דורותי קרלטון סמית'
 | |
| לידה |
1880 גלאזגו, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
16 בפברואר 1933 (בגיל 53 בערך) גלאזגו, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
בית הספר לאמנות של גלאזגו |
  | |
דורותי קרלטון סמית' (באנגלית: Dorothy Carleton Smyth; 1880 – 16 בפברואר 1933) הייתה אמנית סקוטית, פעילה בעיצוב תיאטרון ותלבושות, ואחת מציירות המובילות בבית הספר לאמנות בגלאזגו בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה. היה לה קשר חזק עם תנועת האמנויות והאומנויות באנגליה ובסקוטלנד, בנוסף להתמחותה בכריכת ספרים, איור והנהגת הסגל בבית הספר לאמנות בגלאזגו (GSA), מציבים אותה במוקד של תור הזהב הסקוטי. ב-1933, נבחרה כאשה המנהלת הראשונה של GSA – בהצבעה פה אחד של מועצת המנהלים של בית הספר. אך מותה המוקדם, כתוצאה מדימום מוחי באותה שנה שלל מסקוטלנד ציירת מוכשרת, פעילה ומכובדת ברמה בין-לאומית.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמית' נולדה בקמבוסלנג ליד גלאזגו בשנת 1880 לאליזבת ראמאג' וליצרן יוטה, ויליאם יו סמית'.[1] מוצאם של הוריה היה מצרפת ומאירלנד, בהתאמה.[2] אף שהמשפחה עברה למנצ'סטר בשנות ה-80 של המאה ה-19, חזרה סמית' לגלאזגו ללמוד, וכך גם אחותה, אוליב (1882–1949), שהפכה גם היא לאמנית. אחות שלישית, רוז, הפכה למלחינה.[3]
בין 1885 ל-1893 למדה סמית' בבית הספר קלארק ובבית הספר התיכון לבנות במנצ'סטר.[4] היא למדה אצל וולטר קריין בבית הספר לאמנות של מנצ'סטר בין 1893 ל-1897.קריין, חסיד של תנועת האמנויות והאומנות, דגל ביישום המעשי של האמנויות עבור ספרים, ביגוד ושימוש במלאכה אומנותית בכל ההיבטים של הייצור.
עבודתה של סמית' עבור כורך הספרים סדריק צ'יברס בתקופה זו כללה הוצאה לאור של מהדורות בעבודת יד של יצירות פופולריות כמו ספר הג'ונגל מאת רודיארד קיפלינג, נראית הרחבה טבעית של עבודתה עם קריין, באופן מרשים, סמית' כבר הייתה מאיירת מוכשרת, עד שהיא עסקה לא רק בעיצוב פנים הספרים, אלא גם בעיצובי הכריכות המעוטרות בצבעי יד.[5]
תנועת האמנויות והמלאכה תמכה ברעיון פיתוח תחושת מקום. לכן, אין זה מפתיע שבעקבות השנים הראשונות של הכשרתה, בחרה סמית', בגיל 18, לחזור לסקוטלנד ולביתה הראשון, כדי להמשיך את לימודיה בבית הספר לאמנות של גלאזגו (GSA).
עד שהחלה את לימודיה בגלאזגו (1898), יצירתה של סמית' התמקדה בתיאטרון ובעיצוב תלבושות, "הקסם שלה מבגדים אקזוטיים" הוביל אותה להשתתפות פעילה בהצגות ובמסכות הרבות שהופקו על ידי תלמידים בבית הספר.[6]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתה של סמית', עם האסתטיקה האלגנטית והאר נובו שלה, בלטה מימי לימודיה. חלון הויטראז' שלה Tristan and Iseult נבחר לתערוכה הבינלאומית של גלאזגו (1901), עוד לפני שקיבלה את התעודה. לאחר סיום לימודיה ב־1902, פטרונית אנונימית שילמה עבור חברותה באגודת האמניות של גלאזגו ומימנה את נסיעתה לפירנצה, פריז ושווייץ כדי "ללמוד את המאסטרים האירופיים".[7] ב-1903, היא הוזמנה על ידי קרייב אנגוס להציג בטורינו, קורק, טורונטו ובבודפשט. מאוחר יותר באותה שנה, פגשה סמית' את פרנסיס רוברט בנסון, מפיק תיאטרון ששכר אותה לעבודה בחברה שלו. היא בילתה את העשור הבא בנסיעות ובהפקת עבודת לתיאטרון.
עבודתה של סמית' עבור בנסון, כללה תלבושות עבור מספר פסטיבלים שייקספיריים בסטרטפורד, עבור בנסון וחברות תיאטרון אחרות, וכן עבודה עבור תחרויות, ופסטיבלים שנותרו פופולריים בתקופה זו.
לצד המסעות האלה, שמרה סמית' על קשריה עם עולם האמנות בסקוטלנד. בשנת 1912, היא הייתה בגלאזגו, וארגנה את הוועדה לתחרות של החגים, ועבדה עבור חברת הרפרטואר של גלאזגו וחברת האופרה קווינלן.[6] עם אחותה, אוליב, וכמה אמניות אחרות מגלאזגו, סייעה סמית' בהקמת האולפנים שהציעו שיעורים במגוון דיסציפלינות כולל עבודת מתכת, רקמה וקישוט קרמיקה.[7] עבודה זו העניקה לסמית' ניסיון ניהולי מפורט שישרת אותה היטב בחזרתה הקבועה לגלאזגו כדי להיכנס לתפקיד הוראה באקדמיה שם.
סמית' גרה עם אחיותיה במשך רוב חייה. אוליב סמית' הייתה גם ב-GSA בתקופה זו, ולימדה אופנה.
ב-1921, בגיל 41, היא ציירה דיוקן עצמי. אוליב קרלטון סמית' הציגה את הציור למוזיאוני גלאזגו ב-1948.[8]
אוליב נכנסה לתפקיד ראש תחום העיצוב בבית הספר לאמנות בגלאזגו.[4]
היא זכתה לשבחים ותמיכה של פרנסיס ניוברי.
הוראה ויצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1914 היא חזרה ל-GSA כדי ללמד, ובמקביל המשיכה בעבודתה כאמנית מקצועית שיצרה "איורי ספרים, פסלים, עבודות כסף ודיוקנאות" עבור עסקים מסחריים ואנשים פרטיים.[6]
ב-1927 מונתה סמית' לראש המחלקה לאמנות מסחרית (1927), שם נשארה עד 1933.
בתחילת 1933, הוצעה לסמית' תפקיד המנהל הכללי של GSA, "אולי מהנשים הראשונות שהוצע לה תפקיד כזה במוסד להשכלה גבוהה."
אבל סמית' מתה קצת יותר מחודש לאחר מכן, מדימום מוחי מסיבי.
חוג האומנים שלה תואר לאחר מותה כקבוצת האמנים 'בנות גלאזגו'.[9]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
כריכת ספר בעיצוב דורותי סמית', 1899 -
עיצוב תלבושת למקבת' של ויליאם שייקספיר -
עיצוב למחזה "סלומה" של אוסקר ויילד -
הגן של קופידון
,_cover_art_by_Dorothy_C_Smyth,_front_cover.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Burkhauser, Jude (ed.). 'Glasgow Girls' Women in Art and Design 1880-1920. Canongate.
- ^ GRAY, SARA. (2019). BRITISH WOMEN ARTISTS : a biographical dictionary of 1,000 women artists in the british... decorative arts. [S.l.]: DARK RIVER.
- ^ Cumming, Elizabeth (2007). Hand, heart and soul : the arts and crafts movement in Scotland. Edinburgh: Birlinn. p. 60
- ^ 1 2 "Smyth, Dorothy Carleton (1880-1933) | GSA Archives"
- ^ Fell, H. Granville (1903). "Vellucent Book-Bindings: A new method of decoration for bound books--the "Vellucent" process". The Studio: An Illustrated Magazine of Fine & Applied Art. The Studio. pp. 169–176.
- ^ 1 2 3 "Dorothy Carleton Smyth – "a living force contained in a human body"". GSA Archives & Collections. 19 August 2015. Retrieved 17 April 2022.
- ^ 1 2 Smyth, Dorothy Carleton", Benezit Dictionary of Artists, Oxford University Press, 31 October 2011,
- ^ Strang, Alice (2015). Modern Scottish Women: Painters and Sculptors 1885-1965.
- ^ Elizabeth Ewan; Sue Innes; Sian Reynolds (2006). The Biographical Dictionary of Scottish Women: From the Earliest Times to 2004. Edinburgh University Press. pp. 136–7