גל החום בשיקגו (1995)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גל החום בשיקגו היה מזג אוויר חם במיוחד ששרר במרבית חודש יולי 1995 באזור המערב התיכון של ארצות הברית. טמפרטורת השיא הייתה 41 מעלות צלזיוס ובבתים היו 47.8 מעלות, וכמו כן, במהלך גל החום היו חמישה ימים רצופים שבהם הטמפרטורות נשארו מעל 34 מעלות צלזיוס בשעות אחר הצהריים. גל החום גרם למותם של 739 בני אדם לפחות בעיר שיקגו בלבד. זהו אחד האסונות הגדולים והקטלניים ביותר של התקופה המודרנית בארצות הברית.

מזג האוויר בחודש זה כלל טמפרטורות גבוהות במיוחד ואובך סמיך. בעקבות מזג אוויר זה, אלפי מכוניות נתקעו בדרכים, גשרי ברזל נחסמו, כבאים הזליפו מים על הגשרים כדי לקרר אותם ואירעו תקלות בפסי רכבת. באמצעי התקשורת המליצו להרבות בשתייה, להשתמש במיזוג אוויר ולא לערוך פעילות גופנית. אף גורם רשמי לא נתן הוראות ולא היה גוף שלקח אחריות על האירוע. ביום השני התמוטטה מערכת החשמל, אלפי אנשים נתקעו במעליות, אמבולנסים התעכבו בטיפול, מכבי האש התיזו מים על אוטובוסים של בתי ספר, 100,000 אנשים הצטופפו ברצועת חוף קטנה.

בפרברים רבים פתחו את ברזי השריפה והתחילו להשפריץ וכתוצאה מזה ירד לחץ המים בעיר, המשטרה עצרה את האנשים שפתחו את הברזים, אך השוטרים הותקפו על ידי האזרחים.

ביומיים הראשונים הטמפרטורות ירדו בלילה, אך בלילה השלישי הטמפרטורה בלילה הייתה למעלה מ-47 מעלות והחלה תחלואה בקרב התושבים. הפניות לחדרי המיון עלו ביחס לפניות היומיות ב-4000 פניות, רבות מהן בשל מכת חום.

מפילוח הנתונים ניתן לראות כי רוב הקורבנות היו קשישים ממרכז העיר, העניים שלא היו להם מערכות קירור בבית, הקשישים מהאזורים העניים שלא פתחו את החלונות בלילה מפחד מפני פשיעה. Urban heat island - בשל ריכוז של בנינים גבוהים באזורים עניים, אין פיזור של חום בלילה ולכן הבניינים לא מתקררים.

מספר ימים לאחר גל החום ראש עיריית שיקגו מינה ועדת חקירה כדי ללמוד את ההיבטים האפידמיולוגים, הסוציולוגיים והמטאורולוגיים של התופעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]