דן פינאר
 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1893 ליידיברנד, מדינת אורנג' החופשית   |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1942 (בגיל 49) קיסומו, מושבת קניה  |
| מדינה |
 איחוד דרום אפריקה |
| השתייכות |
.png){kind=small} צבא דרום אפריקה |
| תקופת הפעילות | 1911–1942 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה הדרום אפריקנית ה-1 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
מייג'ור גנרל דניאל הרמנוס פינאר (באנגלית: Daniel Hermanus Pienaar; 27 באוגוסט 1893 – 19 בדצמבר 1942) היה מפקד צבאי דרום אפריקאי במלחמת העולם השנייה.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינאר נולד בליידיברנד שבמדינת אורנג' החופשית ובצעירותו גדל בנטאל.[1] בני משפחתו נלחמו נגד הבריטים במהלך מלחמת הבורים השנייה.[1] פינאר הצטרף לזרוע הארטילריה של משטרת נאטאל (NP) ב-1911, ועבר לכוחות ההגנה של האיחוד (UDF) כשהשתלטו על ה-NP ב-1913.[1] במלחמת העולם הראשונה שירת כתותחן במערכה בדרום-מערב אפריקה, לאחר מכן בחיל המשלוח הדרום אפריקאי מעבר לים במזרח אפריקה הגרמנית בחטיבת תותחי השדה הדרום אפריקאית והוזכר מספר פעמים בשדרים ולאחר מכן שירת בארץ ישראל מ-1917 עד 1918 בסיום המלחמה.[1]
בין המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא חזר לדרום אפריקה וחזר לשורות כוח ההגנה של האיחוד בתום המלחמה.[1] הוא הוזמן ונשלח לאנגליה להתאמן כמפקד סוללה וכן להשתתף בקורס קציני מטה.[1] הוא חזר לדרום אפריקה ב-1922 והועלה לתפקיד שליש של ארטילריית השדה של דרום אפריקה.[1] ב-1930 היה לוטננט-קולונל של חטיבת שירות השדה הראשונה בליידיסמית'.[1] הוא פיקד על פיקוד מדינת אורנג' בין השנים 1935 עד 1937. תפקידים נוספים שמילא היו בפיקוד צפון טרנסוואל.[1] כשהחלה המלחמה הוא הועלה לדרגת בריגדיר.[1]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1940–1941, במהלך המערכה במזרח אפריקה, פינאר פיקד על חטיבת הרגלים הדרום אפריקאית הראשונה. הוא לחם בקרבות אל וואק, הג'ובה, קומבולסיה ואמבה אלאגי.[1] לאחר נפילת אמבה אלגי, נשלחה החטיבה ללוב.[1]
בשנים 1941–1942, במהלך המערכה בצפון אפריקה, לחם פינאר בקרבות סידי רזג וגזאלה.[2] ב-10 במרץ 1942, [3] הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ומונה למפקד דיוויזיית הרגלים הדרום אפריקאית ה-1, אותה הוביל בקרב גזאלה, הנסיגה למצרים, ההגנה על אל עלמיין ובקרב אל-עלמיין השני.[1] [2] הוא זכה פעמיים בעיטור DSO ופעמיים אוזכר בשדרים על שירותו בצפון אפריקה. הוא תועד על ידי העיתונות לאחר אל עלמיין כאומר, "רומל לא יגיע לאלכסנדריה, הוא לא יכבוש את התעלה, והוא לעולם לא יסעד בקהיר - אלא אם כן כתייר".[2]
במהלך השלבים המוקדמים של מבצע צלבן, החטיבה החמישית של דרום אפריקה הושמדה ב-23 בנובמבר 1941 בסידי רזג. הפסד זה דרבן את פינאר לא לציית לסדרה של פקודות להתמודד עם האויב במהלך שארית הקרב. החטיבה הדרום אפריקאית הראשונה של פינאר הייתה ממוקמת 25 מייל דרומית לסידי רזג בטייב אל אסם. במהלך השבוע שלאחר מכן, פינאר קיבל תחילה הוראה להחזיק בתפקיד בטייב אל אסם ומאוחר יותר לנוע צפונה כדי להקל על הדיוויזיה הניו זילנדית ה-2 המכותרת של הקורפוס ה-13. במקום זאת, פינאר התריס נגד הממונים עליו; [4] החטיבה שלו נסוגה מטייב אל אסם ולאחר מכן נעה באיטיות צפונה כדי לשחרר את הדיוויזיה הניו זילנדית ה-2, שאז נדרסה בחלקה ונאלצה לסגת. היסטוריונים טענו כי פעולות אלו נחשבות לאי-כפיפות מצד פינאר, שלדעתו נרתע מלחייב את חייליו לאחר אובדן החטיבה הדרום אפריקנית החמישית, תוך שהוא מפברק או מגזים דיווחים על התקפות אויב כהצדקה לפעולות. [5] עם זאת, למרות שספג בזמנו את כעסם של מפקדים בכירים, הוא לא קיבל נזיפה רשמית.
ב-21 ביוני 1942, דיוויזיית הרגלים הדרום אפריקאית ה-2, עם חטיבות 4 ו-6 תחת פיקודה, נכנעה עם נפילת טוברוק.
ב-20 בנובמבר 1942 הוא קיבל את תואר עמית מסדר האמבט (CB) "בהכרה בגבורה העילאית ובהישגים המפוארים של כוחות הבריטים והדומיניונים ומפקדיהם במבצעים הנוכחיים במזרח התיכון".
ב-19 בדצמבר 1942, מייג'ור גנרל פינאר נהרג בהתרסקות אווירית בקניה בדרכו חזרה לדרום אפריקה.[6] התרסקות המטוס התרחשה לפנות בוקר בשבת במפרץ קאווירונדו באגם ויקטוריה והרגה אותו ואחד עשר קצינים וחיילים מדרום אפריקה, [7] כולל קולונל פרדריק ת'רון, לוטנננט קולונל אריק ויקרס פריקברג ולוטננט קולונל אריק לופטוס מקנזי. [8] המטוס התרסק 16 ק"מ (9.9 מייל) משדה התעופה בקיסומו כאשר שילוב של עייפות טייס ותקלה חשמלית במרכב התחתון שלא ניתן היה להגביה, הביא לאובדן מהירות ואי שמירה על גובה והוא עף למים. [9] הוא הותיר אחריו את אשתו נורמה וילדיו: נליה, בארי ופיי. [10]
פינאר היה ללא ספק אחד המפקדים הצבאיים הכריזמטיים והפופולריים ביותר בדרום אפריקה. רגימנט חיל רגלים, אולם התצוגה במוזיאון הלאומי להיסטוריה צבאית של דרום אפריקה ופרבר של עיר הולדתו, בלומפונטיין, נקראו מאוחר יותר על שמו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 "Maj.Gen. D.H. Pienaar. Brilliant South African Artilleryman". The Times of London. 21 בדצמבר 1942 – via GALE.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Maj.-Gen. D.H. Pienaar. A Further Tribute". The Times of London. 23 בדצמבר 1942 – via GALE.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Military History Journal - Vol 9 No 5". The South African Military History Society. נבדק ב-2008-11-26.
- ^ The Sidi Rezeg Battles 1941, Agar-Halmiton, p. 336 & 337
- ^ The Crucible of War, Barrie Pitt, p. 132
- ^ "On this Day - SA History". נבדק ב-18 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Aircraft falls into Lake Victoria". The Times of London. Reuters. 22 בדצמבר 1942 – via GALE.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ General D H Pienaar Killed in Air Crash, New York Times, December 20, 1942.
- ^ "Crash in which General Pienaar died. Findings of the Inquiry". The Times of London. 23 בינואר 1943 – via GALE.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Marriage". The Times of London. 24 בדצמבר 1948 – via GALE.
{{cite news}}: (עזרה)