לדלג לתוכן

חם בן נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חם
חָם בֶן נֹחַ
לידה א'תקנ"ז
מסופוטמיה
פטירה מסופוטמיה
אב נח
אם נעמה
בת זוג אשת חם
צאצאים כוש, מצרים, פוט וכנען
מספר צאצאים 4
תקופה דור המבול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שם חם ויפת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו

חָם הוא בנו השני של נח במקרא (אולי בנו הצעיר), אחיהם של שם ושל יפת, ואביהם של כוש, מצרים, פוט וכנען. בני חם ישבו במסופוטמיה, בכנען הקדומה ובאפריקה (כולל מצרים).

במאה ה-19, היו שבלבלו בטעות את חם עם האל המצרי מין, וזאת בשל טעות תעתיק שתרגמה את שמו כ"Khem". על אף שזיהוי זה הובהר כשגוי, הוא ממשיך להופיע לעיתים גם כיום.

בסיפור שכרותו של נח, חם הוא זה שראה את ערוות[1] אביו וסיפר על כך לאחיו, שם ויפת. מנימת הטקסט המקראי עולה, כי חם לא רק "ראה" אלא גם ביצע מעשה סדום כלשהו. המדרש גורס כי חם סירס את נח, כדי שלא ייוולדו לו עוד בנים שגם להם יהיה נתח בארץ וכך יקטן הנתח שלו.

משהקיץ משכרותו נח קילל את כנען, בנו הרביעי של חם. על פי רש"י נח קילל דווקא את כנען שהיה בנו הרביעי של חם, כיוון שחם מנע מנח להוליד בן רביעי. חלק רואים בסיפור זה סיפור איטיולוגי שבא לשרטט את אופיים המושחת של בני חם, ובעיקר של כנען בנו, האב המיתי של הכנענים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חם בן נח בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ איבר מינו