דיוקן עצמי גדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דיוקן עצמי גדול
דיוקן עצמי גדול I.jpg
דיוקן עצמי גדול I
צייר עופר ללוש
תאריך יצירה 1980
טכניקה וחומרים אקווטינטת סוכר ותחריט יבש
ממדים בס"מ 75.4 אורך × 56.2 רוחב
מפעל מייצר סדנת ההדפס ירושלים (מו"ל: גלריה גורדון)
מספר יצירה T.1070 (מספר סדנה)
מיקום אוסף סדנת ההדפס ירושלים; אוסף מוזיאון חיפה לאמנות (ICMS-HMA-5080-87)

"דיוקן עצמי גדול" (1981-1980) הוא שמם של שני דיוקנאות עצמיים שיצר עופר ללוש.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1981-1980 יצר עופר ללוש שני דיוקנאות עצמיים במדיום ההדפס בטכניקה של אקווטינטת סוכר ותחריט יבש. עבודות אלו מצטרפות לקבוצה גדולה של יצירות שיצר האמן בז'אנר זה החל משנות ה-70 של המאה ה-20.[1] שני ההדפסים הכילו דיוקן עצמי חזיתי וגדול ממדים של פני האמן. הם נוצרו מאותה פלטת תצריב עשויה פלדה, עליה עבד האמן ויצר 10 מצבים שונים, כשההדפס הראשון מייצג את מצב מס' 5, והשני את מצב מס' 11[2]. העבודות הופקו על ידי גלריה גורדון והודפסו במהדורה של 25 עותקים (כ"א) על ידי ברבי קרביץ בסדנת ההדפס ירושלים, על גיליונות נייר בגובה של 100 ס"מ וברוחב של 70 ס"מ.

ללוש הגדיר את יצירות הדיוקן העצמי שיצר באותה תקופה כביטוי לכישלון של הייצוג. כישלון שמקורו במגבלות החומר.[3] בשני ההדפסים מודגשת פעולת הרישום של האמן על ידי שימוש בקווים רבים. סגנון הרישום של ב"דיוקן עצמי גדול I"‏ (T.1070-a) הוא ריאליסטי, אולם האמן השאיר רשת של קווי עזר על הדיוקן, המדגישים את תלת-ממדיות הדמות. ב"דיוקן עצמי גדול II"‏ (T.1070-b), לעומתו, סגנון הרישום אקספרסיבי יותר, ומבטא תהליך הפשטה, היוצר טשטוש בין הדיוקן לבין הרקע הכהה של העבודה.

"דיוקן עצמי גדול I" הוצג בתערוכות כגון תערוכת יחיד בגלריה גורדון (1982), תערוכת יחיד (1983) בגלריה גרפיקה 3 בחיפה, בתערוכות הקבוצתיות "דיו איקון" (2001) ו"מיתוס הסדנה" (2014) בסדנת ההדפס ירושלים. "דיוקן עצמי גדול II" הוצג בתערוכות היחיד של ללוש בגלריה האוניברסיטאית בתל אביב (1994) ובתערוכה "עופר ללוש: בין תחריט לפיסול" (2005) במוזיאון הפתוח תפן.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: עומר, מרדכי, "עופר ללוש: דיוקן עצמי", אמנות ישראלית בת-זמננו, עם עובד, 2006, עמ' 247-230
  2. ^ המספור כולל הדפס מונופרינט שהיווה הכנה להדפס. ראו: עופר ללוש: תחריטים 1987-1975, המכון הצרפתי, תל אביב, 1987, הדפסים מס' 33a-33I
  3. ^ ראו: ללוש, עופר, "דיוקן עצמי - עד שהוא משתגע", פרוזה, 43, דצמבר 1980, עמ' 58