גרנד טר (קלדוניה החדשה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גרנד טר
Grande Terre
Newcaledonia tmo 2012268 lrg.jpg
גרנד טר מהחלל, צולם על ידי לוויין נאס"א Terra/MODIS‏ (2009)
נתונים גאוגרפיים
מיקום האוקיינוס השקט
קואורדינטות 21°17′0″S 165°21′0″E / 21.28333°S 165.35000°E / -21.28333; 165.35000
ארכיפלג קלדוניה החדשה
שטח 16,664 קמ"ר
אורך 400 קילומטר
רוחב 60 קילומטר
גובה מרבי 1,628 מטר
נתונים מדיניים
מדינה צרפת
אוכלוסייה 225,200 תושבים
עיר ראשית נומאה עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה ג'יימס קוק
תאריך גילוי 4 בספטמבר 1774
(למפת קלדוניה החדשה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרנד טרצרפתית: Grande Terre - מילולית: האדמה הגדולה; בעגה המקומית מכונה האי Le Caillou - "הסלע"[1]) הוא האי הגדול והמרכזי בקלדוניה החדשה. הוא האי הגדול באיי צרפת, השני בגודלו בים האלמוגים, השישי בגודלו בדרום האוקיינוס השקט (אחרי גינאה החדשה, שני האיים של ניו זילנד, טסמניה ובריטניה החדשה) וה-52 בגודלו בכל העולם. שטחו 16,372 קמ"ר, אורכו כ-400 ק"מ ובנקודה הרחבה ביותר רוחבו מגיע ל-64 ק"מ.[1] העיר הגדולה באי היא נומאה, בירת קלדוניה החדשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק צפה באי ב-4 בספטמבר 1774 וקרא לו "קלדוניה החדשה", כאשר קלדוניה הוא שמה הלטיני של צפון סקוטלנד.[2] מאוחר יותר הפך השם לשמם של כל האיים באזור, ולא רק של אי זה. החוף המערבי של האי נחקר בידי ז'אן-פרנסואה לה פרוז ב-1788, מעט לפני העלמותו. ב-1853 הורה נפוליאון השלישי על כיבוש קלדוניה החדשה והפיכתה למושבת עונשין, ובין השנים 1864-1897 נשלחו לאי כ-20,000 אסירים צרפתיים.

ב-1878 ארגן אחד מראשי שבטי הילידים (הקנאק) מתקפת גרילה על הכובשים הצרפתיים, התקפה שעלתה בחייהם של כ-200 חיילים צרפתים וכאלף מבני הילידים. ראש השבט המורד נבגד בידי ראש שבט מתחרה, וחוסל. ראשו נכרת ונשלח לתצוגה במוזיאון בפריז, אך מאז נגנב הראש. בעקבות מרד זה, גורשו הילידים מאדמותיהם והועברו לתוך אזורים קטנים וצפופים. מספרם פחת דרסטית תוך תקופה קצרה (מכ-60,000 ב-1878, לכ-27,000 ב-1921).

לאחר כיבוש צרפת, מושל האי תמך בממשלת צרפת החופשית, והאי הפך למעוז חשוב לכוחות בעלות הברית. בקרב ים האלמוגים שימש האי כבסיס הצי האמריקני.[1]

מאפייני האי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך האי משתרע רכס ההרים Chaîne Centrale, עם חמשה פסגות מעל 1,500 מטרים. הגבוהה שבהם היא הר פנייה, שגובהו 1,628 מטרים.[3] רכס ההרים החוצה למעשה את האי לכל אורכו, גורם לשינויי אקלים בין שני חופיו: בעוד שהחוף המערבי יבש ומוגן מפני רוחות הסחר והנוף הוא בעיקר סוואנות, הרי שהחוף המזרחי בעל אקלים טרופי. תצורה אחרת הנפוצה בקצהו הדרומי של האי, היא ה-maquis הנפוץ בעיקר באגן הים התיכון - תצורה צפופה של עצים קטנים (עד כ-4 מטר), מרובי גזעים, בעלי עלים קשים, יחד עם שיחים גבוהים ונמוכים - קשי עלים גם הם, עשבוניים שונים ומטפסים. בתצורה זו, מעורבות זו בזו שכבות הצומח, ואיפיונן לא מוגדר.

קרקע האי ייחודית בהיותה אולטרה-מאפי, בעקבות פעילות גאולוגית בשלישון. פעילות גאולוגית נוספת גרמה להתמרת סלע היסוד, וליצירת צפחה וצפחה כחולה בכמויות גדולות.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרנד טר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 David Stanley, South Pacific Handbook, Moon Publications, 1989, עמ' 550-565
  2. ^ 10 NOUVELLE- CALÉDONIE
  3. ^ 23 summits with prominence of 1,500 meters or greater באתר http://peaklist.org. סטנלי גורס שגובה ההר הוא 1639 מטרים.
  4. ^ Géologie de la Nouvelle Calédonie