גזר קיפח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןגזר קיפח
Daucus carota 02.jpg
הגזר הקפח בצידי הדרך
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סוככאים
משפחה: סוככיים
תת־משפחה: Apioideae
סוג: גזר
מין: גזר הגינה
תת־מין: גזר קיפח
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Daucus Carota maximus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גֶּזֶר קִפֵּחַ (שם מדעי: Daucus Carota maximus; קרוי על שום גובהו) הוא תת-מין של גזר הגינה ממשפחת הסוככיים. הוא נפוץ מאוד בצידי הדרכים. מתת-מין הבר "גזר קפח" פיתחו את תת-המין התרבותי ה"גזר", המוכר לנו מחנות הירקות. לגזר הקיפח יש שורש קטן לבן ואילו לתת-מין התרבותי הגזר יש שורש מעובה וכתום.

תיאור הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמח הבר גדל בצידי הדרכים, ברוב אזורי הארץ, ופורח במלוא עוזו בחודשים מאי, יוני ויולי. הגזר הוא צמח דו-שנתי שגובהו 100–180 ס"מ. בשנה הראשונה הוא רק מגדל שושנת עלים ואוגר מזון בשורש השיפודי. בשנה השנייה הוא מצמיח תפרחת זקופה וגבוהה ובחודש מאי הצמח פורח בסוככים לבנים וגדולים, במרכזם פרחים בצבע שחור שנועדו למשוך חרקים.

תולדות הגזר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו הפראי של הגזר בא ככל-הנראה מאפגניסטן, שהיא עדיין המרכז לסוגים השונים של הגזר. גזר הבר הגיע לאירופה ולארצות הברית כצמח בר. בארצות המזרח התיכון הוא זכה לריבוי תרבותי כבר בתקופת הנצרות, ובסין ובצפון מערב אירופה במאה ה-13. גידולו התרחב במאה ה-20, כאשר התגלה ערכו התזונתי, במיוחד כמקור עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A.

אמונה עממית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערביי ארץ ישראל נוהגים לבשל מרק משורשו של הגזר הקיפח לפני שהוא יוצר תפרחות. בשלב זה השורש עבה ועסיסי. יש הטוענים כי שתיית המרק יעילה נגד מחלות כבד ועור. לאמונה זו אין סימוכין מדעיים מוכחים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, עם עובד, תל אביב, 1976, עמוד 262
  • אבי שמידע ודוד דרום, פרחי הבר בישראל, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1986, עמוד 60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גזר קיפח בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי