לואי בותה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואי בותה
Louis Botha
לואי בותה
לידה 27 בספטמבר 1862
גרייטאון (כיום בקוואזולו-נטאל)
פטירה 27 באוגוסט 1919 (בגיל 56)
פרטוריה, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איחוד דרום אפריקה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת דרום אפריקה
בת זוג אני בותה
ראש ממשלת איחוד דרום אפריקה ה־1
19101919
(כ־9 שנים)
חתימה Louis Botha sign.png עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לואי בותה בזמן מלחמת הבורים

לואי בותה (Louis Botha;‏ 27 בספטמבר 1862 - 27 באוגוסט 1919) היה מנהיג אפריקאנר וראש הממשלה הראשון של איחוד דרום אפריקה, ממנו צמחה דרום אפריקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בותה נולד בגרייטאון (כיום בקוואזולו-נטאל) כאחד משלושה-עשר ילדים של לואי בותה האב וסלומינה אדריאנה ואן רויין. נבחר לפרלמנט של הרפובליקה הדרום אפריקאית ב-1897 כנציג מחוז פריהייד.

שנתיים לאחר מכן השתתף במלחמת הבורים השנייה, תחילה תחת פיקודו של לוקאס מאייר בצפון נאטאל, ולאחר מכן כגנרל בקרבות קולנסו וספיון קופ. עם מותו של פ' ז' ז'ובר, מונה למפקד העליון של הכוחות הבורים בטרנסוואל. ישנה טענה שאמיתותה ההיסטורית מוטלת בספק, כי בתפקידו זה שבה בותה את וינסטון צ'רצ'יל אשר שהה באותה העת בדרום אפריקה בשירות בריטניה.‏‏[1] לאחר נפילת פרטוריה הוביל את מלחמת הגרילה הבורית נגד הכוחות הבריטים ביחד עם "קוס" דה לה ריי וכריסטיאן דה וט.

בותה היה הנציג העיקרי של הבורים במשא ומתן לשלום בשנת 1902 ונמנה עם החותמים על הסכם פרינחינג. בתקופת השיקום שבאה בעקבות ההסכם נסע בותה עם דה וט ודה לה ריי לאירופה ולצפון אמריקה כדי לגייס כספים לשם השבת מצב הארץ לקדמותו.‏‏[2] לאחר שניתנה לטרנסוואל זכות לממשל עצמי בשנת 1907 בותה הוזמן להרכיב ממשלה. ב-4 במרץ נכנס לתפקיד. זמן קצר אחר כך השתתף בוועידת ראשי הקולוניות בלונדון. בעת ביקורו באנגליה דיבר בותה על הקשר האמיץ בין טרנסוואל לבין האימפריה הבריטית ועל כוונתו לפעול לרווחת המדינה בלי הבדל גזע (באותה העת הבורים והאנגלים נחשבו לבני גזעים שונים).

בשנת 1911 הקים ביחד עם גיבור מלחמה אחר - יאן סמאטס - את מפלגת דרום אפריקה (SAP). מדיניותו הפייסנית כלפי בריטניה עוררה התנגדות גם בתוך מפלגתו וגם מצד המפלגה הלאומית של ג'יימס ברי מוניק הרצוג. כאשר זכתה דרום אפריקה למעמד של דומיניון בשנת 1910 בותה הפך לראש הממשלה הראשון של איחוד דרום אפריקה.

לאחר שפרצה מלחמת העולם הראשונה יזם בותה את כיבוש דרום-מערב אפריקה הגרמנית (כיום נמיביה), מהלך שעורר את מרידת מאריץ, שעמד בראש אפריקנרים שהתנגדו להצטרפות דרום אפריקה למלחמה לצד בריטניה. בותה עצמו עמד אישית בראשם של כמה מהלכים צבאיים. עם תום המלחמה הצטרף למשלחת בריטית שנועדה לסייע לרפובליקה השנייה של פולין שזה עתה נולדה, במיוחד לנוכח המלחמה הפולנית-סובייטית. ביוני 1919 נמנה עם חותמי הסכם ורסאי, למרות שטען כי ההסכם מחמיר מדי עם מעצמות המרכז. מצבו הבריאותי של בותה התרופף במהלך שנה זו, ככל הנראה בשל בעיית עודף משקל חמורה.‏‏[3] בבוקרו של יום 27 באוגוסט נפטר מאי ספיקת לב. הוא נקבר בחלקת גדולי האומה בפרטוריה.‏‏[4]

וינסטון צ'רצ'יל כתב עליו בזכרונותיו: "שלושת הגנרלים הכי מפורסמים שהכרתי בחיי לא ניצחו באף קרב גדול כנגד אויב זר. למרות זאת, שמותיהם - שכולם מתחילים באות "ב" - שגורים בפי כל. אלה הם הגנרל בות', הגנרל בותה, והגנרל באדן פאוול". (באנגלית: The three most famous generals I have known in my life won no great battles over a foreign foe. Yet their names, which all begin with a "B", are household words. They are General Booth, General Botha and General Baden-Powell‏‏‏[5]).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואי בותה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Owen Coetzer, The Anglo-Boer War, p. 30.‏
  2. ^ ‏"Boer Leaders Coming Here: Botha and De la Rey to Visit America", The New York Times: p. 3, 30 July 1902. סריקת הטור המקורי באתר העיתון: [1]
  3. ^ ‏Dr. F.V. Engelenburg, ‘’Genl Louis Botha’’, J.L. Van Schaik BPK, Pretoria, 1928, pp. 350 – 353‏
  4. ^ ‏שם‏
  5. ^ ‏Winston Churchill, (1937), Great Contemporaries, Odhams, London, 1948, p.287.‏