גשר יבשתי
גשר יבשתי הוא מונח ממדע הגאולוגיה, ומציין רצועת קרקע צרה בדרך-כלל המתנשאת על פני הים, ומהווה חיבור בין שתי יבשות או שטחים המרוחקים זה מזה. באמצעות חיבור שכזה עשויה להשתוות התפוצה הזואולוגית בין היבשות, בשל נדידת בעלי חיים מאחת לאחרת.
לגשר היבשתי מטרות ושימושים רבים, כגון העברת סחורות לצורך מסחר (קנייה ומכירה של מוצרים שונים), ואלטרנטיבה לטיול יבשתי – חצייה של יבשות או שטחים באופן רגלי.
מדינות בעלות גשר יבשתי, במיוחד אם הוא בעל חשיבות (רק מדינות מסוימות מחזיקות במעבר בין יבשות[1]), נהנות ממעמד גאופוליטי גבוה יותר בהשוואה למדינות דומות חסְרות גשר יבשתי.
גשר שכזה עשוי להיווצר באחת מן הסיטואציות הבאות:
- שחיקת קרקע כדור הארץ במקומות מסוימים עד ליצירת תצורת הגשר.
- תנועה טקטונית המשאירה בין היבשות המתרחקות קו צר המהווה את הגשר.
- ירידת גובה פני המים בסיטואציות מסוימות החושפות קטעי קרקע שהיו עד כה מכוסים במים.
בעקבות גילוין במאה ה-19 של תפוצות מאובנים ובעלי חיים שונים השווים בין יבשות דומות לכאורה, התפתחה דעה על ידי החוקרים כי בעבר התקיימו במקומות האלו גשרים יבשתיים אשר השוו בין החיים על היבשות בעקבות נדידת בעלי החיים.
גשרים יבשתיים מפורסמים בהווה ובעבר הם:
ישראל כגשר יבשתי בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר מראשית ההיסטוריה של האנושות שימשה ישראל כגשר יבשתי עבור יציאת האדם הקדמון מאפריקה לאירופה על כך מעידים שרידים ארכאולוגים שתועדו למלפני 1.5 מיליון שנה באתר "תל עובדיה" שבעמק הירדן[2] באתר "בוקר תחתית" שנמצא סמוך לעין עבדת נמצאים שרידים קדומים להתיישבות. במחקר, שמתבסס על חפירות באתר, דייקו החוקרים פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, את זמן ההגירה של האדם המודרני מאפריקה לארץ ישראל – לפני 50,000 שנה.[3]
לאורך כל היסטוריה של ישראל ידוע חשיבותה כ"גשר" שחיבר בין היבשות אפריקה -אסיה ואירופה ועל כן דרכים רבות עוברות בשטחה שהמפורסמות בהן "דרך ארץ הפלשתים", "דרך הים" "דרך הבשמים" חצו אותה יחד עם נתיבי מסחר פנימיים.[4]
אימפריות רבות אשור, מצרים, פרס, אימפריה הרומית, הביזנטית, אימפריה העות'מאנית, והאימפריה הבריטית כבשו והחליפו ביניהן ידיים בשליטה על שטחי מדינת ישראל של היום במטרה בין השאר להחזיק בדרכי המסחר הללו ובשטחי הגשר היבשתי שהיו חשובים להן מבחינה אסטרטגית.
בתקופה המודרנית קיבלו ישראל והמזרח התיכון ככלל חשיבות אסטרטגית בייחוד לאור ההתפתחויות במשק האנרגיה ככלל והנפט בפרט.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לדוגמה: אם ירדן רוצה להגיע יבשתית (ברגל) אל יבשת אפריקה, היא צריכה לעבור דרך שטחן של ישראל ומצרים כדי להגיע ליעדה – כך מדינות ישראל ומצרים מעצימות את כוחן הגאופוליטי בעקבות חשיבות שטחן כגשר יבשתי ומעבר בין יבשות רלוונטיות.
- ^ זיו ריינשטיין, עצם אדם בת 1.5 מיליון שנה מישראל משנה את מה שידענו על האדם הקדמון, באתר וואלה!, 2 בפברואר 2022
- ^ זיו ריינשטיין, מחקר: האדם המודרני הגיע מאפריקה לארץ ישראל - לפני 50,000 שנה, באתר וואלה!, 14 ביוני 2021
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גיאוגרפיה היסטורית, באתר כותר
- ^
פרופ' איתמר רבינוביץ, החשיבות הגיאופוליטית של המזרח התיכון, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
