The Pacific

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הפסיפיק)
The Pacific
פתיח הסדרה
פתיח הסדרה
פתיח הסדרה
מבוסס על עם הזן הישן, קסדה ככרית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה מלחמתית
מיני סדרה
כותבים רוברט לקי, ג'ורג' פלקאנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי קרל פרנקלין, טים וון פטון, ליאם אוחיון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ג'יימס באדג' דייל
ג'ון סדה
ג'וזף מאזלו
איימון פארן
אנדרו ליס
פרסים פרס אמי
ארץ מקור ארצות הברית
בריטניה
אוסטרליה
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 10 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיקים בפועל סטיבן ספילברג
טום הנקס
גארי גוצ'מן
חברת הפקה דרימוורקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה DreamWorks Television, הולו, HBO Max עריכת הנתון בוויקינתונים
צלמים סטיבן פ. וינדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה בלייק נילי, הנס צימר עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק כ-55 דקות
שידור
רשת שידור HBO עריכת הנתון בוויקינתונים
רשת שידור בישראל yes הטלוויזיה בלוויין
תקופת שידור מקורית 14 במרץ 201016 במאי 2010 (60 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
www.hbo.com/the-pacific/
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Pacific (בתרגום חופשי: אוקיינוס לא שקט) היא מיני סדרה בת 10 פרקים זוכת פרס אמי על מלחמת העולם השנייה, מבית HBO, שהופקה על ידי סטיבן ספילברג, טום הנקס וגארי גוצ'מן. הסדרה עלתה לשידור בארצות הברית ב-14 במרץ 2010. הסדרה מתמקדת בחיילי חיל הנחתים האמריקני ובפרט בסיפוריהם של שלושה נחתים (יוג'ין סלדג', רוברט לאקי וג'ון בזילון) במהלך הקרבות באוקיינוס השקט.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיפיק מבוססת בעיקרה על ספר הזכרונות של יוג'ין סלדג' "עם הזן הישן בפלליו ואוקינאווה" (With the Old Breed: At Peleliu and Okinawa), ועל ספר הזכרונות של רוברט לאקי "קסדה ככרית" (Helmet for My Pillow). הסדרה מספרת את סיפורם של שניהם ושל נחת נוסף בשם ג'ון בזילון, הנלחמים נגד האימפריה היפנית.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הופקה על ידי סטיבן ספילברג, טום הנקס וגארי גוצ'מן בשיתוף עם HBO, Playtone, דרימוורקס ו-Seven Network.

הסדרה היא מעין סדרת המשך למיני-סדרה של שפילברג והנקס משנת 2001 – "אחים לנשק".

באפריל 2007 החל הליהוק לסדרה, שצולמה באוסטרליה וצילומיה הסתיימו בסוף חודש מאי 2008. נעימת הפתיחה נכתבה על ידי מלחין הסרטים הנס צימר והפסקול עצמו על ידי ג'ף זנלי ובלייק נילי.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה הוערך הפרויקט בכ-100 מיליון דולר אך מאוחר יותר התברר כי תקציב הסדרה היה יותר מ-200 מיליון דולר. זוהי הפקת הטלוויזיה היקרה ביותר שצולמה באוסטרליה.

פרסים וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיפיק התקבלה בהתלהבות גדולה של המבקרים בארצות הברית ובעולם וזכתה לדירוג של 8.8 ב־IMDb, ועם הצלחתה זכתה בפרסים רבים. הסדרה הייתה מועמדת ל-24 פרסי אמי, וזכתה בשמונה מהם, וביניהם זכתה בפרס אמי למיני סדרה הטובה ביותר. הסדרה גם הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב אך לא זכתה (שלא כמו "אחים לנשק", אשר זכתה בפרס).

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרק 1 (גוודלקנל/לאקי) – רוברט לאקי ודיוויזיית הנחתים הראשונה מגיעים לגוודלקנל ולוקחים חלק בקרב טנרו (במאי: טים ואן פאטן).
  • פרק 2 (בזילון) – ג'ון בזילון והחטיבה השביעית של הנחתים מגיעים לגוודלקנל על מנת לחזק את ההגנה סביב שדה התעופה הנדרסון במהלך הקרב על שדה הנדרסון (במאי: דייוויד נוטר).
  • פרק 3 (מלבורן) – דיוויזיית הנחתים הראשונה בגוודלקנל משוחררת למלבורן שבאוסטרליה. בזילון מקבל את מדליית הכבוד ונשלח חזרה הביתה כגיבור על מנת למכור איגרות מלחמה (במאי: ג'רמי פודסווה).
  • פרק 4 (גלוסטר/פובובו/בניקה) – יוג'ין סלדג' מתגייס לחיל הנחתים ומתחיל את אימוניו בזמן שלאקי ודיוויזיית הנחתים הראשונה נשלחים לכף גלוסטר על מנת להילחם ביפנים (במאי: גרהאם יוסט).
  • פרק 5 (נחיתה בפלליו) – סלדג' ולאקי מגיעים עם דיוויזיית הנחתים הראשונה לפלליו (במאי: קארל פרנקלין).
  • פרק 6 (שדה התעופה של פלליו) – הנחתים כובשים את שדה התעופה החיוני של פלליו. לאקי נפצע והוא מפונה (במאי: טוני טו).
  • פרק 7 (גבעות פלליו) – סלדג' ודיוויזיית הנחתים החמישית מתקדמים לעומק האי פלליו על מנת להתמודד מול היפנים (במאי: טים ואן פאטן).
  • פרק 8 (איוו ג'ימה) – בזילון מועבר לדיוויזיה החמישית ונהרג בקרב איוו ג'ימה (במאים: דייוויד נוטר וג'רמי פודסווה).
  • פרק 9 (אוקינאווה) – סלדג' ודיוויזיית הנחתים הראשונה נלחמים באוקינאווה (במאי: טים ואן פאטן).
  • פרק 10 (הביתה) – סלדג' ולאקי חוזרים הביתה אחרי כניעת היפנים (במאי: ג'רמי פודסווה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]