דוגמנות בישראל
דוגמנות בישראל היא ענף הדוגמנות המקומי במדינת ישראל (שהחל עוד בתקופת היישוב הציוני בארץ ישראל). הדוגמנות בישראל התפתחה במקביל להתפתחות שוק האופנה הישראלי.
בתקופת היישוב וקום המדינה שלט באופנה, כמו בשאר תחומי החיים בישראל, אתוס חלוצי של פשטות וצניעות. כנגדו התפתחה בהדרגה תרבות "סלונית", בעיקר בערים הגדולות ובקרב אוכלוסייה אמידה. בתקופה שלאחר קום המדינה נהגו מפעלים בתעשיית הטקסטיל בישראל, דוגמת "גוטקס" ו"משכית", להביא דוגמניות מחוץ לארץ שידגמנו את בגדיהם. תחרויות יופי בישראל החלו עוד לפני קום המדינה בשנת 1926. בשנת 1950 התקיימה תחרות מלכת היופי הראשונה. בשנות ה-50 הקימה לאה פלטשר את בית הספר הראשון לדוגמנות.
בשנות ה-60 התפרסמה קארן דונסקי כדוגמנית ונערת הזוהר המובילה בישראל. בשנות ה-70 הייתה זו חני פרי שהייתה לאחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם ועבדה עם מותגי אופנה רבים באירופה ובניו יורק. בשנות ה-80 וה-90 נוסדו בישראל סוכנויות דוגמנות רבות, שהמובילות שבהן הן "יולי", "אימג'", "רוברטו בן שושן" ו"לוק" ורבות מהסוכנויות הובילו תחרות דוגמנות משלה דוגמת סוכנות "לוק" שהובילה את תחרות תגלית השנה. חוה מונד היא הדוגמנית המפורסמת הראשונה המגדירה את עצמה דתייה.
הדוגמנית הישראלית שתוארה מספר פעמים כמצליחה בכל הזמנים היא מיכאלה ברקו, שהיא הדוגמנית הראשונה שהופיעה על שער המגזין "ווג" בעריכת אנה וינטור והישראלית הראשונה שהופיעה בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד. עם הדוגמניות הישראליות המצליחות נמנות גם שירז טל שדגמנה בין היתר לקטלוג של ויקטוריה'ס סיקרט.
בשנת 2012 נחקק בישראל חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012[1] בעידוד סוכנויות רבות ובעיקר סוכנות אימג', האוסר הפקה והצגה של פרסומת שבה מופיע דוגמן בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף. בנוסף, אם נעשה שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי הגוף של אדם המוצג בפרסומת, יש לכלול בפרסומת הבהרה המציינת זאת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.
ייצוגים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיה שליט (סנדי בר) בקומיקס "זבנג!" היא דוגמנית, דמות המבוססת על הדוגמנית מיה שפריר.
- מיה אקריש (לוסי דובינצ'יק) בטלנובלה "מיכאלה" היא דוגמנית הסובלת מבולמיה.
- דנה בלום (יעל בר זוהר) בטלנובלה "טלנובלה בע"מ" היא דוגמנית.
- הטלנובלה "בובות" עוסקת במאחורי הקלעים של עולם הדוגמנות.
- הטלנובלה סדרת פסטיגלים מבוססת על הפסטיגל של אותה התקופה. בנוסף לכך, היא עוסקת גם בעולם המוזיקה, גם בעולם התיאטרון וגם בעולם הדוגמנות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- התאחדות הסוחרים מתכוננים לתצוגת אופנה ונשף, חרות, 14 באפריל 1953
- תצוגת אופנה בירושלים, דבר, 18 ביוני 1957
- תצוגת אופנה במטוס אל על, דבר, 18 בספטמבר 1959
- תצוגת אופנה צרפתית בישראל, חרות, 3 במאי 1960
- תצוגת אופנה לתיירים, חרות, 20 במרץ 1961
- עימות על המסלול, מעריב, 15 באפריל 1987
- עוז אלמוג, ציוני דרך בתרבות הלבוש של החברה הישראלית החילונית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 11 בפברואר 2008
- חיים אתגר, רוברטו בן שושן: "סופי מצטנר היא כמו גביע אירופה בכדורסל", באתר מאקו, 23 בדצמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012, ס"ח 2347 מיום 27 במרס 2012