חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות

חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות
פרטי החוק
מדינה	ישראל
תאריך חקיקה	27 במרץ 2012
תאריך חקיקה עברי	ד' בניסן תשע"ב
גוף מחוקק	הכנסת השמונה עשרה
תומכים	10
מתנגדים	0
חוברת פרסום	ספר החוקים 2347, עמ' 230
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	משרד הכלכלה והתעשייה
נוסח מלא	חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב-2012

חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב-2012, המכונה בלשון העם גם חוק הפוטושופ או חוק הדוגמניות, הוא חוק הקובע מהו המשקל המינימלי הנדרש לעיסוק בדוגמנות, זאת כדי למנוע את השימוש בדוגמנים ודוגמניות רזים יתר על המידה המהווים מודל לחיקוי המעודד הפרעות משקל ואף הפרעות אכילה בקרב האוכלוסייה.

יוזמי החוק הם צלם האופנה ויו"ר עמותת סימפלי יו עדי ברקן, חברת הכנסת רחל אדטו מקדימה, חבר הכנסת דני דנון מהליכוד, פרופסור יעל לצר, מומחית להפרעות אכילה מאוניברסיטת חיפה וד"ר יצחק וורגפט, יו"ר העמותה הישראלית לטיפול בהפרעות אכילה.

החוק אושר ב-19 במרץ 2012 ונכנס לתוקף ב-2 בינואר 2013.

רקע

תעשיות הדוגמנות והפרסום, מייצרת אידיאל יופי עבור החברה. נשים רבות שואפות להראות כמו דוגמניות. הן מנסות להראות טוב יותר על ידי ירידה קיצונית במשקל, וגורמות לעצמן נזק גופני. וכל אלה כדי לנסות להדמות לאותו אידיאל שכלל אינו מציאותי, והושג באמצעות תוכנה לעריכה גרפית (כמו פוטושופ). הלחץ החברתי להראות "מושלמת" הוא אחד הגורמים להפרעות אכילה כמו אנורקסיה. עדי ברקן טוען כי פעם אידיאל היופי היה רזון אפשרי, ובריא. אך עכשיו התופעה הלכה והקצינה עד כי אידיאל היופי כבר לא קיים במציאות. החוק נחקק על מנת למנוע מצב שבו מודל החיקוי של נשים, או התפיסה של יופי, אינו בריא ומעודד הפרעות אכילה.

עיקרי החוק

סעיף 2: ניתן לפרסם ולהציג פרסומת עם דוגמן רק אם לדוגמן יש אישור רופא לפיו הוא אינו בתת-משקל.
סעיף 3: אם נעשה שימוש בתוכנת עריכה גרפית לשם הצרת היקפים יש לכלול בפרסומת הבהרה על כך.

החוק קובע כי תיאסר עבודת דוגמנים ודוגמניות שנמצאים בתת-משקל, כלומר מדד מסת גופם (BMI) נמוכה מ-18.5 לבגיר (הנקבע לפי חישוב היחס בין משקל הגוף לריבוע גובה האדם). הדוגמנים יידרשו להציג למעסיקיהם אישור רפואי המעיד כי בשלושת החודשים שקדמו לצילום הפרסומת, משקל גופם היה תקין.

בנוסף לכך, אם ייעשה שימוש בתוכנת עריכה גרפית, לצורך הצרת היקפי גוף בפרסומות, תופיע כתובית בולטת שתציין זאת. ההבהרה תופיע בפרסומת במקום בולט ובצבע ובגודל ברורים לעין, על פני שטח שאינו קטן מ-7% לפחות משטח הפרסום הכולל של הפרסומת.

החוק יחול גם על פרסומות שנערכו בחו"ל, ובהם משתתפים דוגמנים ודוגמניות זרים ומיובאות לישראל.

פרסומת שאינה מיועדת לציבור בישראל ופרסומת שמטרתה אינה מסחרית, אינן כלולות בחוק. לא קיימת סנקציה בחוק אשר תופעל בגין הפרתו. עד לחודש יוני 2021, הוגשו שתי תובענות ייצוגיות בגין הפרת החוק ושתיהן לא התקבלו (ת"צ (מרכז) 13131-03-18, ת"צ (מרכז) 61161-03-19).

הביקורת על החוק הכוללת פגיעה בזכויות האדם

החוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, אשר נחקק במטרה להתמודד עם ההשפעות המזיקות של דימויי גוף אידיאליים ולא מציאותיים בתעשיית הדוגמנות, מעורר טענות ביקורתיות לגבי פגיעתו בזכויות האדם ובעקרונות משפטיים בסיסיים. החוק נועד להפחית את הלחץ המיותר על דוגמניות לעמוד בסטנדרטים פיזיים קפדניים, אך ישנם טוענים כי הוא עלול לגרום לפגיעות חמורות בזכויות כמו חופש העיסוק, הזכות לחיים ולביטחון, ועקרון שלטון החוק.^[1]

אחת הטענות המרכזיות נגד החוק היא שהוא פוגע בזכות לחופש העיסוק. טוענים כי כל אדם, ובמיוחד דוגמניות, צריכות להיות חופשיות לבחור בעיסוקן ובמראה הפיזי שלהן, ושהגבלות על משקל הגוף יכולות להוביל לפסילה של דוגמניות שאינן עומדות בתנאים הפיזיים המוגדרים. יש חשש שהחוק יוביל לאפליה כלפי דוגמניות שמניחות שהן לא עונות לדרישות הסטנדרטיות של תעשיית הדוגמנות.^[2]

בנוסף, החוק עשוי לפגוע בזכות לחיים ולביטחון של הדוגמניות. יש המצביעים על כך שלחץ לעמוד בדרישות פיזיות קפדניות עשוי להוביל לסיכון בריאותי. דוגמניות רבות עלולות לפתח הפרעות אכילה או בעיות בריאותיות נוספות כתוצאה מהלחץ להפחית משקל בצורה לא טבעית, או להשתמש בשיטות לא בריאות כדי לעמוד בדרישות החוק. במקום להבטיח את טובת הדוגמניות, החוק עשוי לגרום לפגיעה בבריאותן הפיזית והנפשית.^[3]

בנוגע לעקרון שלטון החוק, החוק נתקל בביקורת על כך שאין בו מנגנוני אכיפה וסנקציות ברורות. עקרון שלטון החוק מחייב כי החוקים יהיו ברורים, שוויוניים, מחייבים וניתנים לאכיפה, אולם במקרה זה אין מנגנון פיקוח ברור או אכיפה אפקטיבית. החוק לא קובע סנקציות ברורות כלפי מי שלא עומד בדרישותיו, דבר שמוביל לכך שהחוק הופך לתיאוריה ללא יכולת ליישם את מטרותיו בשטח.^[4]