לדלג לתוכן

נפתלי הרשטיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי הרשטיק
לידה 1947
שלגוטריאן, הונגריה הונגריההונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בספטמבר 2024 (בגיל 77 בערך)
רעננה, ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית הקברות כפר נחמן, רעננה
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקולג' המלכותי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן נפתלי הרשטיק כחזן ראשי במשך 30 שנה.
בית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן נפתלי הרשטיק כחזן ראשי במשך 30 שנה.
מכון ברודט לאמנות יהודית - המקום בו פועל מכון תל אביב לחזנות, בניהולו של הרשטיק
מכון ברודט לאמנות יהודית - המקום בו פועל מכון תל אביב לחזנות (TACI), בניהולו של הרשטיק

נפתלי הרץ הרשטיק (19471 בספטמבר 2024) היה חזן, מלחין ומנצח, החזן הראשי בבית הכנסת הגדול בירושלים והמנהל האמנותי של מכון תל אביב לחזנות.

נולד בשלגוטריאן שבהונגריה, ובגיל חמש עלה עם משפחתו לישראל. בן למשפחת חזנים שהצמיחה בין השאר את אחיו חיים אליעזר הרשטיק ונתן, ואת בניו ואחייניו שרגא, נתנאל וישראל (שרוליק) הרשטיק. אביו משה מנחם הרשטיק שימש כחזן בבית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט, ולאחר עלייתו לארץ ישראל בבית הכנסת הגדול בהרצליה וכן בבית הכנסת הגדול בתל אביב.

הרשטיק היה בעל השכלה תורנית, מוזיקלית וכללית. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, בישיבת תפארת נתניה, בישיבת כפר חסידים, באוניברסיטת חיפה ובקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון. למד חזנות אצל אביו ואצל החזנים משה קוסביצקי, לייב גלנץ ושלמה רביץ.

מילדות הוכר כילד פלא, ומגיל שש היה מופיע בקונצרטים רבים. מגיל 13 החל לשמש בחזנות במקומות רבים ברחבי העולם, ובגיל 16 כבר הוכר כחזן ידוע, ובנוסף שימש כמנצח על מקהלת אביו. מגיל 21 החל להופיע בבתי האופרה ולשיר אריות אופראיות בשפות שונות כגון: איטלקית, צרפתית, ספרדית ועוד.

היה החזן הראשי בבית הכנסת הגדול של עכו (עוד בתקופת לימודו בישיבת כפר חסידים), בבית הכנסת המרכזי הר הכרמל בחיפה, בבית הכנסת של רובע פינצ'לי בלונדון, בבית הכנסת בהיכל שלמה, ובבית הכנסת הגדול בירושלים, שבו כיהן כחזן ראשי מיום הקמתו (1982) במשך שלושים שנה עד פרישתו (2008).

לאחר פרישתו מבית הכנסת הגדול, עמד נפתלי הרשטיק בראש "מכון תל אביב לחזנות" (TACI), מכון להכשרת חזנים, שתלמידיו מכהנים בקהילות נכבדות בארץ ובתפוצות. בנוסף לכך, נפתלי הרשטיק שימש בחזנות בימים נוראים בבית הכנסת הכוראלי במוסקבה מאז פרישתו מבית הכנסת הגדול בירושלים.

הופיע בקונצרטים רבים במקומות נחשבים ברחבי העולם, כגון בית האופרה של סידני, ובמקומות רבים נוספים. עבד עם מקהלת רינת והוציא אתה שלושה אלבומים ("מסורת קניגסברג", "מסורת דנציג" ו"הימים הנוראים").

נפטר בכ"ח אב ה'תשפ"ד (1 בספטמבר 2024).[1]

קול הטנור הדרמטי המלא והאיכותי של נפתלי הרשטיק יחד עם תרבות השירה הקלאסית ויכולת הביצוע שלו הפכו אותו לאמן ייחודי. הקלטותיו המגוונות הן בסגנון המזרח-אירופאי והן המערב-אירופאי מבוצעות בדייקנות מוזיקלית ואינטרפרטציה בעלת עומק והשראה.

במשך תקופת כהונתו בבית הכנסת הגדול בירושלים הלחין ועיבד עשרות מנגינות ורצ'יטטיבים לתפילות שנערכו שם (בשיתוף פעולה עם ריימונד גולדשטיין) למקהלת בית הכנסתניצוחו של אלי יפה) והתווה סגנון תפילה ייחודי המשלב את החזנות המסורתית על כל גווניה עם כיווני מוזיקה עדכניים, תוך הקפדה על פרשנות מדויקת ונאמנות למילה הכתובה ולנוסח התפילה. עד היום מקהלת בית הכנסת משתמשת במרבית ההלחנות והעיבודים של הרשטיק וגולדשטיין.

תחום מוזיקלי נוסף בו התעסק הרשטיק היה הניצוח. אחד ההישגים שלו הוא מקהלת המכון בהדרכתו ובניצוחו. המקהלה התפרסמה בזכות הצליל המיוחד שהוא מפיק ממנה והפרשנות המוזיקלית הניתנת למגוון היצירות הרחב המבוצע על ידה. איכות המקהלה על שלל סולניה הפך אותה למבוקשת והיא יוצאת תכופות לקונצרטים ברחבי תבל.

הרשטיק נישא לאלקה לבית קליין. לבני הזוג נולדו שני בנים ושלוש בנות. התגורר בשכונת רחביה בירושלים. בנו הבכור, שרגא הרשטיק, מלמד במכון תל אביב לחזנות אותו ניהל אביו, וכן לימד בבית הספר לחזנות בעיר ביתר עילית, בניהולו של המורה לפיתוח קול משה בערק. בנו הצעיר, נתנאל הרשטיק, הוא החזן, מתגורר בניו-ג'רזי ומשמש כחזן בית הכנסת של המפטון, (לונג איילנד, במדינת ניו יורק). הרשטיק הוא קרוב משפחה של הרב שלמה דיכובסקי.

נכדו, שלמה זיכל, הופיע עם סבו בבתי הכנסת שבו שימש כחזן בימים הנוראים. זיכל השתתף בעונה השנייה של תוכנית הריאליטי "בית ספר למוסיקה". כמו כן, השתתף בתוכנית שירה "הכוכבים של צה"ל" בהובלת עידן רייכל בעת שירותו הצבאי כלוחם בחטיבת כפיר.

בין תלמידיו של נפתלי הרשטיק נמנים החזנים:

ועוד חזנים רבים וידועי שם המשמשים בחזנות במקומות רבים ברחבי העולם.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין התקליטים והדיסקים של נפתלי הרשטיק:

  • "שמע ישראל", 1975
  • "סליחות", 1984
  • "תפילות מירושלים", 1985
  • "מסורת דנציג", 1987
  • "מסורת קניגסברג", 1987
  • "סליחות", 1990
  • "נפתלי הרשטיק - המיטב", 1994
  • "מקהלת בית הכנסת הגדול בירושלים", 1997
  • "קול תפילה", 1997
  • "ירושלים של תפילה", 1997
  • "המיטב בהופעה", 2000
  • "משפחה אחת", 2003
  • "שירי יוסל'ה", 2003
  • "דער חזן", 2015

ספר בעריכתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפתלי הרשטיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]