דוגמנות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוגמנית בסוף שנות החמישים

דוגמנות בישראל היא ענף הדוגמנות המקומי במדינת ישראל (שהחל עוד בתקופת היישוב הציוני בארץ ישראל). הדוגמנות בישראל התפתחה במקביל להתפתחות שוק האופנה הישראלי.

בתקופת היישוב וקום המדינה שלט באופנה, כמו בשאר תחומי החיים בישראל, אתוס חלוצי של פשטות וצניעות. כנגדו התפתחה בהדרגה תרבות "סלונית", בעיקר בערים הגדולות ובקרב אוכלוסייה אמידה. בתקופה שלאחר קום המדינה נהגו מפעלים בתעשיית הטקסטיל בישראל, דוגמת "גוטקס" ו"משכית", להביא דוגמניות מחוץ לארץ שידגמנו את בגדיהם. תחרויות יופי בישראל החלו עוד לפני קום המדינה בשנת 1926. בשנת 1950 התקיימה תחרות מלכת היופי הראשונה. בשנות ה-50 הקימה לאה פלטשר את בית הספר הראשון לדוגמנות.

בשנות ה-60 התפרסמה קארן דונסקי כדוגמנית ונערת הזוהר המובילה בישראל. בשנות ה-70 הייתה זו חני פרי שהייתה לאחת הדוגמניות הישראליות המצליחות בעולם ועבדה עם מותגי אופנה רבים באירופה ובניו יורק. בשנות ה-80 וה-90 נוסדו בישראל סוכנויות דוגמנות רבות, שהמובילות שבהן הן "יולי", "אימג'", "רוברטו בן שושן" ו"לוק" ורבות מהסוכנויות הובילו תחרות דוגמנות משלה דוגמת סוכנות "לוק" שהובילה את תחרות תגלית השנה. חוה מונד היא הדוגמנית המפורסמת הראשונה המגדירה את עצמה דתייה.

הדוגמנית הישראלית שתוארה מספר פעמים כמצליחה בכל הזמנים היא מיכאלה ברקו, שהיא הדוגמנית הראשונה שהופיעה על שער המגזין "ווג" בעריכת אנה וינטור והישראלית הראשונה שהופיעה בגיליון בגדי הים של ספורטס אילוסטרייטד. עם הדוגמניות הישראליות המצליחות נמנות גם שירז טל שדגמנה בין היתר לקטלוג של ויקטוריה'ס סיקרט.

בשנת 2012 נחקק בישראל חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע”ב-2012[1] בעידוד סוכנויות רבות ובעיקר סוכנות אימג', האוסר הפקה והצגה של פרסומת שבה מופיע דוגמן בתת-משקל, בהתאם לחישוב מדד מסת גוף. בנוסף, אם נעשה שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי הגוף של אדם המוצג בפרסומת, יש לכלול בפרסומת הבהרה המציינת זאת. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013.

ייצוגים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.