דניס פונביזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניס פונביזין
Денис Иванович Фонвизин
לידה 3 באפריל 1745 (יוליאני)
מוסקבה, רוסיה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1792 (יוליאני) (בגיל 47)
סנקט פטרבורג, רוסיה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה דניס איוואנוביץ' פון ויזן
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות לזרב בסנקט פטרבורג במתחם המנזר אלכסנדר נבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, מחזאי, מתרגם, פובליציסט, דיפלומט, יועץ ממלכתי
מקום לימודים האוניברסיטה הקיסרית של מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Minor עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1761–1792 (כ־31 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניס פונביזיןרוסית: Денис Иванович Фонвизин;‏ (14 באפריל 1745 - 12 בדצמבר 1792) היה סופר רוסי מתקופת יקטרינה הגדולה, בין ראשוני המחזאים הרוסים.

פונביזין נולד במשפחה של אבירי המסדר הליבוני שעברו לרוסיה הצארית בתקופת איוואן הרביעי. בתקופתו, נהוג היה לכתוב את שם משפחתו בצורה "פון ביזין", אך מאז המאה ה-19 מקובל לכתוב את השם במילה אחת. הוא למד בבית הספר ליד אוניברסיטת מוסקבה והשלים את השכלתו באוניברסיטה עצמה. בשנת 1760 נסע עם חבריו לסנקט פטרבורג. בעיר זו הכיר את מיכאיל לומונוסוב ולראשונה ראה הצגת תיאטרון. בשנים 17611769 בהתאם להזמנת סוחר ספרים מוסקבאי הוא תרגם ספרים מגרמנית ומצרפתית. במקביל לעבודות התרגום הוא החל לכתוב בעצמו. התרגומים והכתיבה עזרו לו גם בקידום בשרות המדינה עד שהתמנה לעוזרו של אחד השרים. בשנת 1769 הוא הוזמן להקראת מחזה שלו "בריגדיר" לפני יקטרינה הגדולה. במהלך הקראות נוספות הוא הכיר את ניקיטה פנין והתקרב אליו. בשנת 1769 הוא התמנה לעוזר של פנין ונמנה עם מקורביו. קצת לפני מותו של פנין ובהנחיתו, כתב פונביזין מאמר על תקופת שלטונה של הקיסרית. המאמר כולל ביקורת נוקבת על הנעשה במדינה, שיטת המקורבים-מאהבים וממליץ על שינויים שלטוניים, כולל הנהגת החוקה למדינה.

בשנת 1777 נסע לצרפת והתגורר בה תקופה ארוכה יחסית. במכתביו משם תיאר את החברה הצרפתית ועשה השוואות בינה לבין החברה הרוסית. בשנת 1782 פרסם מאמר בשם "מחשבות על החוקים הנדרשים" (Рассуждение о непременных государственных законах) שהיה מיועד לפאבל הראשון. הוא ציין שללא הקלות ייתכן מרד איכרים חדש.

החל משנת 1782 פרסם סדרת מאמרים בירחון של האקדמיה הרוסית למדעים שעל חבריה נמנה משנת 1783. פונביזין ביקר בחריפות את השלטון, את חוסר השקיפות במערכת המשפטית, את חוסר היושר בין האצילים ואת שיטת המקורבים. המאמר האחרון בסדרה נאסר לפרסום.

לאחר מותו הוטמן בבית הקברות לזרב שבמנזר אלכסנדר נבסקי בסנקט פטרבורג.

פונביזין נחשב אחד המייסדים של הספרות הרוסית. הוא תרם בתחום המחזות ובתחום הפובליציסטיקה.

אלכסנדר פושקין העריך מאוד את יצירותיו.

המחזות העיקריים:

  • קוריון, 1764
  • בריגדיר, 1766-1769
  • נער מתבגר, 1781
  • המורה הטוב
  • בחירת העוזר האישי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניס פונביזין בוויקישיתוף