תל עובדיה
.JPG) | |
| שמות נוספים |
'אל-עוּבֵּידִיָה עובדייה |
|---|---|
| היסטוריה | |
| תקופות |
תקופת הברונזה התיכונה תקופת הברונזה המאוחרת התקופה העות'מאנית תקופת המנדט הבריטי |
| נבנה |
האלף ה־2 לפנה״ס  |
| ננטש | 18 באפריל 1948 |
| סוג |
תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| חפירות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| ארכאולוגים | משה שטקליס |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°41′20″N 35°33′42″E / 32.688888888889°N 35.561666666667°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תל עובדיה  | |
  | |
תל עוּבֵּדִיָה או אל-עוּבֵּידִיָה (בערבית: تل العبيدية) הוא תל הנמצא סמוך לקיבוץ בית זרע. הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם העיר ינועם המוזכרת בכתבים מצריים עתיקים מתקופת הברונזה המאוחרת. על התל ובסביבתו שכן הכפר הערבי עובדייה ושרידי בתי בוץ מצויים על התל.[1]
העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1960 ניהל הארכאולוג משה שטקליס את החפירות הראשונות בתל.[2] החפירות חשפו שרידים לעיר מבוצרת הן בתקופת הברונזה התיכונה והן תקופת הברונזה המאוחרת. עיר זו שלטה על צומת דרכים במעברי הירדן. התל זוהה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט כ"בית שמש" (יהושוע יט 22). ג'ון גרסטנג ויוחנן אהרוני זיהו אותו עם העיר הכנענית "ינועם" המוזכרת בכמה כתובות מצריות.
חפירות מחודשות מ-2012, חשפו עדויות לנוכחות אנושית באתר גם בתקופות של הברונזה הקדומה, והתקופה הפרסית עד העותמאנית.[3]
הכפר עובדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתל וסביבתו היה כפר ערבי בשם עובדייה. על פי זאב וילנאי מקור השם נעוץ בהיות תושביו כושים (בערבית אדם כהה עור מכונה עָבִּיד - عبيد).[4] בכפר פעלו שתי טחנות קמח שהופעלו ממי נחל יבנאל. מבני הטחנות הוקמו מאבני בזלת ומאבני גוויל עם חומר מליטה על בסיס סיד, ואילו הארובות נבנו מאבן גיר הקלה יותר לסיתות. אמה הוליכה את המים אל פי ארובות הטחנות, דרכן קלחו מים במהירות גבוהה וסובבו גלגל כפות.[5]
בתקופה העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר בנַאחִיָה של טבריה (נפת טבריה).[6]
בשנת 1799 סומן הכפר במיפוי שערך הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שנלוה אל נפוליאון במסעו בארץ ישראל.[7]
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר וכתב:
- ”זה כפר גדול יחסית... יש בו 60 בתי חומר, ועל גגו של כל אחד מהם יש סוכות מחצלאות קנים, שהתושבים לנים בהן בלילה כדי לסבול פחות מן החום. ממערב לכפר משתרעים בוסתנים פוריים. גדלים בהם ירקות ועצי זית, רימון ותאנה, ופה ושם מיתמרים גם דקלים נאים”.[8]
בסקר ארץ ישראל של הקרן לחקר ארץ ישראל בשנת 1881, תואר הכפר ”בתי אבן ובוץ, שנבנו על תל עגול, קרוב לנהר הירדן. הוא מכיל כ-200 מוסלמים, והשפלה מעובדת. ישנן כמה טחנות בשכונה. יש כמה דקלים קטנים, אך לא הרבה עצים מסביב לכפר"”.[9]
בתקופת המנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת טבריה.[10] במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט, בעובדייה הייתה אוכלוסייה של 336 מוסלמים.[11] במפקד 1931 היו בכפר 137 בתים המאוכלסים על ידי 625 מוסלמים.[12] בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 870 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 5,173 דונם. אשר מתוכם הוקצו 1,014 לחקלאות שלחין, ו-1,349 לגידולי דגנים.[13]
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה היהודית.
ב-3 במרץ 1948, במהלך מלחמת העצמאות, יצאו תושבי הכפר אל-עובידיה לאזור נצרת,[14] וב-5 במרץ הוא ננטש.[15]
מיקום וגישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל עובדיה ממוקם בגדה המערבית של נהר הירדן, סמוך לשפך נחל יבנאל, כק"מ אחד דרומית מערבית לבית זרע. הגישה לתל בדרך המסומנת ירוק 3220 מכביש יבנאל לאזור דגניה ב'.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זלמן וינוגרדוב, בקעת כנרות - אדם, אתרים ונוף, אריאל 1998.
- איל חלפון, רן ברקאי, היו פה לפנינו, ארץ ישראל. מיליון השנים הראשונות, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2021. פרק ראשון: העלייה הראשונה.
- Radiometric Dating of the Ubeidiya Formation, Jordan Valley, Israel Nature 242, 186 - 187 (16 March 1973)
- Evidence for earlier date of 'Ubeidiya, Israel, hominid site Nature 299, 344 - 347 (23 September 1982)
.JPG)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מזל טוב - שני גנים לאומיים חדשים בישראל – הגן לאומי עובדיה והגן הלאומי תל אשדוד, באתר רשות הטבע והגנים, 14 במאי 2022
- כך משמרים בישראל את שרידי האדם העתיקים ביותר מחוץ לאפריקה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2003
- אמנון טיל, ישראל ומוצא האדם, באתר 'במה חדשה'
עצם העניין: בא לחרוש שדה, וחשף אתר פרהיסטורי בן מיליון וחצי שנה, סרטון בערוץ "Israel Antiquities Authority Official Channel", באתר יוטיוב (אורך: 29:21)- יוגב ישראלי, האתר הארכאולוגי עובדייה שבעמק הירדן קדום משסברו החוקרים, באתר ynet, 22 במרץ 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ ערביי עבדייה בעמק הירדן עזבו את כפרם, על המשמר, 19 באפריל 1948
- ↑ בחפירות אפיקים נתגלו ממצאים שהם שרידים ממהפכה גדולה – דבר – 27 מאי 1960 – הספרייה הלאומית של ישראל –עיתונים, באתר www.nli.org.il
- ↑ Volume 126 Year 2014 ‘Ubeidiya, www.hadashot-esi.org.il
- ↑ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, תל אביב: עם עובד, 1976, עמ' 5633
- ↑ טחנות קמח בפיתול הירדן, באתר רשות העתיקות, אפריל 2005
- ↑ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 118
- ↑ Karmon, 1960, p. 167
- ↑ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך שישי : הגליל (א), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
- ↑ Conder and Kitchener, SWP I, 1881, p.361. Quoted in Khalidi, 1992, p. 537
- ↑ תקנות העברת קרקעות, הצופה, 29 בפברואר 1940
- ↑ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Ramleh, p. 21
- ↑ Mills, 1932, p.67
- ↑ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 86.
- ↑ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 588.
