דייל דיי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייל דיי
Dale Dye.jpg
לידה 8 באוקטובר 1944 (בן 73)
קייפ ג'יררדו, מיזורי
עיסוק שחקן, קצין, סופר, שחקן טלוויזיה, עיתונאי, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים כוכב הארד
לב הארגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
daledye.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייל אדם דיי הבןאנגלית: Dale Adam Dye, Jr; נולד ב-8 באוקטובר 1944) הוא סופר, שחקן יועץ טכני-צבאי לקולנוע אמריקאי[1].

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיי נולד וגדל בקייפ ג'יררדו, מיזורי. בשנת 1964 התגייס דיי לחיל הנחתים. הוא עבר הכשרה כלוחם בחיל הרגלים ולחם במלחמת וייטנאם. בשל כישוריו הבולטים בכתיבה סווג מקצועו הצבאי מחדש והוא הוסב לכתב צבאי, אולם התעקש לקחת חלק בלחימה ולחם בין היתר בקרבות הבלימה במתקפת הטט[2]. במהלך המלחמה עוטר דיי בכוכב הארד ובשלושה עיטורי לב הארגמן. לאחר 13 שנות שירות כחוגר, והוא כבר רב-סמל, הוסמך דיי לקצונה. הוא הוצב בביירות ושב לארצות הברית זמן קצר לפני ההתקפה על בסיס הנחתים בעיר. דיי פרש מן החיל בשנת 1984 בדרגת קפטן[3]. לאחר פרישתו הפך לסופר וליועץ טכני לעניינים צבאיים בסרטי קולנוע. בנוסף פיתח דיי קריירה כשחקן, כשהוא מגלם בעיקר אנשי צבא וכוחות הביטחון. בין היתר ייעץ בהפקת הסרטים והסדרות פלאטון, להציל את טוראי ראיין, אחים לנשק, שחרור בעורף האויב והפסיפיק[4].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי דיי שתורגמו לעברית הם:

פילמוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייל דיי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יניר דקל, לוס אנג'לס, חיילים היינו, באתר ynet, 14 ביולי 2010.
  2. ^ מייקל הר, "שדרים", הוצאת תבל, 1987, עמודים 57-58, "והיה שם גם כתב של הנחתים, סרג'נט דייל דאיי, שישב עם פרח צהוב ארוך מזדקר מרשת-ההסוואה של הקסדה שלו, מהווה מטרה יוצאת מהכלל באמת. הוא ישב שם מגלגל את עיניו ואומר, "הו כן, הו כן, צ'ארלי באמת הכין לנו כאן הרבה חרא, זה יהיה רע", ומחייך באושר. היה זה אותו חיוך שראיתי שבוע לאחר מכן כאשר כדור של צלף קדח חור בקיר חמישה סנטימטר מעל ראשו, סיבה מוזרה לבדיחות דעת אצל כל אדם, להוציא חיראי".
  3. ^ מאת אלעד בן דוד, כתבנו לענייני כתבות שפדיחה לתת אותן לג'ובניקים, מנת קרב, באתר ynet, 12 ביולי 2010.
  4. ^ ביל קבני, USA TODAY, ים של דמעות: על "הפסיפיק", באתר nrg‏, 16 במרץ 2010.