דוד וינבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דוד וינבך
החזן דוד וינבך.jpg
לידה 10 באוקטובר 1969 (בן 52)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה וינבך עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חזן
סוגה חזנות
סוג קול טנור ספינטו
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד וינבך (נולד ב-10 באוקטובר 1969) הוא חזן ומורה לפיתוח קול ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינבך נולד ברחובות למשפחה חסידית-ירושלמית. אביו היה ראש הקהל של חסידות קרעטשניף[1]. הוא התחנך בישיבות גבוהות בירושלים. את מסורת החזנות ירש מאביו וסבו, והוא מתגורר בבני ברק.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל צעיר היה סולן במקהלות ילדים ולמד במכון תל אביב לחזנות[2] בהנהלת החזן נפתלי הרשטיק, ובהמשך התמחה אצל החזנים יצחק אשל ומשה שטרן.

עוד במהלך לימודיו במכון לחזנות, שימש כחזן בבתי הכנסת הגדולים של פתח תקווה ורחובות. בשנת 1999 התמנה לחזן הראשי של בית כנסת הגדול ברמת גן. לאחר מכן כיהן כ-10 שנים כחזן בבית כנסת ישראל הצעיר בפורסט הילס בקווינס, ניו יורק. בהמשך התמנה לחזן הראשי בבית כנסת הגדול תפארת דוד וירושלים המאוחד במונטריאול.

וינבך מופיע בקונצרטים ברחבי העולם והופיע בין היתר בסדרת הקונצרטים של "יובל" בליווי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. חוץ מעיסוקו בחזנות הוא מעביר הרצאות וסדנאות על חזנות ונוסח התפילה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קהילות הקודש, 2004

שיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכינור שנדם - מחווה ליוסל'ה רוזנבלט 2011
  • חזני העולם שרים קרליבך 2008
  • הבן יקיר לי וידאו 2005
  • לשמוע אל הרינה ואל התפילה 2004
  • הבן יקיר לי cd 1997

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה ויסברג, אבל החסידות: ראש הקהל הנערץ הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 3 באוקטובר 2018
  2. ^ TACI :: Success Stories, www.taci.org.il