האימפריה הטיבטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האימפריה הטיבטית
བོད་ཆེན་པོ
Tibetan snow leopard.svg
Tibetan empire.png
ממשל
ראש מדינה קיסר טיבט
שפה נפוצה שפות טיבטיות
עיר בירה להסה
היסטוריה
הקמה 618
פירוק 842
ישות קודמת Tuyuhun עריכת הנתון בוויקינתונים
ישות יורשת עידן השבר
שטח בעבר 4,600,000 קמ"ר
דמוגרפיה
דת בון, בודהיזם טיבטי
כלכלה
מטבע סקאר טיבטי
שראנג טיבטי
טאנגקה טיבטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

האימפריה הטיבטיתטיבטית: བོད་ཆེན་པོ, תרגום מילולי: בוד צ'ן-פו, משמעות: טיבט הגדולה) הייתה מעצמת על, שהתקיימה מהמאות ה-7 עד ה-9 לספירה כאשר טיבט אוחדה כאימפריה גדולה וחזקה, ושלטה באזור גדול במידה ניכרת מהרמה הטיבטית, ונמתחה לחלקים ממזרח אסיה, מרכז אסיה ודרום אסיה.

ההיסטוריה הטיבטית המסורתית תיארה את עלילותיהם של רשימה ארוכה של שליטים. הוכחות לכתבים חיצוניים מאמתים זמינים מהמאה ה-7 בספרי ההיסטוריה העתיקים של סין. מהמאה ה-7 עד המאה ה-9 שלטה על טיבט סדרה של קיסרים. מתקופת הקיסר סונגסן גמפו כוחה של האימפריה עלה בהדרגה על פני שטח מגוון. בתקופת שלטונו של הקיסר רלפקן, בשנותיה הראשונות של המאה ה-9, היא שלטה בשטחים המשתרעים מאגן טארים עד ההימלאיה ובנגל, ומהפאמירים ועד מה שהם כיום המחוזות הסיניים גאנסו ויונאן.

השטח המגוון של האימפריה והקושי בתעבורה, יחד עם הרעיונות החדשים שהגיעו לאימפריה כתוצאה מהתרחבותה, עזרו ליצור מתחים וגושי כוח שלעיתים קרובות היו בתחרות עם השלטון במרכז האימפריה. כך, למשל, חסידי דת בון ותומכיהם של משפחות האצולה הקדומות הגיעו בהדרגה למציאת עצמם בתחרות עם הבודהיזם שהוצג לאחרונה. האימפריה קרסה למלחמת אזרחים בשנות ה-80 של המאה ה-9.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית האימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות מלך הרמה הטיבטית ה-32, סונגסן נמרי, בנו סונגסן גמפו ירש את הכוח ושינה את שם הממלכה לאחר מסע כיבושים מוצלח לבוד (טיבט). כיבושיו של סונגסן הופכים אותו לקיסר מאוחר יותר בשנת 627 כאשר נלחם ומנצח ביחד עם השבטים הטורקים את שושלת טאנג והאימפריה האויגרית. הניצחון מכפיל את שטחה של האימפריה הטיבטית, חוצה את שטחי טאנג בשניים ומספח באופן מוחלט את האימפריה האויגרית.

בשנת 634 נשלחת שגרירות לשושלת טאנג ובו בזמן סונגסן כובש את אזורי ג'אמו וקשמיר מעבר לרכס הרי ההימאליה. שנה אחר כך בית המלוכה של נפאל בורח דרומה עם סיפוחה של נפאל גם כן לתוך האימפריה הטיבטית.

בהמשך תקף סונגסן להתפתחות צפונית שם בפיקודו הצבא הטיבטי הביס את השבטים המונגולים ורוב מונגוליה נכבשה לידי טיבט.

החלשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה תמשיך לכבוש כמעט לכל כיווני הרוח עד לסוף המאה ה-7 שם נרגעו הכיבושים בין לבין לאחר שבנגל נכבשה ונוצר מקור מהאימפריה הטיבטית לאוקיינוס ההודי. מאז המצב הטריטוריאלי של טיבט לא התפתח הרבה מעבר ועם הזמן אף נחלש.

שלטונה של הקיסר האחרון לנגרמה, הוטרד על ידי בעיות חיצוניות. מדינת אויגור החסות הכבושה מצפון קרסה בלחץ הקירגיז בשנת 840, ואויגורים רבים ברחו למרכז טיבט. לנגרמה פחד מהתעצמות הדת הבודהיסטית והטיל על נתיניו הבודהיסטים רדיפות, הוא עצמו נרצח, ככל הנראה על ידי נזיר בודהיסטי, בשנת 842.

מלחמת אזרחים שקמה על ממשיכיו של לנגרמה הובילה לקריסת האימפריה הטיבטית. התקופה שלאחר מכן, המכונה באופן מסורתי "עידן השבר", נשלטה על ידי מרידות נגד שרידי טיבט הקיסריים ועלייתם של מצביאים אזוריים[1].

חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיבטים הקדומים (לפני הבון והבודהיזם) סגדו לאל המלחמה המכונה "יואנדי" (תעתיק סיני) על פי תעתיק סיני מתוך ספר טאנג הישן[2]. ספר טאנג הישן קובע:

  • הם [הטיבטים] לא מגדלים אורז אך יש להם שיבולת שועל שחורה, דופק אדום, שעורה וכוסמת. בעלי החיים הביתיים העיקריים הם יאק, חזיר, כלב, כבשה וסוס. יש סנאים מעופפים, המתערבים בצורתם של ארצנו שלנו, אך גדולים כמו חתולים, שפרוותם משמשת לבגדים. יש להם שפע של זהב, כסף, נחושת ופח. הילידים בדרך כלל עוקבים אחר עדריהם למרעה ואין להם מקום מגורים קבוע. יש להם, עם זאת, כמה ערים חומות. בירת המדינה נקראת העיר לושיה [להסה]. הבתים כולם בעלי גג שטוח ולעיתים קרובות מגיעים לגובה של כמה עשרות מטרים. אנשי הדרגה מתגוררים באוהלים גדולים, הנקראים פולו.
כדי זהב מימי האימפריה בני 1500 שנים.
כוס זהב מימי האימפריה.
קערת אוכל מעוטרת מימי האימפריה.

קיסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הקיסר שנת עלייה לכס שנת ירידה מהכס
סונגסן גמפו 618 650
מאנגסונג מאנגטסן 650 676
טרידו סונגטסן 676 704
להא מטיבט 704 705
מה אקטסום 705 755
טריסונג דטסן 755 794
מונה טסנפו 797? 799
מוטיק אסנפו 799 800
סאדנאלגס 800 815
רלפקן 815 836
לנגרמה 836 841

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בון, גם הוא מאוית (Bön) (טיבטית: བོན་), היא דת טיבטית, שמזהה את עצמה באופן מובחן כשונה מהבודהיזם הטיבטי, אם כי היא חולקת את אותן תורות וטרמינולוגיות כוללות. אף על פי שזרם הבון-טרמה מכיל מיתוסים של בון שהיו קיימים לפני כניסת הבודהיזם בטיבט השניים התפתחו די והותר בו בזמן, עם תקומת האימפריה הטיבטית הייתה הבון בראש הכוח בעיקר מפני שהייתה הדת המרכזית של האליטה המלכותית ורק עם הזמן עלתה הדת הבודהיסטית שהתערבבה עם הבון ליצירת הבודהיזם הטיבטי שמוכר עד היום בטיבט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האימפריה הטיבטית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sam van Schaik, Imre Galambos, Manuscripts and Travellers, Berlin, Boston: DE GRUYTER, 2011-01-15, ISBN 978-3-11-022565-5
  2. ^ Kazushi Iwao, Buddhism and Empire: the Political and Religious Culture of Early Tibet. By Michael L. Walter. Leiden and Boston: Brill, 2009. Pp. xxvii + 311.ISBN 10: 9004175849; 13: 9789004175846., International Journal of Asian Studies 8, 2011-06-21, עמ' 229–231 doi: 10.1017/s1479591411000106