דניאל פרנסואה מאלאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל פרנסואה מאלאן
ראש ממשלת דרום אפריקה 
Daniel Francois Malan-David Ben-Gurion1953.jpg

מאלאן פוגש את דוד בן-גוריון
קודם יאן סמאטס
יורש יוהנס סטריידום
תחילת כהונה 1948
סוף כהונה 1954
תאריך לידה 22 במאי 1874
מקום לידה מושבת הכף, דרום אפריקה
מפלגה המפלגה הלאומית
שם בשפת אם Daniel François Malan

דניאל פרנסואה מאלאן (Daniel François Malan‏; 22 במאי 1874 - 7 בפברואר 1959) היה ראש ממשלת דרום אפריקה בין 1948 ל-1954. מחסידי הלאומנות האפריקאנרית. ממשלתו עלתה לשלטון על בסיס מצע של אפרטהייד ויישמה מדיניות של הפרדה גזעית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאלאן נולד בריבק-וס במושבת הכף למשפחה ממוצא הוגנוטי צרפתי. הוא קיבל תואר ראשון במתמטיקה ומדעים מקולג' ויקטוריה (לימים אוניברסיטת סטלנבוש). לאחר מכן למד בסמינר לכמרים ובמקביל השלים תואר שני בפילוסופיה בקולג' ויקטוריה. בשנת 1900 עזב את דרום אפריקה כדי ללמוד לתואר דוקטור בתאולוגיה באוניברסיטת אוטרכט. הוא השלים את התואר ב-1905 ועם שובו לדרום אפריקה שימש במשך שישה חודשים כעוזר כומר בהיידלברג שבטרנסוואל. ב-1906 הוצב על ידי הכנסייה במונטגו, וב-1912 עבר לגראף-ריינט שם כיהן עד 1915. במהלך תקופה זו אף נסע מטעם הכנסייה לבקר קהילות אפריקאנרים בקונגו הבלגית וברודזיה הדרומית.

ב-31 במאי 1910, 8 שנים לאחר תום מלחמת הבורים השנייה, נוצר איחוד דרום אפריקה, ולואי בותה מונה לראש הממשלה הראשון. ב-1912 ניתק ג'יימס ברי מוניק הרצוג את קשריו עם בותה וב-1914 הקים את המפלגה הלאומית. בשנים אלה לכל מפלגה, פרט לאפריקאנרים הלאומנים, היה בטאון. לכן בשנת 1915 החליטו לייסד את העיתון "די בורגר" ושכנעו את מאלאן לשמש כעורכו. לשם כך ויתר מאלאן על משרתו ככומר בכנסייה הרפורמית ההולנדית. בשנת 1915 נוסד סניף של המפלגה הלאומית בפרובינציית הכף, ומאלאן נבחר לעמוד בראשו. ב-1918 נבחר לפרלמנט מטעם המפלגה.

המפלגה הלאומית עלתה לשלטון בהנהגת הרצוג בשנת 1924 ומאלאן מונה לתפקיד שר הפנים, החינוך ובריאות הציבור. בתפקיד זה החזיק עד 1933. בשנת 1933 עמד מאלאן בראש מערכה להחלפת ההולנדית באפריקאנס במסגרת החוקה ולקבוע לדרום אפריקה דגל לאומי משלה.

בשנת 1934 הוקמה המפלגה המאוחדת בעקבות איחוד של המפלגה הלאומית של הרצוג ויריבתה המפלגה הדרום אפריקאים של יאן סמאטס. מאלאן התנגד לאיחוד. הוא ו-19 חברי פרלמנט עזבו את המפלגה ויסדו מחדש את המפלגה הלאומית. במשך 14 שנים הייתה מפלגה זו באופוזיציה. בין היתר התנגדה המפלגה בהנהגתו של מאלאן להשתתפותה של דרום אפריקה במלחמת העולם השנייה. עובדה זו הגבירה את הפופולריות של המפלגה והיא הביסה את המפלגה המאוחדת בשנת 1948.

בעקבות הניצחון בבחירות ובמהלך שש וחצי שנות כהונתו כראש ממשלה, הניח מאלאן תשתית מוצקה למדיניות האפרטהייד. מאלאן פרש בשנת 1954 בהגיעו לגיל 80.במאבק הירושה שבא לאחר פרישתו, הובסו המועמדים שנתמכו על ידו על ידי יוהנס סטריידום שתפס את מקומו בראשות המפלגה.

מאלאן נפטר בשנת 1959 בסטנלבוש. ספרו, Afrikaner Volkseenheid en my ervarings op die pad daarheen (בעברית: אחדות לאומית אפריקאנרית וחוויותי בדרך אליה), פורסם באותה שנה. קובץ של כתביו ומסמכיו מצוי כיום בספריית אוניברסיטת סטלנבוש.

מערכת ההפרדה הגזעית, שמאלאן היה בין האחראים העיקריים להיווצרותה, הסתיימה רשמית בשנת 1994, אך המשיכה לתת את אותותיה עוד שנים אחר כך.

יחסו ליהודים ולישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו של מאלאן לשלטון בשנת 1948 עוררה דאגה בקרב יהודי דרום אפריקה לנוכח תמיכת הלאומנים האפריקאנרים בנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. עם זאת, מיד עם עלותו לשלטון הבטיח מאלאן ליהודים כי לא יופלו לרעה.

בשנה שבה עלה מאלאן לשלטון הסתיים שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל וקמה מדינת ישראל. מאלאן איפשר ליהודי דרום אפריקה לשלוח כספים למדינת ישראל ואף העלים עין מתנועה ערה של מתנדבים לישראל. בשנת 1949 הכירה ממשלתו רשמית במדינת ישראל ומאלאן אף היה ראש המדינה הזר הראשון שביקר בישראל (בשנת 1953).‏‏[1] דרום אפריקה אמנם רצתה לשמור על יחסיה עם העולם הערבי, ולכן רמת היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות בתקופת כהונתו של מאלאן הייתה מוגבלת. ישראל לא פתחה שגרירות בדרום אפריקה, אלא צירות בפרטוריה וקונסוליה ביוהנסבורג. לדרום אפריקה לא הייתה נציגות רשמית בישראל והיא יוצגה על ידי השגרירות הבריטית בתל אביב. אולם מערכת היחסים הייתה הרמונית (ומערכת יחסים זו נמשכה למעשה עד תחילת שנות ה-60, אז החלה ישראל לצנן את יחסיה עם דרום אפריקה בשל קשריה עם מדינות אפריקה האחרות).‏‏[2]

על פי החוקר ג'יימס אדמס, הידידות שהפגין מאלאן כלפי יהדות דרום אפריקה הייתה צעד פוליטי חכם. הוא הבין כי בנסיבות שנוצרו רדיפת יהודים תעורר את דעת הקהל הבינלאומית נגדו ואף תוביל לבריחת הון. אבל מעבר לכך יש להניח שעל ידי יחסו הלבבי ליהודים ולישראל (לצד חששם של היהודים משינוי המצב לרעה) ציפה מאלאן לזכות בשתיקתם אל נוכח מדיניות האפרטהייד.‏‏[3]

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו נקרא נמל התעופה של קייפטאון על שמו: DF MALAN Airport.‏‏[4] באמצע שנות ה-90 שונה שמו של הנמל לנמל התעופה הבינלאומי של קייפטאון,[5] במסגרת מהלך כללי לביטול הנצחתם של לאומנים אפריקאנרים. עם זאת, השם הישן עודנו שגור בפי רבים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Jane Haapiseva-Hunter, Israeli Foreign Policy: South Africa and Central America, pp. 22-23 (1987)‏,
  2. ^ ‏Joel Peters, Israel and Africa: The Problematic Friendship, p. 148 (1992).‏
  3. ^ ‏Hunter, op. cit.
  4. ^ ‏South Africa. Dept. of Transport. Division of Civil Aviation, Van Niekerk, Kleyn and Edwards, D.F. Malan Airport: A Master Plan (1985)‏
  5. ^ Cape Town Airport (CPT) Information


ראשי ממשלת דרום אפריקה

לואי בותהיאן סמאטסג'יימס ברי מוניק הרצוגיאן סמאטסדניאל פרנסואה מאלאןיוהנס סטריידוםהנדריק פרוורדג'ון פורסטרפיטר וילם בותה