גרטה הרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרטה הרמן
Grete Hermann
אין תמונה חופשית
לידה 2 במרץ 1901
ברמן
פטירה 15 באפריל 1984 (בגיל 83)
ברמן
מדינה גרמניה
השכלה אוניברסיטת גוטינגן, תחת אמי נתר. דוקטורת בשנת 1926
מקצוע מתמטיקאית ופילוסופית
תפקיד עוזרת ללאונרד נלסון, פרופסור לפילוסופיה ופיזיקה בבית הספר לחינוך בברמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרטה (הנרי-) הרמן (2 במרץ 1901 – 15 באפריל 1984) הייתה מתמטיקאית ופילוסופית גרמניה, הידועה בשל עבודתה בתחומי המתמטיקה, פיזיקה, פילוסופיה, וחינוך. היא ידועה עבור עבודתה המוקדמת בפילוסופיה על יסודות המכניקה הקוונטית, ומוכרת עתה בעיקר בשל הפרכה של תאוריות משתנים חבויים של ג'ון פון נוימן. התאוריה הזו, יחד עם העובדה שההפרכה של הרמן נותרה כמעט לחלוטין לא ידועה במשך עשרות שנים, נחשבים לדברים שהשפיעו רבות על התפתחות מכניקת הקוונטים.

מתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמן למדה מתמטיקה בגטינגן תחת אמי נתר, שם היא קיבלה תואר דוקטור בשנת 1926. עבודת הדוקטורט שלה, "Die Frage der endlich vielen Schritte in der Theorie der Polynomideale" (בעברית, "השאלה על כמות צעדים סופית בתורת האידיאלים הפולינומית"), שפורסמה ב"Mathematische Annalen", מהווה את יסודות האלגברה החישובית. העבודה קבעה לראשונה את קיומן של אלגוריתמים (כולל גבולות סיבוכיות) עבור בעיות רבות באלגברה מופשטת, כגון בעיית השייכות באידיאלים בחוגי פולינומים. האלגוריתם של הרמן על פירוק לאידיאלים ראשוניים עדיין בשימוש כיום.[1]

עזרה ללאונרד נלסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1925 עד 1927, הרמן עבדה כעוזרת של מתמטיקאי ופילוסוף גרמני, לאונרד נלסון תוך המשך מחקר משל עצמה.

מכניקת הקוונטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפילוסופית, הרמן התעניינה במיוחד ביסודות הפיזיקה. בשנת 1934, היא הלכה ללייפציג במטרה מפורשת "ליישב תפיסה נאו-קאנטנאית של סיבתיות בעזרת המכניקה הקוונטית החדשה".[2] בלייפציג, היו חילופי דעות רבות בין הרמן, קרל פרידריך פון וייסאקר, וורנר הייזנברג.[2] בעת הזו, תוכן עבודתה, כולל דגש על ההבדל בין יכולת חיזוי לסיבתיות, ידועות משלושה פרסומים שלה,[3] ומאוחר יותר מתיאור של דיוניהם מאת פון וייסאקר,[4] והדיון על עבודתה של הרמן בפרק העשירי של "החלק והשלם", ספרו של הייזנברג. הרמן פירסמה בדנמרק את עבודתה יסודות המכניקה הקוונטית בפילוסופיה הטבעית. (בגרמנית, שם המאמר המקורי: Die naturphilosophischen Grundlagen der Quantenmechanik). עבודה זו יוחסה כ-"אחד הטיפולים הפילוספיים המוקדמים וטובים ביותר של המכניקה הקוונטית החדשה".[5] בעבודה זו, היא מסכמת:

בשנת 1935 הרמן פרסמה טיעון שהדגים פגם בהוכחה של ג'ון פון נוימן (מ-1932) שטען שלא תיתכן תאוריית משתנים חבויים במכניקת הקוונטים. התוצאה של הרמן נותרה ללא ייחוס עד שהיא גולתה באופן בלתי תלוי ופורסמה על ידי ג'ון סטיוארט בל, ב-1966, והגילוי המוקדם יותר של הרמן צוין על ידי משה ימר ב-1974. יש שמניחים שאילו הביקורת שלה לא נותרה כמעט לחלוטין לא מוכרת לעשרות שנים, ההתפתחות ההיסטורית של מכניקת הקוונטים הייתה מושפעת רבות. בפרט, הושער כי מודעות רחבה יותר של עבודתה הייתה שמה בספק את הקבלה החד משמעית של פרשנות קופנהגן של המכניקה הקוונטית, בכך שהייתה נותנת בסיס מהימן להמשך פיתוח תאוריות משתנים חבויים לא מקומיות. ב-2010, ג'פרי באב פרסם טיעון שבל (וכך גם הרמן) פירשו באופן שגוי את ההוכחה של פון נוימן, וטען שההוכחה כלל לא מנסה להוכיח את בלתי האפשרויות המוחלטת של משתנים חבויים, ושהיא לא פגומה אחרי הכל.[6]

בשנת 1936, הרמן קיבלה את פרס ריצ'רד אבנאריוס, יחד עם אדוארד מאי, ות. וגל.

פעולות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שאדולף היטלר עלה לשלטון בגרמניה, הרמן השתתפה במחתרת כנגד הנאצים. היא לקחה חלק בארגון הפוליטי הגרמני, "Internationaler Sozialistischer Kampfbund".

הגירה ושנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1936 הרמן עזבה את גרמניה, לחיות בדנמרק, ולאחר מכן צרפת ואנגליה. בלונדון, כדי להימנע מלהבלט עקב המוצא הגרמני שלה, היא נשאה אדם בשם אדוארד הנרי מוקדם ב-1938. הסיבה הזו הוצדקה על ידי אירועים מאוחרים יותר: שנתיים לאחר מכן הממשלה הבריטית הוציאה את תקנה 18B להגנה הכללית, ובכך זיהו כמה אלפי פליטים שברחו מגרמניה מסיבות פוליטיות כאויבי המדינה, ושמו אותם במחנות מעצר.[7]

לאחר שהמלחמה הסתיימה ב-1945, היא יכלה לאחד את ענייניה בפיזיקה ומתמטיקה עם פילוסופיה פוליטית. היא הצטרפה חזרה למפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה בחזרתה ב-1946 למה שיהפוך, ב-1949, לרפובליקה הפדרלית של גרמניה (המערבית).[8] מתחילת 1947, היא הייתה אחת מהתורמים מאחורי הקלעים לתוכנית באד גודסברג, שהוכנה מתחת למנהיגות חברתה מהמחתרת, וילי איכלר, שהופקו ב-1959, שנתנה מצע מודרני מפורט שהביא את המפלגה אל הממשלה בשנות ה-60.[8]

היא הייתה מועמדת לפרופסור לפילוסופיה ופיזיקה באוניברסיטה "Pädagogische Hochschule" בברמן, ושיחקה תפקיד רלוונטי באיגוד הגרמני לחינוך ומדע. מ-1961 ועד 1978, היא הייתה יושבת ראש באקדמיה הפילוסופית-פוליטית, ארגון שייסד נלסון בשנת 1922, שמכוון אל חינוך, אי-צדק חברתי, פעולות פוליטיות אחראיות והבסיס הפילוסופי שלהם.[9][10]

פרסומים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרטה הרמן: יסודות המכניקה הקוונטית בפילוסופיה הטבעית, המדע של הטבע, כרך 23, מספר 42, doi:10.1007/BF01491142 (תצוגה מקדימה של המאמר בשפה הגרמנית)
  • גרטה הרמן: השאלה על כמות צעדים סופית בתורת האידיאלים הפולינומית, עם משפטים נוספים מאת ק. הנצלט, Mathematische Annalen, כרך 95, מספר 1,  doi:10.1007/BF01206635 (תקציר של המאמר בשפה הגרמנית)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ס. הרצנברג: גרטה הרמן: מתמטיקאית, פיזיקאית, פילוסופית, ידיעות האגודה האמריקאית לפיזיקה, פגישת APS אפריל 2008 ופגישת HEDP/HEDLA, כרך 53, מספר 5, אפריל 11-15, 2008, בסנט לואיס, מיזורי (תקציר)
  • ורה ונז: לביוגרפיה של גרטה הרמן, GRIN 2009, גרסה הראשונה 2001, ISBN 978-3640411924 (בגרמנית)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ciliberto, Ciro; Hirzebruch, Friedrich; Miranda, Rick; Teicher, Mina, eds. (2001). Applications of Algebraic Geometry to Coding Theory, Physics and Computation (באנגלית). Dordrecht: Springer Netherlands. ISBN 978-94-010-1011-5. 
  2. ^ 2.0 2.1 Guido Bacciagaluppi, Elise Crull: Heisenberg (and Schrödinger, and Pauli) on hidden variables, On The History Of The Quantum — The HQ2 Special Issue, Studies In History and Philosophy of Science Part B: Studies In History and Philosophy of Modern Physics, vol. 40, no. 4, December 2009, pp. 374–382, 2009, doi:10.1016/j.shpsb.2009.08.004 (abstract), p. 10
  3. ^ see Michel Bitbol, Pierre Kerszberg, Jean Petitot: Constituting Objectivity: Transcendental Perspectives on Modern Physics, Springer, 2009, ISBN 978-1-4020-9509-2, p. 331 ff.
  4. ^ Carl Friedrich von Weizsäcker, see for example: Jagdish Mehra, Helmut Rechenberg: The Historical Development of Quantum Theory, Volume 6 The Completion of Quantum Mechanics 1926–1941, Part 2, Springer, 2001, ISBN 0-387-95086-9, p. 712 f.
  5. ^ Elise Crull, Guido Bacciagaluppi: Translation of: W. Heisenberg, "Ist eine deterministische Ergänzung der Quantenmechanik möglich?", preprint of May 2, 2011 (to be included in a planned book for CUP with the title "The Einstein Paradox": The debate on nonlocality and incompleteness in 1935), PhilSci archive (abstract, fulltext), footnote 5, p. 3
  6. ^ Bub, Jeffrey (2010). "Von Neumann's 'No Hidden Variables' Proof: A Re-Appraisal". Foundations of Physics 40 (9-10): 1333–1340. doi:10.1007/s10701-010-9480-9. 
  7. ^ Patricia Shipley; who is "grateful to Fernando Leal, Rene Saran, and Dieter Krohn for their helpful comments in the preparation of this account" (20 בנובמבר 2012). "Grete Henry - Hermann (1901-1984) (A personal account for the trustees of the SFCP)". 
  8. ^ 8.0 8.1 Andrea Abele; Helmut Neunzert; Renate Tobies (2004). Berufswege promovierter Mathematikerinnen und Mathematiker. Traumjob Mathematik!: Berufswege von Frauen und Männern in der Mathematik (Springer Basel AG). עמ' 110–111. ISBN 978-3-7643-6749-7. 
  9. ^ Grete Henry-Hermann, Friedrich Ebert Foundation, downloaded January 22, 2012
  10. ^ Philosophisch-Politische Akademie (in German language), downloaded January 22, 2012