דלקת קרום לב מכווץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלקת קרום לב מכווץ
Constrictive pericarditis
דלקת קרום לב מכווץ מוגדרת על ידי קרום הלב פיברוטי (מעובה).
דלקת קרום לב מכווץ מוגדרת על ידי קרום הלב פיברוטי (מעובה).
תחום קרדיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 157096 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D010494
סיווגים
ICD-10 I31.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 BB22 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלקת כרום לב מכווץאנגלית: Constrictive pericarditis) הוא מצב רפואי, המאופיין בקרום לב מעובה, פיברוטי, המגביל את יכולתו של הלב לתפקד כרגיל.[1] במקרים רבים, המצב קשה לאבחון .[2]

סימנים ותסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימנים ותסמינים של דלקת קרום לב מכווץ תואמים את התופעות הבאות: עייפות, בטן נפוחה, קשיי נשימה (קוצר נשימה), נפיחות ברגליים וחולשה כללית. מצבים קשורים הם דלקת קרום לב חיידקית, פריקרדיטיס ודלקת קרום הלב לאחר התקף לב.[1]

הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורם לדלקת קרום לב מכווץ בעולם המתפתח[דרושה הבהרה] הוא אידיופתי (מקור לא ידוע), אם כי ככל הנראה זיהומית באופיה. באזורים שבהם השחפת שכיחה, היא הגורם בחלק גדול מהמקרים.[3] הגורמים לדלקת קרום לב מכווץ כוללים:

פתופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלקת כרום לב מכווץ

המאפיינים הפתופיזיולוגיים של דלקת קרום לב מכווץ נובעים מקרום לב מעובה, פיברוטי, היוצר מעטפת לא תואמת סביב הלב. קליפה זו מונעת מהלב להתרחב כאשר דם חודר אליו. ככל שהלחץ על הלב עולה, נפח השבץ יורד כתוצאה מהפחתת ההתרחבות הדיאסטולית בחדרים.[6] זה גורם לשינוי נשימתי משמעותי בזרימת הדם בחדרי הלב.[7]

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחפת-רנטגן

האבחון של דלקת קרום לב מכווץ הוא לעיתים קרובות קשה לביצוע. בפרט, לקרדיומיופתיה רסטריקטיבית יש הרבה מאפיינים קליניים דומים לאלו של דלקת קרום לב מכווץ, והבחנה ביניהם אצל אדם מסוים היא לעיתים קרובות דילמה אבחנתית.[8]

  • צילום רנטגן חזה - הסתיידות קרום הלב (נפוץ אך לא ספציפי), תפליטים פלאורליים הם ממצאים נפוצים.[9]
  • אקו לב - הממצא האקוגרפי העיקרי הוא שינויים בנפח תא הלב.[9]
  • CT ו-MRI - סריקת CT שימושית בהערכת עובי קרום הלב, הסתיידות וקונטור החדרים. MRI לבבי עשוי למצוא עיבוי פריקרדיאלי והיצמדות פריקרדיאלית-שריר הלב. ניתן למצוא שינוי במחיצת החדרים במהלך הנשימה גם באמצעות MRI לבבי. הגברת גדוליניום מאוחרת יכולה להראות שיפור של קרום הלב עקב התפשטות פיברובלסטים ונאווסקולריזציה.[10]
  • בדיקת דם BNP - בודקת את קיומו של הורמון הלב, brain natriuretic peptide, הקיים רק בקרדיומיופתיה רציפה אך לא בדלקת קרום לב מכווץ.[11]
  • צנתור לב קונבנציונלי.[12]
  • בדיקה גופנית - יכולה לחשוף מאפיינים קליניים הכוללים סימן קוסמאול ונקישה פריקרדיאלית.[12]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול המובהק בדלקת קרום הלב המכווץ הוא פשיטת או חשיפת קרום הלב, שהוא הליך כירורגי שבו מקלפים את קרום הלב כולו מהלב. בהליך זה יש סיכון משמעותי,[13] עם שיעורי תמותה של 6% ומעלה במרכזי הניתוח גדולים.[14]

תוצאה גרועה היא כמעט תמיד תוצאה לאחר ביצוע ההליך עבור דלקת קרום הלב המכווץ שמקורה נגרמה מקרינה, בנוסף חלק מהחולים עלולים לפתח אי ספיקת לב לאחר הניתוח.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Hoit, B. D. (25 ביוני 2002). "Management of Effusive and Constrictive Pericardial Heart Disease". Circulation. 105 (25): 2939–2942. doi:10.1161/01.CIR.0000019421.07529.C5. PMID 12081983. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלקת קרום לב מכווץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "Contrictive pericarditis". Medline Plus. NIH. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Schwefer, Markus; Aschenbach, Rene; Heidemann, Jan; Mey, Celia; Lapp, Harald (בספטמבר 2009). "Constrictive pericarditis, still a diagnostic challenge: comprehensive review of clinical management". European Journal of Cardio-Thoracic Surgery. 36 (3): 502–510. doi:10.1016/j.ejcts.2009.03.004. PMID 19394850. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Dunn, Brian (2013). Manual of cardiovascular medicine (4th ed.). Philadelphia: Wolters Kluwer Health/Lippincott Williams & Wilkins. p. 653. ISBN 978-1-4511-3160-4. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Constritive pericarditis". eMedicine. MedScape. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Lloyd, Joseph (2013). Mayo Clinic cardiology : concise textbook (4th ed.). Oxford: Mayo Clinic Scientific Press/Oxford University Press. p. 718. ISBN 978-0-199915712. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Yadav NK, Siddique MS. Constrictive Pericarditis. [Updated 2022 May 15]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK459314/
  7. ^ Crouch, Michael A. (2010). Cardiovascular pharmacotherapy : a point-of-care guide. Bethesda, Md.: American Society of Health-System Pharmacists. p. 376. ISBN 978-1-58528-215-9. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ "Restrictive pericarditis". eMedicine. MedScape. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 "Imaging in Constrictive pericarditis". eMedicine. MedScape. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Welch, Terrence D.; Oh, Jae K. (בנובמבר 2017). "Constrictive Pericarditis". Cardiology Clinics (באנגלית). 35 (4): 539–549. doi:10.1016/j.ccl.2017.07.007. PMID 29025545. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ Semrad, Michal (2014). Cardiovascular Surgery. Charles University. p. 114. ISBN 978-80-246-2465-5. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 Khandaker, Masud H.; Espinosa, Raul E.; Nishimura, Rick A.; Sinak, Lawrence J.; Hayes, Sharonne N.; Melduni, Rowlens M.; Oh, Jae K. (ביוני 2010). "Pericardial Disease: Diagnosis and Management". Mayo Clinic Proceedings. 85 (6): 572–593. doi:10.4065/mcp.2010.0046. PMC 2878263. PMID 20511488. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Cinar B, Enc Y, Goksel O, Cimen S, Ketenci B, Teskin O, Kutlu H, Eren E (2006). "Chronic constrictive tuberculous pericarditis: risk factors and outcome of pericardiectomy". Int J Tuberc Lung Dis. 10 (6): 701–6. PMID 16776460.
  14. ^ Chowdhury UK, Subramaniam GK, Kumar AS, Airan B, Singh R, Talwar S, Seth S, Mishra PK, Pradeep KK, Sathia S, Venugopal P (2006). "Pericardiectomy for constrictive pericarditis: a clinical, echocardiographic, and hemodynamic evaluation of two surgical techniques". Ann Thorac Surg. 81 (2): 522–9. doi:10.1016/j.athoracsur.2005.08.009. PMID 16427843.
  15. ^ Greenberg, Barry H. (2007). Congestive heart failure (3rd ed.). Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins. p. 410. ISBN 978-0-7817-6285-4. נבדק ב-21 בספטמבר 2015. {{cite book}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.