קלטים בריטונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבריטונים (Britons) הם עם קלטי עתיק שחיי באי בריטניה מתקופת עידן הברזל עד לתקופת האימפריה הרומית ולאחריה, עם הכיבוש האנגלו-סקסוני, לכדי התמזגות על האוכלוסייה המקומית שלסופה הפכה את רוב הבריטונים לאנגלים. אחרים הגרו אל קורנוול, ווילס, סקוטלנד וברטאן שבצרפת.

הבריטונים דיברו שפה הנקראת כיום - בריטונית נפוצה (Common Britonic).

השפה הברטונית הינה שפה פרוטו קלטית הנחשבת לשפה קלטית של האיים (Insular Celtic Language) המציינת את השפות הקלטיות שמוצאן מהאיים הבריטים, בניגוד לשפות הקלטיות שמוצאן מיבשת אירופה. הקטגוריזציה הבלשנית עוזרת להבדיל בחקר התפתחות העמים הקלטים ששכנו באירופה, לבין העמים ששכנו בבריטניה.

תקופת עידן הברזל וקדם האימפריה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדויות ההיסטוריות הראשונות, לקיום הבריטונים מתוארכת לעידן הברזל, תקופת קדם כיבוש האימפריה הרומית את בריטניה. הבריטונים, על פי מחקרים, נחשבים לקבוצת האוכלוסייה המקורית ביחד עם הגאלים, שמקורם באותה התקופה היה באירלנד וצפון בריטניה (סקוטלנד של היום). ממצאים מעידים שההתפשטות הבריטונית התרחשה בתקופת עידן הברזל עכב עליונות נשקם העשויים ברזל, לעומת כלי הנשק עשויי נחושת שהיו באותה התקופה לגאלים. האוכלוסייה הגאלית הצטמצמה לאירלנד ומערב בריטניה.[1]

אם כן, הבריטונים בראשיתם היו קלטים שחיו בקהילות לאורכו ורוחבו של האחי המרכזי. אמונתם הייתה דרואידית, כמו אמונתם המרכזית בקרב כלל הקלטים.

ישנן עדויות ומחקרים מועטים על התרבות הבריטונית טרם התפשטות האימפריה הרומית לבריטניה. מחפירות וממצאים ארכאולוגים נמצאו קברים המעידים על פעילות דרואידית, ומעוזים ומצודות ששימשו את הבריטונים בעתות מלחמות שבטים. בנוסף, נמצאו כדי חרס ומטבעות שתואמים לתרבות הקלטית של בעם הגאלי בצפון מערב יבשת אירופה אשר מצביעים על קשרי מסחר בין העמים הקלטים השונים.[2][3]

תקופת האימפריה הרומית בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת התפשטות האימפריה הרומית לתוך בריטניה הייתה ברוטאלית. לאחר סיום פעולת הכיבוש בידי האימפריה הרומית שררה תקופה שקטה. תרבות רומנו-בריטית התפחתה עם התמזגות האוכלוסייה הבריטונית עם זו הרומית: פרובינציות רומיות התרחבו וגדלו ובריטונים שירתו בצבא הרומי ונשלחו להילחם מטעמה של האימפריה בכל רחבי אירופה. האימפריה הרומית שלטה בבריטניה כ-400 שנה שבסופה החלה תקופת הדרדרות והיחלשות שלטונית, שהתלוותה מצד הבריטונים במרידות, מעשי אלימות, שפיכות דמים וביזה.[4][5]

טרם התקופה הרומית ובמהלכה הבריטונים שכנו דרומית לנהר פורת' וקלייד, כשצפונית אליהם שכן העם הפיקטי לימינו הסקוטים (שעל כך ישנו ויכוח בקרב החוקרים). היחסים בין הבריטונים לפיקטים בתקופתה של האימפריה הם נושא למחלוקת במחקר, אך ניתן לומר שהשפה הפיקטית נקשרת עם השפה הבריטונית.[6]

התקופה האנגלו-סקסונית והגלות הבריטונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תקופת הפלישה האנגלו-סקסונית, השפה והתרבות הבריטונית התמזגו עם האוכלוסייה הכובשת. בתקופה זו בריטונים היגרו דרומה ליבשת אירופה עצמה שם הקימו מספר התיישבויות חשובות: בבריטני בצפון צרפת ובריטוניה בגליציה שבספרד. עם התמזגות התרבויות והשפעותיהן ההדדיות, האוכלוסייה הבריטונית התחלקה למספר קבוצות עיקריות: וולשים בוויילס, קרונים בקורוול, הברטונים בבריטני ואנשי הצפון של סקוטלנד. השפה הבריטונית הנפוצה התפתחה למספר שפות בריטוניות הנחשבות לשפות קלטיות של האיים: וולשית, קומברית, קורניש ובראטון.[7][8]

מקור השם (אטימולוגיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדות המוקדמת ביותר שברשותנו המתייחסת לבריטניה ותושביה הבריטונים מגיעה מאזכור ברישומיו של הנווט היווני פית'אס.[9][10] פית'אס היה גאוגרף יווני שהפליג לאיים הבריטים בין השנים 320-330 לפנה"ס. למרות שרישומיו המקוריים של פיתאס אינם בנמצא, ישנם עדויות מהגאוגרף וההיסטוריון סטראבו (Strabo) ביצירתו גאוגרפיקה (Geographica)[11], ומהמשורר הרומי אביינוס (Avienus) בן המאה ה-4 לספירה ביצירתו "חופי הימים" (Ora Maritima).

פית'אס קרא לכלל האיים ברטאניאי (ἁι Βρεττανιαι (hai Brettaniai, מושג שתורגם לאיי בריטאניק (Brittanic Isles) ותושבי האי נקראו פריטני או פרטני (). הצליל פי (P) השתנתה לצליל בי (B) עם חלוף השנים והתרבויות. אביינוס ביצירתו מתרגם את פית'אס ומזכיר את אירלנד הנקראת "האי המקודש" (insula sacra - sacred island) המובא מהמילה הווינית irene שכך נקראו תושבי אירלנד. האי הבריטי נקרא "אי האלביונים" ("אינסולה אלבניום", insula Albionum, או באנגלית "island of the Albions"). האבולוציה האטימולוגית מזהה הקשר גאוגרפי בין הקלטים הבריטונים לעם הקלטי השכן באלבניון (צרפת של היום) המשויכת לגאלים. מחקרים מצביעים על האפשרות שהבריטונים קראו לעצמם בתקופת המאה ה-6 לפנה"ס "אלביונים" (Albiones) כיוון ש"אלבניון" הינה מילה קדם קלטית המקשרת את הקבוצה הקלטית באלבניה שבצפון מערב אירופה. בנוסף, האטימולוגיה מבססת הקשר לשוני וורבלי בין הקבוצות הקלטיות השונות, השופכות אור על השתייכותם התרבותית לעמים הקלטים.[12]

מקור שם נוסף, שייך לתקופת הכיבוש האנגלו-סקסוני של בריטניה המתוארת ביצירה הכרוניקה האנגלו-סקסית[13][14], שבה נכתב:

"האי בריטן אורכו 800 מייל ו-200 מייל רוחבו, ובאי ישנן חמש אומות: אנגלים, וולשים (או בריטים), סקוטים, פיקטים ולאטינים. השוכנים הראשונים היו הבריטונים שהגיעו מארמניה ובראשונה אכלסו את בריטניה הדרומית אלו שבאו מארמניה".[א]

המילה ארמניה בכרוניקה, היא כנראה מוכוונת לארומריקה ששכנה בצפון מערב צרפת (בריטאני) של ימיניו, שם שכן העם הקלטי הגאולי והבריטונים הצרפתים בימינו.[15]

בריטונים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום מקור מאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The island Britain is 800 miles long, and 200 miles broad, and there are in the island five nations: English, Welsh (or British), Scottish, Pictish, and Latin. The first inhabitants were the Britons, who came from Armenia, and first peopled Britain southward who came from Armenia.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wh.M Bebcock, The Races of Britian, The Scientific Monthly, 2, 2, Feb 1916, עמ' 154-156
  2. ^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 67-70
  3. ^ Daniel Wilson, Inquiry into the Physical Characteristics of the Ancient and Modern Celt of Gaul and Britian, The Anthropological Review, 8, 3, עמ' 56/ 59-60
  4. ^ Wh.M Bebcock, The Races of Britian, The Scientific Monthly, 2, 2, Feb 1916, עמ' 160-165
  5. ^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 43,47
  6. ^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 67-70
  7. ^ John T. Koch, Celtic Culture A Historical Encyclopedia Vol-1, ABC-CLIO, 2006, עמ' 259-275, 371, 487-491, 515, 1756
  8. ^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 70-71
  9. ^ R.F Foster, The Oxford History of Ireland, Oxford University Press, 1989, עמ' 2-3
  10. ^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 6, 12
  11. ^ L 049 Strabo Geography I
  12. ^ John T. Koch, Celtic Culture: Aberdeen breviary-celticism, ABC-CLIO, 2006-01-01
  13. ^ Bob Carruthers, The Anglo-Saxon Chronicle Illustrated and Annotated, Pen and Sword, 2013-03-18
  14. ^ Avalon Project - The Anglo-Saxon Chronicle : First Century, avalon.law.yale.edu
  15. ^ Avalon Project - The Anglo-Saxon Chronicle : First Century, avalon.law.yale.edu