כרישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכרישה
Allium porrum false vivipary, valse viviparie bewerkt.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: נרקיסיים
סוג: שום
מין: שום גבוה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Allium ampeloprasum
כרישה

כְּרֵישָׁה, או בשמה העממי לוף או פראסה, היא ירק מאכל שתורבת מהשום הגבוה (שם מדעי: Allium ampeloprasum) שבמשפחת הנרקיסיים. בעבר שימשה הכרישה ברפואה העממית למניעת כאבי בטן ומיחושים.

הכרישה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרישה אינה מוזכרת בתנ"ך, אולם תרגום אונקלוס מזהה אותה עם "החציר" (במדבר פרק י"א פסוק ה'), הנזכר יחד עם הבצל והשום כמין הגדל במצרים. הכרישה מוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד[1] בתלמוד מוזכרת בשמה הארמי "כרתי".

היסטוריה ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחפירות במצרים נמצאו שאריות כרישה עתיקים וכן ציורי קיר של הצמח - שהוביל את פרופסור דניאל זוהרי להסיק עם עמיתיו למחקר, כי הכרישה תורבתה כבר באלף השני לפני הספירה. הכרישה הייתה הירק האהוב ביותר על נירון קיסר.

הכרישה היא אחד הסמלים הלאומיים של ויילס, ובייחוד ביחידות ולשיות בצבא בריטניה. כרישת הבר ידועה בשמה האנגלי Ramps.

הכרישה (בצורות הגשה שונות, כולל קציצות כרישה בעדות מסוימות) משמשת כאחד ה'סימנים' בשולחן המסורתי של סדר ליל ראש השנה[2].

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימינו ישנם מומחי כשרות[3] הממליצים לא לאכול כלל את הכרישה מטעמי כשרות, מכיוון שאין אפשרות לנקותם כליל מחרקים[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]