דוד מורדכוביץ' סידלר
 | |
| לידה |
4 במרץ 1905 טולצ'ין, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 1981 (בגיל 76) דניפרופטרובסק, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1942–1945 (כ־3 שנים) |
| דרגה |
 סטרשינה (רב-סמל) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפעיל תותח ביחידת הסיור של אוגדה מס' 27 שבחזית הדרום-מערבית, החזית האוקראינית השלישית וחזית הביילורוסית הראשונה | |
| פעולות ומבצעים | |
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה  | |
| עיטורים | |
|
מדליית העוז (25.08.1944) עיטור התהילה מדרגה שלישית (18.09.1944; מס' סידורי 145641) עיטור התהילה מדרגה שנייה (26.03.1945; מס' סידורי 11369) עיטור התהילה מדרגה ראשונה (15.05.1946; מס' סידורי 630) ומדליות אחרות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| אגוד לייצור נעליים | |
  | |
דָוִד מוֹרְדְכּוֹבִיץ' סִידְלֶר (ברוסית: Давид Мордкович Сидлер; 4 במרץ 1905 - 16 באוקטובר 1981) היה יהודי סובייטי שעוטר בשלוש הדרגות של עיטור התהילה על פועלו כחייל בצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיירה טולצ'ין במשפחת פועלים יהודים שם גם סיים שבע שנות לימוד בבית ספר והצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1926.
ב-1941 במסגרת אווקואציה הועבר לעיר פרונזה ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקירגיזית שם עבד במחלקת אספקה ושיווק של מאפיה גדולה.
גויס לצבא האדום ב-1942 והגיע לחזית הדרום-מערבית ביולי 1943 משם המשיך לחזיתות האוקראינית השלישית והביילורוסית הראשונה[1].
בקיץ 1944 היה למפעיל תותח 45 מ"מ ברגימנט מס' 74 באוגדת גדס"ר מס' 27. ב-2 באוגוסט אותה השנה בצליחת הנהר ויסלה ליד הכפר מנישב, שנמצא צפון-מערבית למאגנושב, העביר תותח עם תחמושת מלאה לצידו השני של הנהר. בהמשך, בהיותו ביחידת חיל רגלים פגע ישירות בשני מקלעים ואנשי צוותם, נגמ"ש, 6 מוקדי ירי ו-20 חיילי ורמאכט. בפקודה מ-18 בספטמבר קיבל על הפעולות הללו את עיטור התהילה מדרגה שלישית.
ב-4 בינואר 1945 במהלך פריצת הגנת הגרמנים בגדה השמאלית של ויסלה סמוך לכפר מריאמפול צפונית לגלובצ'וב חיסל עמדה שמנעה התקדמות של הכוח הרוסי והמשיך בהתקדמות, תוך חיסול של חיילי אויב נוספים ותותחי אויב. בצליחת הנהר אודר השתתף ביצירת מאחז קיסטרין ובקרב על העיר קיסטרין ב-12 במרץ בהיותו בדרגת סרז'נט (סמל) חיסל 2 עמדות מקלעים של האויב. על כל הפעולות הללו קיבל את עיטור התהילה מדרגה שנייה ב-26 במרץ.
בהמשך עוטר גם בעיטור התהילה, כאשר במהלך הקרב על ברלין במהלך אחד הקרבות תפס את הפיקוד על מחלקה שמפקדה הנהרג וניהל אש משני תותחים. ב-18 באפריל בהמשך למערכה בשחרור העיר דידרסדורף כשהוא בדרגת סטרשינה (רב-סמל) נפגע בשתי ידיו ואף שאייש לבד עמדת תותח הוא המשיך בירי על אויב שפתח במתקפת נגד. את העיטור קיבל בפקודה מ-15 במאי 1946.
שוחרר מן השירות בסתיו 1945 והתגורר בעיר דניפרופטרובסק. עבד באגוד לייצור נעליים.
נפטר ב-16 באוקטובר 1981.