ויליאם הרט
![]() | |
הרט, 2005 | |
לידה |
20 במרץ 1950 וושינגטון די. סי., ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
13 במרץ 2022 (בגיל 71) פורטלנד, אורגון, ארצות הברית |
שם לידה |
William McChord Hurt ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
תקופת הפעילות |
1977–2022 (כ־45 שנים) ![]() |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג |
מרי בת' הרט (2 בדצמבר 1971–9 בדצמבר 1982) Heidi Henderson (1989–1992) ![]() סנדרין בונר (1992–1997) מרלי מטלין (1985–1986) ![]() |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
ויליאם הרט (באנגלית: William Hurt; 20 במרץ 1950 – 13 במרץ 2022) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי. הוא זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על משחקו בסרט "נשיקת אשת העכביש" (1985), והיה מועמד פעמיים נוספות על הסרטים "ילדים חורגים לאלוהים" (1986) ו"משדרים חדשות" (1987). ב־2005 היה מועמד בפעם הרביעית, הפעם לפרס אוסקר לשחקן משנה על תפקידו בסרט "היסטוריה של אלימות".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרט נולד בוושינגטון לקלייר איזבל (לבית מקגיל), שעבדה בטיים אינק. (אנ'), ולאלפרד מק'ורד הרט, שעבד במחלקת המדינה. הוא חי עם אביו בלאהור, במוגדישו ובח'רטום. לאחר שהתגרשו הוריו נישאה אימו להנרי לוס השלישי (בנו של המו"ל הנרי לוס). בתקופת ילדותו למד הרט בבית ספר מידלסקס (אנ'). הוא נרשם לאוניברסיטת טאפטס ולמד פילוסופיה של הדת, אך מאוחר יותר שינה את דעתו ולמד משחק בבית הספר ג'וליארד לצד כריסטופר ריב.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרט החל לשחק בתיאטרון, ואת התפקיד קיבל משמעותי הראשון בקולנוע קיבל בסרטו של קן ראסל Altered States.
בשנת 1977 שיחק במיני־סדרה The Best of Families לצידה של סיגורני ויבר. שמו עלה לתהילה בתחילת שנות ה־80, אף על פי שלא נחשב יפה במיוחד ודמויותיו התאפיינו בקור ובציניות שלהן.
הרט השתתף בארבעה סרטים של הבמאי והתסריטאי לורנס קסדן: "כחום הגוף" (1981, לצד קתלין טרנר)[1], "החברים של אלכס" (1983), "תייר מזדמן" (1988) ו"אני מת עליך" (1990).
ביוני 2007 ליהקו אותו Marvel Studios לגלם את גנרל תדאוס "ת'נדרבולט" רוס בסרט "הענק הירוק" משנת 2008, לצד אדוארד נורטון, ליב טיילר וטים רות'. הרט שב לגלם את הדמות גם בסרטים "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" (2016), "הנוקמים: מלחמת האינסוף" (2018), "הנוקמים: סוף המשחק" (2019) ו"האלמנה השחורה" (2021).
מועמדויות ופרס האוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרט זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על משחקו "נשיקת אשת העכביש" (1985, עם הבמאי הקטור בבנקו), שבו גילם אסיר הומוסקסואל. הוא היה מועמד שוב כשחקן ראשי בשנתיים הבאות על "ילדים חורגים לאלוהים" (1986), שבו גילם מורה בבית ספר לחירשים, ועל "משדרים חדשות" (1987). ב־2005 היה מועמד לאוסקר כשחקן משנה על "היסטוריה של אלימות" על תפקיד בן חמש דקות. מאז תחילת שנות ה־90 ועד מותו הרבה להופיע בסרטים, בעיקר בתפקידי משנה.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרט היה נשוי לשחקנית מרי בת' הרט (אנ') משנת 1971 עד 1982. מרומן שהחל בין הרט לסנדרה ג'נינגס (Sandra Jennings) ב־1981, שבעקבותיו התגרש ממרי בת' הרט, נולדה לו בת. השניים חיו יחד במדינת קרוליינה הדרומית בלא נישואין, אולם נפרדו מאוחר יותר. באמצע שנות ה־80 יצא עם עם השחקנית לקוית השמיעה מרלי מטלין במשך שנה, והם חיו יחד במשך שנתיים. ב־1986 שיחקו השניים יחד בסרט "ילדים חורגים לאלוהים". על משחקה בסרט זכתה מטלין בפרס האוסקר לתפקיד הראשי. בשנת 2009 כתבה מטלין באוטוביוגרפיה שלה (I'll Scream Later) שחוותה אלימות ושימוש בסמים מצידו של הרט בתקופה שבה חיו יחד. הרט התנצל על כך בפומבי. בשנים 1989–1992 היה נשוי להיידי הנדרסון ולזוג שני בנים[1]. בשנים 1992 עד 1997 חי בזוגיות עם השחקנית הצרפתייה סנדרין בונר (אנ'), ולשניים נולדה בת. הרט הלך לעולמו במרץ 2022, לדברי משפחתו מסיבות טבעיות.[2]
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצבים משתנים (1980)
- כחום הגוף (1981)
- החברים של אלכס (1983)
- נשיקת אשת העכביש (1985)
- ילדים חורגים לאלוהים (1986)
- משדרים חדשות (1987)
- תייר מזדמן (1988)
- אליס (1990)
- הדוקטור (1991)
- עד סוף העולם (1991)
- איש נפלא שלי (1993)
- עישון (1995)
- מייקל (1996)
- ג'יין אייר (1996)
- הצעה (1998)
- ציפור נדירה עם מולי פרקר (2001)
- מעיין הנצח (2002)
- המלך (2005)
- היסטוריה של אלימות (2005)
- אוהיו היפה (2006)
- עד קצה העולם (2007)
- שמונה צדדים לאמת (2008)
- הענק הירוק (2008)
- רובין הוד (2010)
- The River Why (2010)
- פריחה מאוחרת (2011)
- גוף מארח (2013)
- יום וליל (2013)
- היעלמותה של אלינור ריגבי (2014)
- המרוץ (2016)
- גוליית (2016)
- קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים (2016)
- הנוקמים: מלחמת האינסוף (2018)
- עונת הניסים (אנ') (2018)
- הנוקמים: סוף המשחק (2019)
- The Last Full Measure (2019)
- האלמנה השחורה (2021)
- The King's Daughter (2022)
- The Fence (TBA)
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטובים במשפחות (1977)
- חולית (2001)
- מרגל ראשי: הסיפור של רוברט הנסן (2002) - סרט טלוויזיה
- Damages (2009)
- גדולים מכדי להיכשל (2011) – סרט טלוויזיה של HBO
- בוני וקלייד (2013)
- Beowulf: Return to the Shieldlands (2016)
- גוליית (2019-2016)
- קונדור (2020-2018)
- Mythic Quest (2021)
- Pantheon (TBA) - דיבוב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויליאם הרט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ויליאם הרט, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ויליאם הרט, באתר AllMovie (באנגלית)
ויליאם הרט, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- ויליאם הרט, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- ויליאם הרט, באתר Metacritic (באנגלית)
"ויליאם הרט", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
ויליאם הרט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ויליאם הרט, באתר Discogs (באנגלית)
- ויליאם הרט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הניו יורק טיימס, השחקן זוכה האוסקר ויליאם הארט מת בגיל 71, באתר הארץ, 14 במרץ 2022
- ערן איצקוביץ, בגיל 71: השחקן זוכה האוסקר ויליאם הארט הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2022
- ויליאם הרט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ynet (2022-03-13). "השחקן זוכה האוסקר וויליאם הרט הלך לעולמו בגיל 71". Ynet. נבדק ב-2022-03-14.
- ^ "השחקן זוכה האוסקר ויליאם הרט הלך לעולמו בגיל 71", וואלה, 13 במרץ 2022