גזה דומבובארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גזה דומבובארי
Dombóvári Géza
לידה 11 במרץ 1848
דומבובאר, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביוני 1918 (בגיל 70)
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Schulhof Géza עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גזה דומבובארי (במקור שולהוף; השם ״דומבובארי״ (״מדומבובאר״) ניתן כתואר אצולה. בהונגרית: Dombóvári Géza; דומבובאר, 11 במרץ 1848בודפשט, 1 ביוני 1918) היה עורך דין וסוציולוג יהודי-הונגרי, מחברם של ספרי משפטים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גזה שולהוף נולד במשפחה יהודית כבנו של אדולף שולהוף שהיה רופא מפורסם מדומבובאר ולאחר מכן מהעיר פץ'. גזה השלים את לימודיו התיכוניים בפץ', באוניברסיטה למד בווינה, בפראג ולאחר מכן בבודפשט. הוא עסק רבות בדיני אצולה ודיני נאמנות והפך למומחה מוכר בהם. בשנת 1885 העניק לו מלך הונגריה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, תואר אצולה הונגרית (אביר או באנגלית Sir) כהכרה והוקרה על הישגיו בתחום המשפט ההונגרי. בשנות ה-60 של המאה ה-19 לקח דומבובארי חלק בתנועת האמנציפציה של היהודים, הן בנאומים והן בכתיבת מאמרים בנושא. מחקרו "תנועת הפועלים בהונגריה" היה חלוצי. מאמרי המשפט הציבורי שלו בשנות ה-70 ובשנות ה-80 של המאה ה-19 סייעו להבהיר נושאים מבלבלים במשפט הציבורי. ב-1884 פרסם את עבודתו בת שני הכרכים "אוסף החוקים הפליליים של הונגריה שבתוקף", שבאותה תקופה מילאה את החסר, לרבות כל המשפט הפלילי וההליכים הפליליים, וב-1888 פרסם בשלושה כרכים את עבודתו "ההסבר של חוק הפלילי ההונגרי" שהביאה גם את התפישה של בית המשפט העליון ההונגרי וגם של בתי משפט מחוץ להונגריה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

  • Az érvényben levő magyar büntető törvények gyűjteménye, a kapcsolatos törvények és rendeletek, valamint a bűnvádi eljárásra vonatkozó törvényes intézkedések szószerinti idézésével és tekintettel a magyar kir. Curia, nemkülönben a magyar kir. belügyminiszter, mint harmadfokú biróság, elvi jelentőségű fontosabb határozataira. (Codex juris criminalis hungarici.) Budapest, 1884. Két kötet.
  • A bűntettekről és vétségekről szóló magyar büntetőtörvénykönyv (1878. V. t.-cz.) és az uzsoráról és káros hitelügyletről szóló törvények (1883. évi XXV. t.-cz.) magyarázata, tekintettel a vonatkozó egyéb törvények és rendeletekre s a magyar kir. Curia elvi jelentőségű határozataira. U. ott, 1888. Három kötet. (Új czím-kiadás. U. ott, 1900.)
  • A munkásmozgalom keletkezése Magyarországon. Előszóval ellátta Mezőfi Vilmos. U. ott, 1895.
  • A favor defensionis elve és a kir. Curia. U. ott, 1903. (Magyar Jogászegyleti Értekezések XXVII. kötet. 3. füzet.) Online
  • Fenyítő eljárás és büntetési rendszer Pestmegyében a XIX. század első felében. U. ott, 1906.

בתרגום:

  • אוסף החוקים הפליליים של הונגריה שבתוקף, החוקים והתקנות הקשורים, והאמצעים המשפטיים הנוגעים להליכים פליליים מצוטט פשוטו כמשמעו ובהתייחס לחוק ההונגרי. בית המשפט העליון, מלך הונגריה. החלטות עקרוניות חשובות של שר הפנים כערכאה שלישית. (Codex juris criminalis hungarici) בודפשט, 1884. שני כרכים.
  • חוק העונשין ההונגרי על פשעים ועבירות (1878) וביאור הלכות ריבית ועסקאות אשראי שגרמו נזקים (1883), לעניין שאר הצווים והתקנות הרלוונטיות. החלטות עקרוניות של בית המשפט העליון. 1888. שלושה כרכים. (הוצאת 1900)
  • הופעתה של תנועת הפועלים בהונגריה. הקדמה מאת וילמוש מזפי. 1895.
  • העיקרון של favor defensionis בית המשפט העליון. 1903. (דיסרטציות של איגוד המשפט ההונגרי, כרך כ"ז. חוברת 3) גם באינטרנט
  • נוהל ענישה ומערכת הענישה במחוז פשט במחצית הראשונה של המאה ה-19 XIX. במחצית הראשונה של המאה ה-19. 1906

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
  • Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
  • Gergely Ernő: Az Országos Munkásjogvédő Iroda története. Bp., Országos Ügyvédi Tanács és a Budapesti Ügyvédi Kamara, 1985.
  • Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזה דומבובארי בוויקישיתוף