חם בן נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שם חם ויפת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו

חָם הוא בנו השני של נח במקרא (אולי בנו הצעיר), אחיהם של שם ושל יפת, ואביהם של כוש, מצרים, פוט וכנען. בני חם ישבו במסופוטמיה, בכנען הקדומה ובאפריקה (כולל מצרים).

במאה ה-19, היו שבלבלו בטעות את חם עם האל המצרי מין, וזאת בשל טעות תעתיק שתרגמה את שמו כ"Khem". על אף שזיהוי זה הובהר כשגוי, הוא ממשיך להופיע לעיתים גם כיום.

חטא חם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור שכרותו של נח, חם הוא זה שראה את ערוות[1] אביו וסיפר על כך לאחיו, שם ויפת. מנימת הטקסט המקראי עולה, כי חם לא רק "ראה" אלא גם ביצע מעשה סדום כלשהו. המדרש גורס כי חם סירס את נח, כדי שלא ייוולדו לו עוד בנים שגם להם יהיה נתח בארץ וכך יקטן הנתח שלו.

משהקיץ משכרותו  מסיבה לא ברורה נח דילג על חם וקילל את כנען בנו. חלק רואים בסיפור זה סיפור איטיולוגי שבא לסרטט את אופיים המושחת של בני חם, ובעיקר של כנען בנו, האב המיתי של הכנענים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חם בן נח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איבר מינו