דעת מיעוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דעת מיעוט בפסק דין, היא דעתו של שופט יחיד או של כמה שופטים, שחולקים על דעת רוב השופטים בהרכב, שהיא זו הקובעת את תוצאות הדיון המשפטי.

חשיבות דעת המיעוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעת המיעוט אמנם אינה קובעת את תוצאות הדיון המשפטי, אך היא בעלת משמעות לא מבוטלת. היא מעוררת ספקות, מציגה הסתייגויות, ובעלת מעמד חשוב, בכך שמאירה היבטים שלא זכו לתשומת לבם של שופטי הרוב, ומאלצת אותם להתמודד עם הביקורת.

דעת המיעוט והנימוקים הנלווים אליה יכולים לשקף תפיסות עולם שונות, התלבטויות ודחיות מלאות או חלקיות של דעת הרוב, וכן אזורי הסכמה. דעת המיעוט יכולה להסכים עם הנימוקים שהוצגו בפסק הדין, אך להגיע למסקנה ותוצאה שונות מאלה שהגיעו אליהם שופטי הרוב, או שלא להסכים לא עם הנימוקים ולא עם המסקנה. יש פעמים שבהמשך, כתוצאה מערעור על פסק הדין או בדיון נוסף, דעת המיעוט מתקבלת והופכת את ההחלטה הקודמת של בית המשפט. במקרים אחרים, דעת המיעוט היא זו שלפיה נכתבת הלכה חדשה, או שבעקבותיה מתחדדת הלכה קיימת. לעיתים דעת המיעוט מעידה על הצורך בתיקון עתידי של החוק.

קיומה של דעת המיעוט והחשיבות המיוחסת לה משקפים את אופיו הדמוקרטי של המשפט, את חופש הביטוי ואת עצמאות השופטים.[1]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לראות את החשיבות המיוחסת לקיומה של דעת המיעוט בדבריה של נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור בטקס הענקת מלגות לזכרו של השופט א' לוי בלשכת עורכי הדין ב-9 ביוני 2017: "השופט לוי היה משפטן חריף וחד מחשבה, ובד בבד היה אוהב אדם ומלא חמלה. הוא עמד על עקרונותיו באופן בלתי מתפשר, ונותר לא אחת בדעת מיעוט. לא רק פסיקותיו בדעת הרוב קנו להן שבת בהלכה הפסוקה, גם חוות-דעת המיעוט שכתב תרמו בצורה ניכרת לעיצוב המשפט הישראלי"[2]; וכן בדבריו של עורך הדין רון גזית עם פרישתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין: "אין לבטל או להקל ראש בדעת מיעוט, כאשר זו מנומקת היטב. להפך: דעות מיעוט הן רצויות באשר יש בהן כדי להשביח את החלטות הרוב ולהביא ליתר דיוק בתחימת גבולותיה של ההלכה. דעת מיעוט מנומקת היטב גם משאירה אחריה חומר למחשבה לדורות הבאים של שופטי בית המשפט העליון וחומר למחשבה למחוקק".[3]

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר הציע שהרשעה ברצח תתקבל רק כאשר היא פה אחד, כלומר גם כאשר ההצעה לזכות היא בדעת מיעוט, תגבר דעת המיעוט על דעת הרוב, משום שדעת המיעוט כשלעצמה יוצרת את הספק הסביר המצדיק זיכוי.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

.The Role of Dissenting Opinions. Hon. Ruth Bader Ginsburg, Presentation to the Harvard Club of Washington, D.C., on December 17, 2009

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דעת מיעוט - גיליון למורים בחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים, "מה במשפט" - ביטאון מוזיאון מורשת בתי המשפט, בית המשפט העליון, ירושלים, ‏נובמבר 2006
  2. ^ מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון, דברי נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור בטקס הענקת מלגות לזכרו של השופט א' לוי בלשכת עורכי הדין ביום 9.6.2017, אתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏9.6.2017
  3. ^ עו"ד רון גזית, עם פרישתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין, לשכת עורכי הדין בישראל, ‏19.2.2006
  4. ^ טובה צימוקי, ‏להרשיע ברצח? רק פה אחד, באתר "ידיעות אחרונות", 12 באפריל 2016