אחים לנשק (סדרת טלוויזיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחים לנשק
Band of Brothers
כרזת הסדרה
כרזת הסדרה
מבוסס על אחים לנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סדרת טלוויזיה על מלחמה, סרט שמבוסס על ספרים, סדרת דרמה, סדרת טלוויזיה היסטורית עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים טום הנקס עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים סטיבן אמברוז, טום הנקס עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי טום הנקס, ליאם אוחיון, דייוויד לילנד, דייוויד פרנקל, מיקאל סלומון, פיל אלדן רובינסון, ריצ'רד לונקריין, טוני טו עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים
פרסים
  • פרס אמי לבידור בפריים טיים למיני סדרה יוצאת מן הכלל
  • פרס גלובוס הזהב למיני סדרה או סרט טלוויזיה הטוב ביותר
  • פרס סטלייט לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני סדרה או סרט טלוויזיה
  • פרס אמי לבידור בפריים-טיים על ליהוק יוצא מן הכלל למיני סדרה, סרט או ספיישל
  • פרס גילדת המפיקים של אמריקה על שם דייוויד וולפר למפיק השנה - תוכנית טלוויזיה באורך מלא
  • פרס איגוד מבקרי הטלוויזיה על הישג יוצא מן הכלל בסרטי קולנוע, מיני סדרות וספיישלים
  • פרס אמי לבידור בפריים-טיים לעריכת תמונה יוצאת מן הכלל במצלמה יחידה במיני סדרה או סרט קולנוע
  • פרס אמי לבידור בפריים-טיים על עריכת סאונד יוצאת מן הכלל למיני סדרה, סרט או ספיישל
  • פרס אמי לבידור בפריים-טיים על הישג יוצא דופן בתוכנית טלוויזיה אינטראקטיבית
  • פרס אמי לבידור בפריים-טיים על סאונד מיקס מצלמה יחידה יוצא מן הכלל במיני סדרה או סרט

Christopher Award for Television & Cable *

  • פרס אמי לבידור בפריים-טיים על בימוי יוצא מן הכלל של מיני סדרה, סרט או ספיישל דרמטי
  • פרס פיבודי
  • פרס מכון הסרטים האמריקאי לסרט הטלוויזיה או מיני סדרה של השנה
ארץ מקור ארצות הברית, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיק סטיבן ספילברג, Erik Jendresen, Preston Smith, טום הנקס, סטיבן אמברוז עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיקים בפועל סטיבן ספילברג עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה HBO, הולו, HBO Max עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים הרטפורדשייר, יער אשדאון עריכת הנתון בוויקינתונים
צלמים רמי אדפרסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה מייקל קאמן עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק כ-60 דקות
שידור
רשת שידור HBO עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שידור מקורית 9 בספטמבר 2001 – 4 בנובמבר 2001
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אחים לנשק (באנגלית: Band of Brothers) היא מיני סדרה אמריקאית משנת 2001, זוכת פרס גלובוס הזהב, אשר עוסקת בפלוגה ה', רגימנט 506, הדיוויזיה המוטסת ה-101 (המכונה Easy Company) במלחמת העולם השנייה. הסדרה פותחת באימוני הפלוגה בארצות הברית דרך ההכנות בבריטניה לפלישה לאירופה, הקרבות בחזיתות אירופה השונות עד סיום המלחמה. הסדרה מבוססת על ספרו של ההיסטוריון סטיבן אמברוז, ובמרכזה דמותו של ריצ'רד וינטרס, והיא הופקה על ידי סטיבן ספילברג וטום הנקס.

במיני סדרה זו 10 פרקים כאשר כל פרק ביים במאי שונה. בתחילת כל פרק מספרים אנשים ששירתו ביחידה על מה שעבר עליהם, מאחר שהסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים. ההשראה לסדרה באה לספילברג והנקס בעקבות סרטם "להציל את טוראי ראיין".

במהלך המלחמה החיילים מוצאים עצמם בקרבות קשים כגון הפלישה לנורמנדי, הקרב על ארנהם בהולנד, הקרב על הבליטה ועוד.

בשנת 2012 חשף ליווינגסטון בתיעוד אישי שכל השחקנים נשלחו ל"מחנה אימונים" מיוחד בן 10 ימים על מנת להעבירם סדנת היכרות מהירה עם ההווי של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, כמו גם היכרות בסיסית עם נשק. דייל דיי, בעל ניסיון צבאי עשיר במציאות ממלחמת וייטנאם, היה המאמן של המחנה.[1]

נכון לדצמבר 2023, דורגה "אחים לנשק" על ידי גולשי מסד הנתונים הקולנועיים הפופולרי IMDb במקום השני ברשימת הסדרות הטובות ביותר אי פעם.[2]

הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 – קוראהי (Currahee)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון עוסק בכוננות של צבא בעלות הברית לפלישה לנורמנדי. פלוגה איזי היא אחת הפלוגות שאמורות, כחלק מהפלישה המתוכננת, לצנוח אל מעבר לקווי האויב בצרפת. הפרק עוסק באימוניה של הפלוגה בבסיס טוקואה (Camp Toccoa) (אנ') שבמדינת ג'ורג'יה. אחד מן האימונים הקשים הוא ריצה לפסגת ההר קוראהי (Currahee) (אנ') הנמצא בתוך המחנה, ריצה אותה הם מבצעים גם כעונש. בשלב מאוחר יותר נשלחת הדיוויזיה כולה אל מעבר לים, והאימונים נמשכים בבריטניה. האלמנט המרכזי בפרק הוא המתח בין הפלוגה כולה לבין מפקד הפלוגה, הרברט סובל (אנ'). סובל קשוח מאוד באימוני הפלוגה אך מתגלה כחסר כישרון בניהול תרחישי קרב ועל כן סמלי המחלקות מבקשים שלא לשרת תחת פיקודו. היות שהפלישה קרבה, לא נותר לקולונל רוברט סינק, מפקד הרגימנט, אלא להעביר את סובל לתפקיד אחר, בתואנה שהוא יותר מתאים כמפקד פלוגת הכשרה. סגן תומאס מיהאן מחליף אותו בפיקוד על הפלוגה.

פרק 2 – יום הרה גורל (Day of Days)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השני עוסק ביום הפלישה לנורמנדי, ב-6 ביוני 1944. הפרק פותח בצניחת הפלוגה (יחד עם כל הדיוויזיה המוטסת ה-101), בלילה שבין 5 ל-6 ביוני. הצניחה התקיימה תחת אש נ"מ כבדה ורבים מהטייסים לא הצליחו להגיע לאזור הצניחה המיועד והצניחו את חיילי הדיוויזיות המוטסות ה-101 וה-82 רחוק ממטרתם. עבר זמן בטרם הצליחו חיילי הפלוגה להתאחד. כל הפרק מרחפת העננה של היעלמו של סרן מיהן, מפקד הפלוגה, שמטוסו הופל באש נ"מ (אם כי חיילי הפלוגה אינם יודעים זאת עדיין). במקום מיהאן תופס את הפיקוד ריצ'רד (דיק) וינטרס, שהיה סגנו. חציו השני של הפרק עוסק בהתקפה מוצלחת של חיילי הפלוגה על מוצב גרמני ובו תותחים שירו על חוף יוטה וסיכנו את חיילי הדיוויזיה ה-4. התקפה זו הייתה כה מוצלחת, עד שהיא נלמדת עד היום בווסט פוינט כדוגמה איך להתקיף עמדת אויב נייחת. דמותו של וינטרס כמפקד הפלוגה הולכת ומתגבשת, והוא קונה את אמונם של חיילי הפלוגה.

פרק 3 – קרנטן (Carentan)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השלישי מתחיל 3 ימים לאחר הצניחה, כאשר פלוגת איזי מקבלת את המשימה להשתתף בכיבוש העיר קרנטן, עיירה חיונית לאיחוד בין ראשי הגשר השונים, מטרה חיונית להצלחת הפלישה לנורמנדי. כיבושה מוטל על רגימנט 506 של הדיוויזיה המוטסת ה-101. הפרק פותח בכמה מחיילי הפלוגה שלחמו עם גדוד אחר, המוצאים את יחידתם. הפלוגה כובשת את העיר ונערכת לבלימת מתקפת הנגד הגרמנית ברמה בפאתי קרנטן. חלק מהפרק מתמקד בדמותו של אלברט בליית' (אנ'), חייל צעיר הסובל מהלם קרב קשה תוך כדי הקרבות המרים. דרך דמותו עולים הקושי, האימה ופחד המוות של החיילים הקרביים; הניגוד הוא בדמותו של לוטננט רונלד ספירס (שיהיה מ"פ איזי בהמשך) הטוען כי הוא איבד כל תקווה להישאר בחיים, ולכן הוא חייל יעיל כל כך.

בניגוד למסופר בפרק זה, בליית' לא נפטר ב-1948 כתוצאה מפגיעה בצווארו (כפי שמתואר בכתוביות בסוף הפרק), אלא נפגע בכתפו. הוא החלים מפצעיו ושב לארצות הברית. בליית' שב לשרת בצבא בהמשך ולחם במלחמת קוריאה הוא נפטר ב-1967 בעודו בשירות פעיל, כאשר היה כבר בדרגת רב-סמל.

פרק 4 – ממלאי מקום (Replacements)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הרביעי עוסק במבצע מרקט גארדן (Market Garden). הפרק מתחיל כאשר חיילי הפלוגה נמצאים באנגליה לשם מנוחה וחזרה לכושר. מבצעים שונים המתוכננים לדיוויזיה ה-101 מבוטלים בסופו של דבר, לקראת מבצע מרקט גארדן. החיילים צונחים בהולנד סמוך לעיר איינדהובן במטרה לכבוש את העיר ולטהר אותה ואת סביבתה מכוחות גרמנים. מטרת הדיוויזה היא להשתלט על הכביש המוגבה שנודע בכינוי "כביש הגיהנום", כדי לאפשר לשריון הבריטי לנוע לכיוון נהר הריין ולחצות אותו. הפלוגה אינה מזהה כוחות גרמניים באיינדהובן, ומתחילה לנוע מזרחה לכיוון העיירה נונן (אנ'), בליווי כוחות שריון. עם כניסתם לעיירה נתקלת הפלוגה במארב גרמני ונאלצת לסגת במהירות. אחד מן החיילים, סמל דנוור ("בול") רנדלמן נותר מאחור, ונאלץ להסתתר כדי לחמוק מהכוחות הגרמניים. הוא הורג חייל גרמני ושורד בבית חווה לצד איש ובתו, עד להגעת החילוץ.

בפרק זה מוצגים היחסים המתוחים שבין החיילים הוותיקים בפלוגה לבין המחליפים שהגיעו זה עתה מבסיסי האימונים ועדיין לא ראו קרב. הלוחמים הוותיקים מעדיפים שלא ליצור קשרי חברות חדשים, לאחר שראו את חבריהם מהפלוגה המקורית נופלים בקרב. בגרסת הערות הבמאי מוזכר שגם בפגישות המחזור של הפלוגה, שנים רבות לאחר המלחמה, העדיפו החיילים שצנחו בנורמנדי לשבת בנפרד מהמחליפים שבאו לאחר מכן.

פרק 5 – צומת דרכים (Crossroads)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק החמישי עוסק במבצע "פגסוס" (Operation Pegasus) – מבצע לחילוץ חיילים בריטים שנותרו מאחור באזור הנשלט על ידי הגרמנים. לאחר הכישלון במבצע מרקט גארדן, מבצע שהוטל על המוטסת ה-101. בתחילת הפרק מוחלף המפקד של איזי, ריצ'רד וינטרס, שהופך להיות סמג"ד על ידי מוס הייליגר. מוס מפקד על מבצע "פגסוס" שעובר בהצלחה, אך כמה ימים לאחר מכן נורה בטעות על ידי שומר ואיזי מקבלים מפקד נוסף בשם נורמן דייק. תוך כדי מתואר הקרב האחרון של וינטרס, קרב שבמהלכו נהרגו ונשבו 2 פלוגות של ואפן אס אס, בעוד שלוינטרס נהרג חייל אחד בלבד. בסוף הפרק מתוארת ההגעה של ה-101 לבסטון שבלב יערות הארדנים, כאשר הם נכנסים למערכת הקרב על הבליטה, האופנסיבה הרצינית האחרונה של הגרמנים בחזית המערבית. הפלוגה נכנסה לקרב ללא מספיק תחמושת, ציוד, ביגוד, ואספקה.

פרק 6 – בסטון (Bastogne)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשך הקרב הגדול של איזי מתואר מנקודת המבט של החובש הקרבי של איזי, יוג'ין "דוק" רו. על הפלוגה מוטלת המשימה להגן על העיירה וצומת הדרכים החשובה בסטון בקרב על הבליטה. כל הדיוויזיה ה-101 הייתה מכותרת סביב בסטון. השילוב הזה של קור, סטאטיות ופגיעות מוריד את המורל בפלוגה, אך למרות הכול היא מחזיקה מעמד. החובש יוג'ין עושה ככל יכולתו לסייע לחבריו ולשמור על חייהם. יחסו האישי המיוחד בא לידי ביטוי בעובדה, שזוכה להבלטה בעלילה, שדוק פונה לכל החיילים והקצינים לא בשם המשפחה או בכינוי, אלא בשמם הפרטי. הוא מגיע כמה פעמים לעיירה עצמה, ופוגש אחות צעירה המסייעת לטפל בפצועים הרבים המגיעים לעיר. הזוג מתחיל לפתח קשרי ידידות ואהבה. בסוף הפרק, העיר נחרבת עד היסוד בהפצצות, ודוק נחרד לגלות שככל הנראה גם האחות בין הנספים. המהלך המוצלח של הגנרל ג'ורג' פטון הסיר את הכיתור הגרמני מבסטון ומדיוויזית 101, שמצידה, טוענת עד היום שהיא לא הייתה זקוקה לעזרה.

פרק 7 – נקודת השבירה (The Breaking Point)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק מתואר מנקודת מבטו של רב הסמל הפלוגתי ליפטון. על הפלוגה מוטלת משימה חדשה, לכבוש את העיר פוי. חיילי הפלוגה מטהרים את היערות שמסביב לעיירה ומתחפרים בהם; הגרמנים מפגיזים את היער והפלוגה סופגת אבדות, הרוגים ופצועים, דבר שמביא את חייליה קרוב לנקודת השבירה. קושי נוסף הוא בכך שסגל הקצינים גרוע ולחיילים אין כל אמון בהם, ובמיוחד המ"פ דייק. מי שמעודד את האנשים ומונע את התפוררות הפלוגה הוא רב הסמל הפלוגתי, ליפטון. עם תחילת ההתקפה על העיירה עצמה מאבד מפקד הפלוגה דייק את עשתונותיו וההתקפה נעצרת, תחת אש כבדה ותוך חשש שהפלוגה תושמד. מפקד הגדוד וינטרס שולח את ספירס, מ"מ בפלוגה אחרת בגדוד שהיה לאגדה עוד מתחילת הפלישה לנורמנדי, לקחת פיקוד. הוא אכן הוא לוקח שליטה והפלוגה מצליחה במשימה. עם סיום הפרק מבשר ספירס – שהתמנה באופן קבוע למפקד פלוגת איזי – לליפטון, שכהערכה ליכולת הפיקוד שלו הוא יתמנה לקצין ומסביר לו מדוע הוא אינו מפריך את השמועות על כך שהרג שבויים גרמנים בתחילת הפלישה לנורמנדי.

פרק 8 – הפטרול האחרון (The Last Patrol)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה מסופר מנקודת מבטו של דייוויד ובסטר, שנפצע בקרבות בהולנד וחוזר בפרק זה ליחידתו. הוא נתקל ביחס קריר מצד חבריו, אלה שספגו אש תופת בבסטון ושמיטב חבריהם נהרגו או נפצעו. במקביל מצורף לפלוגה קצין צעיר שרק הגיע מארצות הברית. פלוגת איזי חונה עם הגדוד בעיר אגנו, כאשר מעבר לנהר החוצה את העיר ניצבים הגרמנים. הגדוד מקבל משימה: לשלוח סיור שיחצה את הנהר ויחטוף כמה שבויים גרמניים לצורכי מודיעין. ובסטר והקצין הצעיר משובצים לסיור ומצליחים לחסוך לכמה מחבריהם העייפים את היציאה לסיור. הסיור מצליח ושני שבויים מובאים למטה החטיבה, אך אחד הלוחמים, ג'קסון, נהרג, אם כי לא מירי גרמני אלא מרימון שהוא עצמו השליך. עקב "הצלחת" הסיור, ובשל דלות המידע שהשבויים נתנו, מטה החטיבה מורה לפלוגה להוציא סיור נוסף למחרת. המג"ד וינטרס החליט להתעלם מההוראה ואומר לאנשיו לדווח על ביצוע הסיור אך ללא התקלות בשבויים חיים. זה היה הקרב האחרון של הפלוגה לפני שהוצאה מקו החזית.

פרק 9 – מדוע אנו נלחמים (Why We Fight)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלוגה חוצה את הגבול לגרמניה. המלחמה כבר לקראת סיום, הצבא הגרמני הולך ונכנע ותנאי החיים של החיילים משתפרים מאוד. הם חשים מאוד בנוח עם האזרחים הגרמניים, עדיין לא נתקלים בנאצים או בפשעים שעשו, ומטרת המלחמה נראית מעורפלת מתמיד. המצב משתנה מיסודו כאשר הם מגלים מחנה הריכוז לנדסברג בסמוך לעיירה בוכלו (אחד ממחנות קאופרינג), הם נחשפים לזוועות שחוללו הנאצים, ומאשימים את תושבי העיירה ואת הגרמנים בכלל שידעו על הכול והיו חלק מהמעשה. החיילים מנסים לסייע לניצולים אך נדרשים להחזיר אותם לצריפים, עד שיגיע סיוע רפואי מתאים. תושבי העיר הגרמנים שאומרים כי לא ידעו דבר על קיום המחנה, מובלים אל מחנה הריכוז ועוסקים בפינוי וקבורת הגופות, שם חלקם מבינים שלמעשה במרחק קילומטרים ספורים מהם התקיים מעשי רצח מזעזעים. לאחר מכן עוברת הפלוגה אל העיירה תאלם ולאחר חודש, מבשר להם ניקסון על התאבדותו של היטלר בבונקר. עתה הפלוגה פונה לכבישת ברגהוף, מעון ההרים המפואר של היטלר.

פרק 10 – נקודות (Points)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגת איזי משתתפת בכיבוש מעונו של היטלר, קן הנשרים, ושם מתבשרת הפלוגה על סיומה של המערכה באירופה וכניעת גרמניה הנאצית שמסיימת את המלחמה באירופה. הפלוגה ממשיכה הלאה לאוסטריה לשמש כחיל מצב. החיילים מתחילים להשתחרר על סמך שיטת ניקוד – חייל שהשתתף ביותר מבצעים ושירת יותר זמן מקבל יותר נקודות וזכאי לשחרור מוקדם יותר. קיים סיכוי שהדיוויזיה תישלח לאוקיינוס השקט כדי להשתתף במלחמה נגד היפנים שעדיין נמשכת; וינטרס מנסה להתנדב באופן אישי, אך בקשתו נדחית. הפלוגה סובלת משיעמום, שמוביל לכמה אסונות, ואנשיה מנסים למצוא תעסוקה, לא תמיד מותרת. ג'ו ליבגוט (החייל היהודי), מתחיל לצוד נאצים על דעת עצמו, כנקמה בשם העם היהודי. הפרק מסתיים כאשר אנשי איזי מקבלים את ההודעה על סיומה של המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט ומעצם זאת גם סיומה של מלחמת העולם השנייה. קטע הסיום של הסדרה סוקר את המשך דרכם של החיילים לאחר המלחמה.

שחקנים ראשיים בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-סדרה דומה, "הפסיפיק", אשר שודרה ב-2010, והופקה גם היא על ידי ספילברג והנקס, ומתמקדת גם היא במלחמת העולם השנייה, אך הפעם בקרבות הקשים והישרדותם של כוחות הנחתים נגד היפנים באיי האוקיינוס השקט. הסדרה זכתה בשמונה פרסי אמי והייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחים לנשק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תיעוד אישי של ליווינגסטון (סרטון אחד מתוך 12), יוטיוב
  2. ^ IMDb Users, IMDb Top Rated TV Shows, IMDb


פרס גלובוס הזהב למיני-סדרה או סרט טלוויזיה הטוב ביותר
1971‏-1989 אווז השלג (1971) ‏•‏‏ הקיץ המסוים הזה (1972) ‏•‏‏ תיבת הצללים (1980) ‏•‏‏ ביל/קדמת עדן (1981) ‏•‏‏ בחזרה לבריידסהד (1982) ‏•‏‏ ציפורים מתות בסתר (1983) ‏•‏‏ משהו בקשר לאמיליה (1984) ‏•‏‏ היהלום שבכתר (1985) ‏•‏‏ הבטחה (1986) ‏•‏‏ הבריחה מסוביבור/ילדה עשירה קטנה: סיפור ברברה האטון (1987) ‏•‏‏ מלחמה וזיכרון (1988) ‏•‏‏ יונה בודדה (1989)
1990‏-2009 יום הקישוט (1990) ‏•‏‏ One Against the Wind‏ (1991) ‏•‏‏ סינטרה (1992) ‏•‏‏ ברברים בשער (1993) ‏•‏‏ העונה הבוערת (1994) ‏•‏‏ אישום: המשפט של מקמרטין (1995) ‏•‏‏ רספוטין (1996) ‏•‏‏ ג'ורג' וואלס (1997) ‏•‏‏ מכדור הארץ לירח (1998) ‏•‏‏ אר קיי או 281 (1999) ‏•‏‏ תמונות מלוכלכות (2000) ‏•‏‏ אחים לנשק (2001) ‏•‏‏ הסערה המתפרצת (2002) ‏•‏‏ מלאכים באמריקה (2003) ‏•‏‏ החיים על פי פיטר סלרס (2004) ‏•‏‏ אימפריות נופלות (2005) ‏•‏‏ אליזבת הראשונה (2006) ‏•‏‏ לונגפורד (2007) ‏•‏‏ ג'ון אדמס (2008) ‏•‏‏ גנים אפורים (2009)
2010–היום קרלוס (2010) ‏•‏‏ אחוזת דאונטון (2011) ‏•‏‏ חוקי המשחק (2012) ‏•‏‏ חיי עם ליברצ'ה (2013) ‏•‏‏ פארגו (2014) ‏•‏‏ וולף הול (2015) ‏•‏‏ אמריקה נגד או. ג'יי. סימפסון: סיפור פשע אמריקאי (2016) ‏•‏‏ שקרים קטנים גדולים (2017) ‏•‏‏ הרצח של ורסצ'ה: סיפור פשע אמריקאי (2018) ‏•‏‏ צ'רנוביל (2019) ‏•‏‏ גמביט המלכה (2020) ‏•‏‏ מחתרת המסילה (2021) ‏•‏‏ הלוטוס הלבן (2022)
תוכניות וסדרות טלוויזיה של HBO
סדרות דרמה באורך שעה אוז (1997–2003) • הסופרנוס (1999–2007) • עמוק באדמה (2001–2005) • הסמויה (2002–2008) • קרניבל (2003–2005) • דדווד (2004–2006) • רומא (2005–2007) • אהבה גדולה (2006–2011) • תגיד לי שאתה אוהב אותי (2007) • ג'ון מסינסינטי (2007) • דם אמיתי (2008–2014) • טרמיי (2010 ואילך) • אימפריית הפשע (2010–2014) • משחקי הכס (2019-2011) • לאק (2011–2012) • בלש אמיתי (2014 ואילך) • וסטוורלד (2016 ואילך) • שקרים קטנים גדולים (2017 ואילך) • נשות הלעולם לא (2021 ואילך)
תוכניות וסדרות קומדיה ודרמות קומיות המופע של לארי סנדרס (1992–1998) • סקס והעיר הגדולה (1998–2004) • תרגיע (2000 ואילך) • זמן אמיתי עם ביל מאהר (2003 ואילך) • הפמליה (2004–2011) • טיסת הקונקורד (2007–2009) • מצויד (2009–2011) • מוארת (2011–2013) • בנות (2012 ואילך) •‏ Looking‏ (2014–2015)‏ • עמק הסיליקון (2019-2014) ‏• השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר (2014 ואילך) ‏• בארי (2018 ואילך) ‏• בולרז (2015–2019) ‏• מישהו איפשהו (2022 ואילך)
מיני-סדרות מכדור הארץ לירח (1998) • אחים לנשק (2001) • מלאכים באמריקה (2003) • ג'ון אדמס (2008) • דור מזוין (2008) • The Pacific (2010) • מילדרד פירס (2011) • שומר אחי (2020) • היית צריכה לדעת (2020)
דרמות יומיות בטיפול (2008–2010)
ריאליטי אנחנו כאן (2020 ואילך)
סטיבן ספילברג
סרטים שביים שוגרלנד אקספרס (1974) • מלתעות (1975) • מפגשים מהסוג השלישי (1977) ‏• 1941 (1979) • שודדי התיבה האבודה (1981) • אי.טי. (1982) • אזור הדמדומים: הסרט (1983) • אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור (1984) • הצבע ארגמן (1985) • אימפריית השמש (1987) • אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון (1989) • תמיד (1989) • הוק (1991) • פארק היורה (1993) • רשימת שינדלר (1993) • פארק היורה: העולם האבוד (1997) • אמיסטד (1997) • להציל את טוראי ריאן (1998) • אינטליגנציה מלאכותית (2001) • דו"ח מיוחד (2002) • תפוס אותי אם תוכל (2002) • טרמינל (2004) • מלחמת העולמות (2005) • מינכן (2005) • אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח (2008) • הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן (2011) סוס מלחמה (2011) • לינקולן (2012) • גשר המרגלים (2015) • העי"ג (2016) •‏ העיתון (2017) • שחקן מספר אחת (2018) • סיפור הפרברים (2021) • הפייבלמנים (2022)
סרטים שהפיק פולטרגייסט (1982) • גרמלינס (1984) • בחזרה לעתיד (1985) • הגוניס (1985) • סיפור אמריקאי (1986) • זהירות הבית מתפרק (1986) • יום במלכודת (1987) • המסע לעמק החלומות (1988) • מי הפליל את רוג'ר רביט (1988) בחזרה לעתיד 2 (1989) • ארכנופוביה (1990) • בחזרה לעתיד 3 (1990) • ג'ו נגד הוולקנו (1990) • פסגת הפחד (1991) • פייבל במערב הפרוע (1991) • קספר (1996) • טוויסטר (1996) • גברים בשחור (1997) • פגיעה קטלנית (1998) • המסכה של זורו (1998) פארק היורה 3 (2001) • גברים בשחור 2 (2002) • האגדה של זורו (2005) • זכרונותיה של גיישה (2005) • גיבורי הדגל (2006) • מכתבים מאיוו ג'ימה (2006) • רובוטריקים (2007) • לכודים ברשת (2008) • רובוטריקים 2 (2009) • רובוטריקים 3: אפלת הירח (2011) • גברים בשחור 3 (2012) • מסע של מאה צעדים (2014) • עולם היורה (2015) • העי"ג (2016) •‏ העיתון‏ (2017) • שחקן מספר אחת (2018) • עולם היורה: נפילת הממלכה (2018) • עולם היורה: עולם חדש (2022) • הפייבלמנים (2022)
סדרות שהפיק עלילות טייני טון (1990-92) • אנימניאקס (1993-98) • פינקי והמוח (1995-98) • אחים לנשק (2001) • The Pacific (2010) • השמיים נופלים (2011-15)

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אחים_לנשק_(סדרת_טלוויזיה)&oldid=38274955"