מיכאלה ברקו
 | |
| לידה |
28 בפברואר 1970 (בת 54) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
רומניה, ישראל  |
| מקצוע | דוגמנית, שחקנית, מנחה |
| השקפה דתית |
יהדות |
| בן זוג | רון צוקרמן |
| מספר צאצאים |
4 |
  | |
מיכאלה ברקו (נולדה ב-28 בפברואר 1970) היא דוגמנית ושחקנית ישראלית. לפי כתב העת "את", עד לשנת 2007, נחשבה ברקו לדוגמנית הישראלית שזכתה להצלחה הבינלאומית הגדולה ביותר.[1], מגזין את
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיכאלה ברקו נולדה בתל אביב, בתם היחידה של יהודית, אדריכלית, שנולדה בעיר טימישוארה שברומניה וארמנד, רוקח ויושב ראש איגוד הרוקחים לשעבר, שעלה לישראל מבוקרשט, רומניה.
החלה לדגמן בישראל בגיל 13.5, בגיל 15 זכתה בתחרות מראה השנה של סוכנות עלית, לאחר הזכייה החלה לטוס לפריז וארצות הברית בזמן החופשות מבית הספר ולפתח קריירה בינלאומית, ההצלחה הובילה להגדרתה כדוגמנית העל הראשונה מישראל.
למדה לתואר שני בטיפול בדרמה; עבודת הגמר שלה עסקה ב"קבוצת דרמה-תרפיה ככלי לתמיכה בחוויית המעבר של דוגמניות לאמהות" (2007).
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברקו דגמנה על שערי המגזינים "ווג", "הרפרס בזאר", "קוסמופוליטן", "Elle", "סאנדיי טיימס", "ניו יורק וומן", "מדמוזאל" ו"גלאמור".
ב-1990 הצטלמה לגיליון בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד". עשתה קמפיינים לחברות "לוריאל", "ולנטינו", "רבלון", "רושא", "מוגלר" ו"רוק".
הופעתה הידועה ביותר על גבי כתבי עת הייתה על שער המגזין "ווג" בגיליון שיצא בנובמבר 1988. בתמונת השער לבשה ברקו ז'קט מעוטר בתכשיטים של כריסטיאן לקרואה (Christian Lacroix) שעלותו 10,000 דולרים, וג'ינס דהוי. היה זה שער העיתון הראשון שערכה אנה וינטור לאחר שמונתה לעורכת של ה"ווג", ושער זה חולל מפנה בחזות העיתון, אחרי שהעורכת הקודמת, גרייס מיראבלה, הציגה תצלומי שער פורמליים וסולידיים יותר. הייתה זו גם הפעם הראשונה בה צולמה דוגמנית על שער ה"ווג" לבושה בג'ינס.
בעשור הראשון של המאה ה-21 עברה עם משפחתה למשך שלוש שנים ללוס אנג'לס.
טלוויזיה וקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1983 בגיל 13, השתתפה ברקו כניצבת בסרט החמישי בסדרת סרטי אסקימו לימון, "רומן זעיר". בשנת 1988, השתתפה בסרט המתיחות של יהודה ברקן "מצלמה בלי בושה" כאחת המותחות.
בשנת 1992 הופיעה ברקו בסרט האמריקאי "דרקולה" של פרנסיס פורד קופולה כאחת מנשותיו של דרקולה.
ברקו שיחקה תפקיד אורח בסדרה "תמונות יפואיות" בשנת 1996 ובשנת 2008 השתתפה בסדרת הדרמה היומית "בובות" בהוט 3, בתפקיד לאנה אהרונסון, אהובתו של אריק (דודו טופז).
בשנת 1995 הנחתה יחד עם אקי אבני את תחרות הקדם-אירוויזיון לבחירת השיר שייצג את ישראל. הגישה את התוכנית "בלה-בלה" בשנת 1996, עד סיום התוכנית ב-1998.
ב-2012 שימשה כשופטת בטקס בחירת מלכת היופי.
עיסוקים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השאר עבדה ברקו כמטפלת בדרמה עם ילדים בבתי ספר בתל אביב, מנחה סדנאות להעצמה נשית, מאמנת הוליסטית (למדה אצל איציק ראצימור). מנהלת אתר המלצות בשם "מיכאלה מעבירה הלאה" ובו המלצות וטיפים ליומיום.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברקו נשואה לאיש העסקים רון צוקרמן ולהם ארבעה ילדים. החל משנת 2020 מתנדבת במגן דוד אדום כחובשת רפואת חירום בתחנת תל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאלה ברקו, ברשת החברתית אינסטגרם
מיכאלה ברקו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
מיכאלה ברקו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- מיכאלה ברקו מתארחת אצל גיל ריבה, פרק מלא
- מיכאלה ברקו ב-Fashion Model Directory
- גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, מיכאלה ברקו כיכבה על השער הראשון בעריכת אנה וינטור, באתר הארץ, 25 בפברואר 2010
- אביב ברטלה, מיכאלה ברקו לא מתגעגעת לימי ווג, 25 בדצמבר 2011
- הקריירה החדשה של מיכאלה ברקו, באתר מאקו, 12 בפברואר 2012
- הדס שואף, מתלבשים על מיכאלה ברקו, באתר Xnet, 21 בפברואר 2012
- איילת רוזן, "אני מאמינה בניסים", באתר מאקו, 21 בנובמבר 2013
- חגית רון רבינוביץ', מיכאלה ברקו חוגגת קאמבק, באתר ישראל היום, 5 במאי 2014
- תמר פרידמן, מיכאלה ברקו: אף אחד לא יכול להעצים אותנו, רק אנחנו יכולים, 7 בדצמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רינת נלקין, הכי יפות בעולם, באתר nrg, 8 באפריל 2007