דייוויד הקדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייוויד הקדוש
Dewi Sant
Eglwys Dewi Sant - St David's Church, Blaenporth, Ceredigion, Wales 20.jpg
לידה סביב 500
מפרץ קרווי, פמברוקשייר
פטירה 1 במרץ 589
מפרץ קרווי
קאנוניזציה 1123, רומא על ידי קליקסטוס השני
מקום פולחן עיקרי קתדרלת סנט דייוויד
חג יום דייוויד הקדוש (1 במרץ)
תכונות בישופ עם יונה, לרוב על הכתף, לעיתים עומד על גבעה
פטרון של ויילס, פמברוקשייר, נייס, צמחונות

דייוויד הקדושוולשית: Dewi Sant, בלטינית: Davidus; ‏סביב 500 - 1 במרץ 589) היה נזיר ובישוף וולשי ממינאו שבמפרץ קרווי, דרום ויילס, במהלך המאה ה-6. דייוויד הוא הקדוש פטרון של ויילס וסמל לאומי וולשי חשוב, הוא זכה לקאנוניזציה ב-1123 על ידי האפיפיור קליקסטוס השני.

מעבר לחשיבותו ללאומנות והנצרות הוולשית, דייוויד היה נזיר וצמחוני הדוק אשר על פי המסורת אכל רק כרישה ומים, משום כך נחשב גם לקדוש פטרון של הצמחונים.

קורות חיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתדרלת סנט דייוויד בעיר סנט דייווידס שבה היה בישוף וקרויאה על שמו.

דייוויד נולד במינאו (Mynyw), כיום סנט דייווידס שבמפרץ קווי בדרום-מערב ויילס (כיום פמברוקשייר). לפי מסורת אחרת, הוא נולד, או בילה חלק מילדותו, בהנוויניו (Henfynyw) שבקרדיגיון. על פי המסורת אימו הייתה נון הקדושה וסבו היה קרדיג מלך קרידיגיון (בנו של קונד'ה), מתוך כך הוא נצר לאחת ממשפחות המלוכה הוולשיות המוקדמות שמקורה מהצפון הקדום (דרום סקוטלנד של ימינו). תאריך הולדתו המשוער נע בין שנת 469 ל-512 אך נחשב להיות סביב שנת 500, על פי חיבור דברי ימי הוולשיים (Annales Cambriæ) מהמאה ה-10 מותו צוין ב-569 אך מחקרים מתארכים את מותו מאוחר יותר ל-601 ו-589 (התאריך המקובל ביותר).

על פי המסורת, דייוויד נולד בקצה צוק בשעת סערה, במקום שכיום מוכר כצוקי נון הקדושה וכולל בית תפילה "קפלת נון הקדוש"[1]. לאורך חיו היה מורה ומפיץ נצרות מוכר וחשוב, הוא הקים מספר מנזרים וכנסיות ברחבי ויילס, דומנוניה (דרום-מערב אנגליה) וברטאן - כלל האזורים הקלטים בריטונים (מלבד הצפון הקדום). קתדרלת סנט דייוויד שוכנת כיום במקום בו הקים מנזר בעיר מגוריו, שניהם קרויים על שמו.

הנס המרכזי המיוחס לו על פי המסורת התרחש כאשר העביר דרשה למאמיניו בל'אנד'וי ברווי. כאשר אלו התלוננו שקולו לא נשמע בשורות האחרויות של הקהל, האדמה תחת רגליו עלתה ויצרה גבעה, כשהוא גבוה מהקהל קולו נשמע חזק וברור יותר. הוא ניהל אורך חיים סגפני כנזיר, הוא נמנע מאכילת בשר ודרש לצמחונות והימנעות מצריכת בירה, משום כך הסמל שלו הפך לצמח הכרישה שהוא גם הסמל הלאומי של ויילס. יש לכך אזכור במחזר הנרי החמישי של שייקספיר, כאשר המפקד הוולשי פלול'ן מספר להנרי על כך שהוולשים עונדים את הכרישה כסימן לשירותם, והנרי המחשיב את עצמו וולשי עונה שיענוד אותו גם הוא מתוך כבוד.

מילותיו האחרונות של דייוויד היו בדרשה שאמר למאמיניו בתפילת יום הראשון לפני מותו:

"Arglwyddi, brodyr, a chwiorydd, Byddwch lawen a chadwch eich ffyd a'ch credd, a gwnewch y petheu bychain a glywsoch ac y welsoch gennyf i. A mwynhau a gerdaf y fford yd aeth an tadeu idi"
"אדונים, אחים ואחיות, היו עליזים, שמרו על אמונתכם וצדקת דרככם, ועשו את הדברים הקטנים שראיתם אותי עושה ושמעתם אליהם. ובאשר לי, אני אצעד בדרך שאבותינו צעדו בה לפנינו."

חלק מדרשה זו הפך לפתגם שגור בוויילס, "עשו את הדברים הקטנים בחיים" (מוולשית: "Gwnewch y pethau bychain mewn bywyd").

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך עובדות אודות דיוויד הקדוש באתר 'Visit Wales'.