לדלג לתוכן

דיין קוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיין קוק
Dane Cook
דיין קוק מקדם את הסרט "בין הסדינים של צ'אק" בקומיק קון בניו יורק, 2007
דיין קוק מקדם את הסרט "בין הסדינים של צ'אק" בקומיק קון בניו יורק, 2007
דיין קוק מקדם את הסרט "בין הסדינים של צ'אק" בקומיק קון בניו יורק, 2007
לידה 18 במרץ 1972 (בן 52)
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם לידה Dane Jeffrey Cook עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1990
מקום לימודים
  • תיכון ארלינגטון
  • Bunker Hill Community College עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.danecook.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיין ג'פרי קוקאנגלית: Dane Jeffrey Cook; נולד ב-18 במרץ 1972), שחקן, קומיקאי וסטנדאפיסט אמריקאי. הוציא חמישה אלבומים קומיים, בהם האלבום המצליח "Retaliation" שזכה למעמד אלבום פלטינה כפולה בארצות הברית.[1]

כשחקן, ידוע בעיקר בשל משחקו בסרטים: "מיסטר ברוקס", "בין הסדינים של צ'אק" ו"החברה של החבר הכי טוב שלי".

השנים הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוק נולד בקיימברידג', מסצ'וסטס שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית[2]. גדל בארלינגטון. אביו, ג'ורג' עבד במגרש גולף, לפני שניהל מגרש גרוטאות ומועדון רוק בקיימברידג'. אמו, דונה הייתה עקרת בית. שני הוריו מתו מסרטן בין 2006 ל-2007.

ב-1994 עבר קוק לעיר ניו יורק והחל להופיע. שנתיים מאוחר יותר עבר ללוס אנג'לס, ונשאר לגור שם עד היום.[3]

פריצתו הגדולה בתחום הקומדיה הייתה ב-1998, כשהופיע בתוכנית "Premium Blend", בערוץ הטלוויזיה קומדי סנטרל. בשנת 2000 קיבל קוק תוכנית יחיד בת חצי שעה. התוכנית זכתה פעמיים ברציפות בתחרות "Comedy Central Stand-up showdown".[4]

ב-2003 הוציא את אלבומו הראשון, "Harmful If Swallowed". הצלחת האלבום קישרה אותו לחברת התקליטים קומדי סנטרל רקורדס, והאלבום זכה למעמד אלבום פלטינה בארצות הברית. ב-2005 הוציא לאור את אלבומו השני, "Retaliation", שזכה למעמד של אלבום פלטינה כפול, והפך אותו לקומיקאי הראשון מזה 29 שנה שאלבומו דורג במקום הרביעי בטבלאות הבילבורד. האלבום הקנה לו מקום לצידם של הקומיקאים הוותיקים ביל קוסבי, ג'ורג' קרלין וסטיב מרטין. לאחר הצלחת האלבום, השתתף בהופעה קומית בטקס פרסי ה-MTV, והציג לצד סנופדוג את פרס "הזמר החדש הטוב ביותר".

ב-15 באפריל 2005, הופיע בספיישל משלו בשם "Vicious Circle" ברשת הטלוויזיה HBO. באותה שנה צילם שני פרקים ראשוניים (פיילוט) לסיטקום עתידי בשם "Cooked", אולם המיזם לא עלה ושני הפרקים והופצו בגרסת DVD. כמו כן, באותה שנה פצח, לצד מכרים משותפים, בסבב ההופעות "Tourgasm" בן 30 הימים אשר כלל 20 הופעות. מסע ההופעות צולם וראה אור ב-HBO בתור סדרה דוקומנטרית בת תשעה פרקים.

ב-3 בדצמבר 2005 הנחה קוק את תוכנית המערכונים סאטרדיי נייט לייב. הוא הופיע עם המונולוג הארוך ביותר בתולדות התוכנית, והיה לאחד הקומיקאים המדורגים ביותר של העונה (highest-rated SNLs)[5]. שנה לאחר מכן הוא הנחה את הצגת הבכורה של העונה ה-32 של סאטרדיי נייט לייב.

ב-2006 כיכב קוק בסבב ההופעות "Dave Attell's Insomniac Tour", והנחה את טקס נבחרי הנוער (Teen Choice Awards) של רשת פוקס לצידה של ג'סיקה סימפסון. בהמשך השנה זכה בפרס הקומיקאי הטוב ביותר. ב-12 בנובמבר 2007 היה לקומיקאי השני שמכר את כל מלאי הכרטיסים של מדיסון סקוור גארדן. ההופעה במדיסון סקוור גארדן צולמה ויצאה לאור ב-DVD, בתור אלבומו הקומי השלישי במספר של קוק. האלבום הופיע במקום הראשון ב-Billboard Top Comedy Albums chart. בנוסף, באותה שנה זכה בפרס הבדרן הגדול של ערוץ VH1, והקומיקאי החתיך של השנה של מגזין רולינג סטון.

ב-10 באפריל 2007, שבר קוק את שיא הסיבולת (אשר ריצ'רד פריור החזיק לפניו)[6] של מועדון הקומדיה The Laugh Factory ("מפעל הצחוק"), בכך שהופיע על הבמה במשך שלוש שעות וחמישים דקות. דייב שאפל שבר את השיא חמישה ימים מאוחר יותר.[7] אמנם, ב-1 בינואר 2008, שבר קוק את שיאו של שאפל, בכך שהופיע על הבמה במשך 7 שעות.[8]

אלבומו החמישי של קוק, "ISolated INcident", אשר הוצג ב-17 במאי 2009, הוא ספיישל של הערוץ קומדי סנטרל. ה-CD/DVD יצא לאור ב-19 במאי.

סגנונו הקומי של קוק הוא בעיקר אנרגטי ופיזי. הוא משלב הומור על חיי היום יום ומשחקי מילים, עם גישה סתמית לדברים. קוק מספר שאישיות הבמה שלו היא שילוב אישיותם של שני הוריו.[9]

קוק מסביר על סגנונו:

רציתי ליצור לעצמי אישיות במה, שתאפשר לי לדבר באמת על כל מה שאני רוצה... כך שאוכל להיות מספר סיפורים, להתבדח, להיות נדוש, להיות גס מעט ולהיות הרבה גס. ואני לא פוחד ללכת רחוק ולכל מקום כדי להבהיר את עוקץ הבדיחה, אפילו אם אאלץ לברבר כמו אידיוט עד שזה יהיה ברור שאני מספר בדיחה ושהקהל אמור לצחוק.

פרשנים רבים תיארו את סגנונו הקומי של קוק כלא מצחיק ובנאלי.[10][11][12] הקומיקאי רון וויט מתח ביקורת על מחסור בחומר אמיתי במופעי הסטנד-אפ של קוק, ועל האגו המנופח שלו באומרו: "הוא לא גורם לי לצחוק בכלל, בשום מצב, דרך או צורה."[13] כשהקומיקאי ניק דיפאלי נשאל לדעתו על קוק במופעו: "The Howard Stern Show", אמר: "הוא לא גורם לי לצחוק, אך זה לא אומר שהוא לא מצחיק."[14] ברשת הרדיו בבוסטון WBCN בתוכנית Toucher and Rich, הוצג קוק במקום הראשון בטורניר: "הקומיקאים הגרועים ביותר" שהתבסס על הצבעת המאזינים.[15]

ב-2006 שיחק לראשונה בתפקיד ראשי, בסרט "סופר בלונדינית" לצד השחקנית ג'סיקה סימפסון.

ב-2007 כיכב קוק בסרט "מיסטר ברוקס" לצד השחקנים קווין קוסטנר, דמי מור וויליאם הרט. הסרט נחל הצלחה רבה וגרף $10,017,067 בשבוע הפותח לצאתו לקולנוע.[16] עוד באותה שנה, שיחק בסרט "בין הסדינים של צ'אק" לצד השחקנית ג'סיקה אלבה, ובסרט "העולם על פי דן" לצד השחקנים סטיב קארל, ז'ולייט בינוש ודיאן ויסט. שם כתב והופיע עם השיר: "Ruthie Pigface Draper", בעזרתו של נורברט ליאו בוטץ'.

ב-2008 כיכב בסרט "החברה של החבר הכי טוב שלי" לצד השחקנים קייט הדסון, ג'ייסון ביגס ואלק בולדווין.

פרשת מעילת הכספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו למחצה, דאריל מק'לאוי, שימש כמנהל הכספים של קוק במשך הקריירה שלו. בשנת 2008 התגלה כי אחיו וגיסתו אריקה מק'לאוי, מעלו במיליוני דולרים מכספו של קוק. הזוג הואשם במעילה ונאסר ל-3 שנים.[17]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2003: Harmful If Swallowed
  • 2005: Retaliation
  • 2006: Dane Cook: Vicious Circle
  • 2007: Rough Around The Edges: Live From Madison Square Garden
  • 2009: Isolated Incident

פרסומים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2006: Dane Cook's Tourgasm
  • 2007: The Lost Pilots

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]