (10 ביוני 1994). "Review/Film; Girl Meets Girl, Laughter Included". The New York Times. New York Times Company. נבדק ב-21 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Pooley, Jack (20 בנובמבר 2021). "20 Things You Didn't Know About American Psycho". WhatCulture. נבדק ב-29 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Jess (10 ביוני 2010). "Guinevere Turner, From "Go Fish" to L-Wording: The Autostraddle Interview". Autostraddle. נבדק ב-29 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Gilbert, Ben (26 באוקטובר 2011). "Bloodrayne screenwriter explains the perils of working with Uwe Boll". Engadget. Los Angeles, California: Weblogs, Inc. נבדק ב-21 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Charlie Says". IMDb. נבדק ב-3 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Hustvedt, Marc (28 ביולי 2008). "Real-Life Digital Vigilante Inspires Gritty New Series 'FEED'". Tubefilter News. Los Angeles, California: Tubefilter, Inc. אורכב מ-המקור ב-18 בדצמבר 2019. נבדק ב-21 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Wilson, Staci Layne (10 בפברואר 2015). "Exclusive Interview with Crazy Bitches Writer-Director Jane Clark". Dread Central. San Diego, California: Dread Central Media, LLC. נבדק ב-21 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Director". GuinevereTurner.com. נבדק ב-29 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Turner, Guinevere (29 באפריל 2019). "My Childhood in a Cult". The New Yorker. נבדק ב-29 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Neumyer, Scott (24 במאי 2023). "Guinevere Turner Has Been Writing This Memoir Her Entire Life". Shondaland. נבדק ב-29 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "WHEN THE WORLD DIDN'T END". Kirkus Reviews. 23 במאי 2023. נבדק ב-29 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Warn, Sarah (באוגוסט 2003). "Interview with Guinevere Turner". AfterEllen. p. 2. אורכב מ-המקור ב-13 בינואר 2007. נבדק ב-4 במאי 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Sugar". ITVS. 2016.