רוז טרוש
 | |
| לידה |
1964 (בת 60 בערך) שיקגו, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
פרס למדא לספרות |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רוז טרוש (באנגלית: Rose Troche; נולדה ב-1964) היא יוצרת לסבית בולטת, במאית, מפיקה ותסריטאית קולנוע וטלוויזיה, מארצות הברית.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרוש גדלה בפרוורי שיקגו, וסיימה תואר ראשון בתולדות האמנות באוניברסיטת אילינוי בשיקגו. היא נולדה להורים מהגרים מפוארטו-ריקו והמשפחה אף פעם לא מצאה את מקומה בשכונה הצפונית הלבנה בה חייה. טרוש מספרת ש"הוריי חשבו שהמעבר לפרוורים זה סימן להצלחה. אך אנו תמיד היינו המשפחה שגרמה לכולם לומר 'זהו, הלכה השכונה'".[2] היא עברה לפרוורים עם משפחתה בשנות העשרה לחייה, והתחלה לעבוד בבית קולנוע, שם התחיל העניין שלה בתחום.
טרוש פגשה את בת זוגה לשעבר, גווניביר טרנר, בזמן הצילומים לסרט "גבריאלה", בשנים 1991–1993. הן החלו לפתח סרט שמבוסס על החוויות שלהן ושל חברותיהן בקהילה הלסבית בשיקגו. הסרט נקרא בתחילה "Ely and Max", אך יצא בשם "Go Fish". עד שיצא הסרט, ב-1994, השתיים כבר נפרדו, וטרוש עברה לניו יורק, שם המשיכה לכתוב תסריטים. לדבריה, ערבוב עבודה על סרט לסבי עם יחסים אישיים זה מתכון לאסון - הפרידה במהלך ההפקה של הסרט לא רק הקשתה על השתיים באופן אישי, אלא גם יצרה גלים עבור צוות ההפקה והשחקנים, שהושפעו מהמתח בין טרוש לטרנר על סט הצילומים.[3] טרוש חייתה בלונדון בשנים 1997–1999, ושבה לארצות הברית כדי לביים את הסרט "The Safety of Objects" (2001).
כדי לוודא שלא תשכח את הלקח של הסרט, היא קעקעה על פרק ידה את האימרה (בספרדית) "זכרי כי החיים האלה קצרים".[4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרוש החלה את עבודתה הקולנועית בשנות ה-90. היא אחת מקומץ של במאיות לסביות שהתחילו את הקריירה שלהן בסרטים עצמאיים, והצליחו למצוא בהמשך עבודה גם בהוליווד, שם נשים מהוות רק 12% מגילדת הבמאים האמריקאית.[5]
תחילת קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך לימודיה באוניברסיטת אילינוי, טרוש יצרה מספר סרטים קצרים, כולל Let's Go Back to My Apartment and Have Sex (1990), This War Is Not Over (1991) וסדרת הסרטים הקצרים Gabriella (1991–1993).
לפני שהתחילה לעבוד גם בטלוויזיה, טרוש ביימה והפיקה שלושה סרטים קולנועיים, במהלך כעשר שנים: Go Fish, Bedrooms and Hallways ו-The Safety of Objects.[6]
לאחר שסיימה את שלושת הסרטים, טרוש הבינה שהיא מעוניינת לביים יותר, ורצתה עבודות יותר מיידיות שאינן דורשות שנים של פיתוח, וחיפשה פרויקטים טלוויזיוניים.[7]
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הראשון שביימה היה הסרט פורץ-הדרך Go Fish, שיצא ב-1994. סרט כל כך דל תקציב, שנחשב לאחד הסרטים העצמאיים באמת של אמצע שנות התשעים, ולבטח הראשון בז'אנר סרטים לסביים. הסרט הופק ונכתב בשיתוף עם גוויניביר טרנר, שכיכבה בסרט וגם הייתה בת זוגה של טרוש באותה תקופה. הקרנת הבכורה של הסרט הייתה בפסטיבל סאנדנס. סרטה הבא של טרוש היה Bedrooms and Hallways (1998), שחקר את נושא המיניות.[8]
בסרטה השלישי, The Safety of Objects (2001), היא סטתה מנושא הלהט"ב. הסרט עובד מסדרה של סיפורים קצרים מאת א. מ. הומס, ונסב סיפורי אהבה הטרוסקסואליים בפרוורים.
ב-2013, הפיקה טרוש את סרטה של סטייסי פאשן, Concussion.
Go Fish
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט היה סרט ניסיוני, שנכתב, הופק ובוים בשיתוף בין טרוש וטרנר, בת זוגה. השתיים רצו לתת זווית אחרת לסיפורים של לסביות, וכשהסרט פתח בפסטיבל סאנדנס, הוא היה לסרט הראשון שנמכר לחברת הפצה במהלך הפסטיבל. למרות שטרוש עצמה כללה את הזהות שלה כלטינה בתקציר הסרט כחלק משמעותי ממנו, פרט זה הושמט בהפצת הסרט, שהוצג כמתמודד עם ענייני זהות מינית ומגדרית בלבד.[9] הסרט יצא לאקרנים במהלך חודש הגאווה ב-1994, והכניס בקופות כ-$2.4 מיליון. Go Fish הוכיח את השיווקיות של סרטים לסביים, נושא שנותר נדיר בתחום.[10] טרוש מותגה כבמאית קווירית, דבר שלעיתים גרם לה למורת רוח, כאשר היה ברצונה לדבר על פנים אחרות של יצירותיה.[11]
Bedroom and Hallways
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1997, טרוש עברה ללונדון כדי לביים את הסרט Bedroom and Hallways יחד עם המפיקה הבריטית דורותי ברווין ובת זוגה סיסי דמפסי. לעומת סרטה הראשון - שעבורו גירדה כסף מכל עבר, ולפעמים נותרה ללא יכולת לשלם את חשבון הטלפון שלה - סרט זה הופק בגיבוי אולפן, והעבודה עליו הסתיימה במהרה. הסרט עסק בסיבוכים רומנטיים בקרב קבוצה מגוונת של דמויות - בהן להט"בים, סטרייטים, וכאלה שעדיין לא החליטו. טרוש אמרה שהיה ברצונה לייצר סרט "ללא מגדר, ללא מין וללא פוליטיקה". הסרט עצמו הוא פארסה מינית, שמכוונת ללעוג לגישות קונבנציונליות ושמרניות לגבי מין ומגדר. הסרט זכה בפרס הקהל בפסטיבל הקולנוע בלונדון ב-1998.
The Safety of Objects
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרוש חזרה לארצות הברית כדי לביים את The Safety of Objects, אשר יצא ב-2001. הסרט, שהיה מבוסס על סיפורים קצרים מאת א. מ. הומס, עסק ברומנטיקה סטרייטית בחיים הפרווריים של הדמויות. בסרט כיכב אנסמבל שכלל את גלן קלוז, טימותי אוליפנט, פטרישה קלארק ודרמוט מולרוני.[12]
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרוש עבדה רבות בטלוויזיה, לאחר שהחליטה שהיא רוצה גם את המיידיות של סוג עבודה זו, לעומת הפרויקטים ארוכי הטווח של הקולנוע. היא ביימה בין היתר פרקים של הסדרות עמוק באדמה, בטי המכוערת וכתבה והפיקה שלוש עונות של הסדרה ישנן בנות.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | הערות |
|---|---|---|
| 1990 | Let's Go Back to My Apartment and Have Sex | short film |
| 1991 | This War is Not Over | short film |
| 1991–1993 | Gabriella | series of three short films |
| 1994 | Go Fish | feature film debut |
| 1997 | Pride Divide | documentary, appears as herself |
| 1998 | Bedrooms and Hallways | |
| 2001 | The Safety of Objects | |
| 2009 | Chinatown Film Project | |
| 2012 | Xanadu | |
| 2013 | Concussion | |
| TBA | My Fake Boyfriend |
| שנה | שם |
|---|---|
| 1990 | Law & Order |
| 2001 | Six Feet Under |
| 2004 | Touching Evil |
| The L Word | |
| 2005 | South of Nowhere |
| 2006 | Ugly Betty |
| 2010 | Future States |
| 2012 | Rochelle |
| Hunting Season | |
| 2014 | Finding Carter |
| 2020 | הפלייליסט של זואי |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוז טרוש
רוז טרוש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוז טרוש, באתר AllMovie (באנגלית)
רוז טרוש, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- Rose Troche Yahoo Movies Page
- Bio from The L Word Online
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Smith, Patricia Juliana (2002), "Troche, Rose", glbtq.com
- ^ Stukin, Stacie (18 במרץ 2003). "Rose to the Occasion". The Advocate (885): 56.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Hankin, Kelly (Spring 2004). "Lesbian "Making-of" Documentaries and the Production of Lesbian Sex". Velvet Light Trap: A Critical Journal of Film & Television (53): 26–39.
- ^ Keenan, Catherine (6 ביוני 2003). "Guys and dolls". The Sydney Morning Herald.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Stukin, Stacie (2 באפריל 2002). "Lesbian directors hit the big time". The Advocate (860): 58.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Filmmakers in Television". youtube.
- ^ Willmore, Alison. "Daniel Minahan and Rose Troche Talk Going From Filmmaking to TV Directing: "It's more like the model of theater"". indiewire.
- ^ Holden, Stephen (3 בספטמבר 1999). "Bedrooms Hallways (1998) FILM REVIEW; The Dissolving Boundary Between Gay and Straight". The New York Times.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Holmlund, Chris (1 באוגוסט 2004). Contemporary American Independent Film: From the Margins to the Mainstream. pp. 202–203.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Prono, Luca (2008). Encyclopedia of Gay and Lesbian Popular Culture.
- ^ Marcus, Joan (24 בנובמבר 1998). "Politically incorrect". The Advocate (773): 24.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Wilkinson, Kathleen (ביוני 2002). "Director Rose Troche Navigates an Independent Film Career". Lesbian News. 27: 40.
{{cite journal}}: (עזרה)
| הקודם: 1993: לסלי האריס, Just Another Girl on the I.R.T. |
פרס גות'הם לבמאי/ת הפורץ/ת הטוב/ה ביותר 1994: רוז טרוש, Go Fish |
הבא: 1995: רבקה מילר, אנג'לה |