גיל מרקו שני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיל מרקו שני
אין תמונה חופשית
לידה 1968 (בן 52 בערך)
תל אביב, ישראל
מקום לימודים בצלאל - אקדמיה לאמנות בירושלים
תחום יצירה ציור,מיצב
פרסים והוקרה פרס סנדברג לאמנות www.gilmarcoshani.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
״אוטובוסים, 2018, מוזיאון ישראל, כניסה״ (2018)
״אוטובוסים, 2018, מוזיאון ישראל, מבט ללא דלתות״ (2018)
״אוטובוסים, 2018, מוזיאון ישראל, מבט מבפנים״ (2018)

גיל מרקו שני (נולד בתל אביב בשנת 1968) הוא צייר ואמן מיצב ישראלי החי ויוצר בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל מרקו שני נולד וגדל בתל אביב בשנת 1968 לאהרן ולאה שני. בוגר תיכון חדש בתל אביב, בוגר תואר ראשון (1994) באמנות מהאקדמיה בצלאל לאמנות ועיצוב, בירושלים, למד לימודי אמנות (1994) בית ספר סלייד, לונדון, ולימודי עיצוב נעליים, בית ספר Afpic להכשרה מקצועית, (1998) פריז.

גיל מרקו-שני, חבר סגל ומרצה בכיר במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים. הוא צייר, ואמן מיצבים. שני זכה בפרסים רבים, ביניהם: פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר (2008) ופרס סנדברג לאמנות ישראלית לשנת 2018. ציוריו מצויים בין השאר באוספים של מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל ובאוספים פרטיים בארץ ומחוץ לישראל. הוא חי ועובד בתל אביב.

ב-1994 השתתף בתערוכה "טרנזיט" במסגרת "ארט פוקוס", וב-1997 השתתף ב״סדרני נוי”, במסגרת התערוכה ״סף” (בסדרה ״פרק: תערוכות אמנים צעירים”) במוזיאון ישראל, אשר אצרה שרית שפירא (ז״ל) אשר מיזגה בין נוכחות אנושית לחפצי תצוגה.. סדרה זו שהוקדשה למיצב היוותה אבן דרך בהתפתחות המיצב באמנות הישראלית בשנות ה-90. ב-1999 הציג תערוכת יחיד ״חברות” בגלריית דביר, וב-2001 שני בנה את המיצב ״ספארי”, במסגרת התערוכה ״הלנה” (עם אבנר בן־גל ואוהד מרומי), בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת־זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות. התערוכה ניסחה לראשונה מגמות עכשוויות במיצב בישראל.

מאז שני יוצר בשני שדות: במיצב ובציור. מפרס סנדברג ״את ציוריו מאפיין קו מתאר סכמטי על רקע אחיד, והם מסמנים התרחשויות, שרבות מהן מבעבעות תחת פני השטח של תרבות מנומסת. מיצביו פורצי הדרך הם התערבויות ארכיטקטוניות מאתגרות ועשויות לעילא השתולות בגוף המוזיאון ובוחנות הנחות יסוד של החוויה המוזיאלית על כל רבדיה. החללים המלאכותיים הללו, ובהם חדרים במלון דרכים, יער גשום, חדר מדרגות לילי או חניון אוטובוסים סגור, הם סביבות ביניים טעונות ועתירות פרטים שנוצרו במיוחד למיצב. בכל פעם מחדש מצליח שני להפתיע את המבקרים בסביבה חדשה חווייתית ורבת יופי שבמראהּ ובשקט המצמית שלה נושאת חרדה, איום ורגשות אחרים.״ המיצב השאפתני "אוטובוסים" שהוצג במוזיאון ישראל 2018, הוא משיאי יצירתו של שני ומההישגים החשובים בגוף יצירתו העקבי.

ב-2018 נולד בנו לב, בהורות משותפת עם רנן מסינזון, בתל אביב.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1996: ״מחיקת כף” (עם רם סמוכה), גלריה בורוכוב, תל אביב ״סדרני נוי”, במסגרת התערוכה ״סף”(בסדרה ״פרק: תערוכות אמנים צעירים”), מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצרת: שרית שפירא
  • 1997: ״חזיר”, גלריה מרי פאוזי, תל אביב־יפו
  • 1999: ״חברות”, גלריה דביר, תל אביב
  • 2001: ״עבודות מן הזמן האחרון” (עם אורי צייג), גלריה קוג׳ימאצ׳י, טוקיו — ״ספארי”, במסגרת התערוכה ״הלנה” (עם אבנר בן־גל ואוהד מרומי), ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת־זמננו, מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: אלן גינתון (קטלוג)
  • 2003: ״גשם”, במסגרת ארט־פוקוס 4, מוזיאון אסירי המחתרות, ירושלים; אוצרים: סוזן לנדאו, יגאל צלמונה (קטלוג)
  • 2007: ״אדום החזה”, גבעון גלריה לאמנות, תל אביב Dome,ספר־אמן בהוצאת Revolver, פרנקפורט
  • 2009: ״ציורים כחולים”, תערוכת הזוכה בפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת: (אלן גינתון) קטלוג—״המפעל”, חלל Forde לאמנות עכשווית, ז׳נבה
  • 2011: ״חדר מדרגות”, במסגרת ״המכה השנייה:הביינאלה, השלישית לאמנות עכשווית”, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוצר: אורי דסאו (קטלוג)
  • 2014: ״בלגרד”, גלריה טמפו רובאטו, תל אביב
  • 2018: ״אוטובוסים”, מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצרת: איה מירון (קטלוג)

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994: ״טרנזיט”, במסגרת ארט־פוקוס 1, התחנה המרכזית החדשה, תל אביב; אוצרת: שרית שפירא (קטלוג)
  • 1996: ״אבידות ומציאות”, גלריה מרי פאוזי, תל אביב־יפו
  • 1998: ״אביב בסוף הקיץ”, מוזיאון תל אביב לאמנות; אוצרת:אלן גינתון
  • 2000: ״גבירותי ורבותי: אמנות ישראלית עכשווית”, מוזיאון, תל אביב לאמנות; אוצרת:אלן גינתון — ״פרחי קיר”, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; אוצר:אריק מירנדה (קטלוג)

— הביינאלה הבינלאומית לאמנות, בואנוס־איירס — תערוכת קיץ, גלריה דביר, תל אביב

  • 2001: ״אמנות ישראלית היום”, מוזיאון לאמנות מודרנית, סאיטמה, יפן; אוצרים: גליה בר אור, איטרו היראנו

— ״ I Hate You in June ”, משכן לאמנות, עין־חרוד; אוצרות: פטרישה אליס, אולי קנול

  • 2002: גלריה Sadie Coles HQ, לונדון
  • 2003-2002: ״חילופים: ישראל-נורדריין־וסטפליה”, מוזיאון ישראל, ירושלים; מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; מוזיאון לאמנות, בון; מוזיאון קייזר וילהלם, קרפלד; מוזיאון אם־אוסטוואל לאמנות מודרנית ועכשווית, דורטמונד, גרמניה; אוצרים: סוזן לנדאו, דליה לוין, מיכה לוין, דיטר רונטה, מרטין הנשל, אינגו ברטש (קטלוג)
  • 2004: ״הים־תיכוניים”, מוזיאון לאמנות עכשווית, MACRO, רומא; אוצרת: שרית שפירא
  • 2005: ״החומר שממנו עשויים החלומות: אמנות ישראלית, עכשווית”, מוזיאון צ׳לסי לאמנות, ניו־יורק; אוצרת: מנון סלואם (קטלוג)
  • 2006: ״היה־היה פעם: אגדות עכשוויות”, מוזיאון לאמנות, עכשווית (ARCOS), בנוונטו, איטליה; אוצר: דוברילה, דנגרי (קטלוג)
  • 2007: ״לברוח ממה שמטריד אותך”, מגזין III, סטוקהולם; אוצרות: שרית שפירא, אליזבת מילקוויסט

— ״לבירינת”, קונסטהאל בוטקירקה, סטוקהולם; אוצרות:יואנה סנדל, פיא סנדסטרום

  • 2008: ״זמן אמת: שישים שנות אמנות בישראל, העשור השישי”, מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצרים: אמיתי מנדלסון, אפרת נתן (קטלוג)
  • 2009: ״יצירות מתוך תערוכות ועבודות חדשות”, גבעון גלריה, לאמנות, תל אביב
  • 2010: ״התבוננות חדשה ומחודשת”, גבעון גלריה לאמנות, תל אביב
  • 2011: ״החיים: הוראות שימוש”, אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים; אוצרת: איה מירון (קטלוג)
  • 2012: ״מבט על אמנות ישראלית”, וילה אמריז׳, פריז; אוצרות: נטלי ממן־כהן, נטלי זקין־בולקיה
  • 2013: ״זמן הניסיון האנושי”, גלריה עינגע לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2014: ״חדר הסבה”, מגזין III, סטוקהולם; אוצר: דייוויד ניומן — ״שממה הורה: עבודות מאוסף יגאל אהובי לאמנות”, הגלריה, האוניברסיטאית לאמנות ע׳׳ש גניה שרייבר, תל אביב; אוצרת: שרית שפירא (קטלוג)
  • 2015: ״בארץ הפלאות”, גלריה טמפו רובאטו, הארלם, ניו־יורק
  • 2016: ״תקינות ביקורתית / כוח להשחית”, גבעון גלריה לאמנות, תל אביב
  • 2017: ״ 50 ל־1967 : אמנות שעת מלחמה”, משכן לאמנות, עין־חרוד; אוצרת: דנה אריאלי — ״אותו דבר אבל אחר: מתוך אוסף הארץ”, גלריה מינוס אחת, תל אביב; אוצרת: אפרת לבני (קטלוג)

— ״החלום והסיוט של יעל”, גלריה אמנות+טקסט, בודפשט; אוצר: ניקולא טרצי.

פרסים ומענקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994: פרס מרי פישר לבוגרים מצטיינים, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  • 1999: פרס האמן הצעיר, משרד המדע, התרבות והספורט
  • 2001: פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו
  • 2003: פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 2004: מלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל
  • 2005: פרס על־שם שמואל גבעון, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2008: פרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון, תל אביב לאמנות
  • 2017: מענק תמיכה מטעם אאוטסט, ישראל—מענק להוצאת קטלוג, מועצת הפיס לתרבות ואמנות

ספרי אמן וקטלוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2000: ״חברות”, גלריה דביר
  • 2001: Safari/סאפרי, מוזיאון תל אביב
  • 2001: Bird Watchng School/בית הספר לצפרות, מוזיאון תל אביב
  • Dome Gil Marco Shani, Revolver Press :2007
  • 2018: Buses/אוטובוסים, מוזיאון ישראל | קטלוג אוטובוסים עברית, English Buses Catalogue

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]