גנבי הציד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המחזה "גנבי הציד" (Wilddiebe) הוא קומדיה קלה שחוברה על ידי בנימין זאב הרצל והוגו ויטמן (מחבר הפיליטונים הידוע של העיתון הווינאי החשוב "נויא פרייא פראסא"). המחזה עוסק בסיפור על אהבה ועל גירושין. הוא הוצג לראשונה בווינה ב-19 במרץ 1889, ולאחר מכן בורגרתיאטר, בברלין, בברסלאו (ורוצלב), בפראג ובהמבורג. המחזה הוצג כ-57 פעמים במשך 15 שנים, מה-19 במרץ 1889 עד ל-24 באוקטובר 1904 (3 חודשים לאחר מותו של הרצל), ביותר מ-50 ערים ברחבי המדינות הדוברות גרמנית[1]

תוכן המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "גנבי הציד" הוא קומדיה קלה, העוסקת בסיפור של אהבה וגירושין. גיבורי המחזה הם שלושה גברים העסוקים בהנאות החיים, שניים מהם אצילים ואחד בורגני השייך למעמד הביניים. שלושת הגברים חשים שקודים בסיסיים של התנהגות אינם חלים עליהם. הם עסוקים בחיפושים אחר נשים יפות. בהתאם לכללים המקובלים במחזות דומים, השלושה עוברים על הבמה תסבוכות מרובות עד לסוף הטוב, שבו האישה הנעזבת חוזרת לבעלה האציל בזרועות פתוחות, למרות שכבר הספיקה להתגרש ממנו.[1]

בניגוד לקומדיות אחרות של הרצל, שנושאיהן היו הרגליה הצבועים של הבורגנות, ניאוף ותאוות בצע, במחזה "גנבי הציד" החליט הרצל לפתור בעיות כגון אלה, בכך שנתן לגיבורי המחזה להתאהב אהבה אמיתית ורומנטית אהבה שתגרום להם לחדול מהרגלי ההוללות[2]

הצלחת המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למחזותיו האחרים של הרצל, המחזה נחל הצלחה גדולה, שהאירה לו פנים גם מבחינה כספית.[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עמוס א, הרצל, עם עובד, 1976
  2. ^ ביין א, תאודור הרצל ביוגרפיה, הספרייה הציונית על יד הנהלת ההסתדרות הציונית, 1976. (באנגלית)
  3. ^ משב בלסם, ביקורת על המחזה "גנבי הצייד" עיתון הארץ, ‏3.5.10