נשיא בית המשפט העליון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נשיא בית המשפט העליון
Justice Miriam Naor.jpg
איוש נוכחי:
מרים נאור
מאז 15 בינואר 2015
דרכי מינוי שיטת הסניוריטי
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
מושב המשרה ישראלישראל ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב עד גיל 70
ייסוד המשרה 14 בספטמבר 1948
איוש ראשון משה זמורה
סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

P Knesset.png פורטל הממשל בישראל

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.

נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית (החל מ-15 בינואר 2015) היא השופטת מרים נאור, וצפויה להחליפה בתפקיד אסתר חיות ב-26 באוקטובר 2017.

מינוי נשיא בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק יסוד: השפיטה, נשיא בית המשפט העליון ממונה על ידי נשיא המדינה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת שופטים. נהוג שהבחירה נעשית בשיטת הסניוריטי, לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק ביותר המכהן בעת שהנשיא היוצא מסיים את תפקידו. לפיכך לשופט שמונה בגיל צעיר יש סיכוי רב יותר להתמנות בסופו של דבר לנשיא. שרי המשפטים חיים רמון[1] ודניאל פרידמן[2] פעלו כדי לבטל את שיטת הסניוריטי, אך זו נשארה על כנה.

אורך כהונת השופטים בישראל מוגבל: סעיף 13 לחוק בתי המשפט קובע כי בישראל כהונת שופט מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70. בתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט,[3] שאושר בשנת 2007, נקבע כי תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

בתיקון לחוק בתי המשפט מחודש יולי 2007,[3] שעבר ביוזמת שר המשפטים דניאל פרידמן, נקבע שלא ימונה לנשיא בית המשפט העליון מי שנותרו לו פחות משלוש שנות כהונה. בינואר 2012 תיקנה הכנסת בשנית את החוק וביטלה מגבלה זאת, ביוזמת חבר הכנסת יעקב כץ[4]. ההחלטה זכתה לכינוי "חוק גרוניס", כיוון שאפשרה את מינויו של אשר גרוניס לנשיא בית המשפט העליון זמן קצר לאחר חקיקתה.

סמכויות של נשיא בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 מקנה סמכויות אחדות לנשיא בית המשפט העליון:

  • מינויים שונים של שופטים, כגון מינוי שופט לכהונה בפועל בתפקיד רם יותר, הם בסמכותו של שר המשפטים, אך דורשים את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון. במקרים נוספים נדרש השר להתייעץ עם נשיא בית המשפט העליון.
  • נשיא בית המשפט העליון קובע את גודלו וממנה את הרכבו של בית הדין המשמעתי לשופטים.
  • בית המשפט העליון דן במותב של שלושה שופטים, אך נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, על מותב אי-זוגי גדול יותר.
  • השופט או השופטים הדנים בעניין פלוני שהובא בפני בית המשפט העליון נקבעים בידי נשיא בית המשפט העליון.
  • נשיא בית המשפט העליון רשאי לפסול שופט מלדון בתיק מסוים, אם הוא סבור שקיים לגביו חשש לניגוד עניינים.

סמכויות נוספות נקבעו בחוק יסוד: השפיטה:

  • נשיא בית המשפט העליון נמנה עם תשעת החברים בוועדה לבחירת שופטים.
  • לנשיא בית המשפט העליון וליושב ראש הוועדה לבחירת שופטים נתונה סמכות להתחיל הליך להדחתו של שופט.
  • העברת שופט דרך קבע לבית משפט אחר מצריכה את הסכמתו של נשיא בית המשפט העליון או החלטה של בית הדין המשמעתי לשופטים.
  • פעילות של שופט בעיסוק נוסף או בתפקיד ציבורי מותרת רק לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים.
  • כאשר הוגשה על שופט קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות את השופט לתקופה שיקבע.

בהתאם לחוק ועדות חקירה, ה'תשכ"ט-1968, לאחר שהוחלט על הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, קובע נשיא בית המשפט העליון את הרכבה.

נשיאי בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר
סידורי
תמונה שם תחילת כהונה
1 Moshe Smoira.JPG משה זמורה 14 בספטמבר 1948
2 Yitzhak Olshan22.jpg יצחק אולשן 1 באוגוסט 1954
3 Shimon Agranat 1962.jpg שמעון אגרנט 18 במרץ 1965
4 Yoel Sussman 1962.jpg יואל זוסמן 8 בספטמבר 1976
5 Mechira Pumbit - Moshe Landau.jpg משה לנדוי 5 במרץ 1980
6 Israel Supreme Court Itzhak Kahan.jpg יצחק כַהן 30 באפריל 1982
7 Meir Shamgar.jpg מאיר שמגר 27 בנובמבר 1983
8 Aharon Barak.jpg אהרן ברק 13 באוגוסט 1995
9 Dorit Beinisch.JPG דורית ביניש 14 בספטמבר 2006
10 Asher Grunis2012-3.jpg אשר גרוניס 28 בפברואר 2012
11 Justice Miriam Naor.jpg מרים נאור 15 בינואר 2015

רשימת העתידים לכהן בתפקיד נשיא בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי:

מספר
סידורי
שם תחילת כהונה
12 אסתר חיות 26 באוקטובר 2017
13 עוזי פוגלמן 26 בנובמבר 2023
14 יצחק עמית 6 באוקטובר 2024
15 נועם סולברג 20 באוקטובר 2028
16 דפנה ברק-ארז 22 בינואר 2032

משנה לנשיא בית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1953 חלה נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה, ושר המשפטים פנחס רוזן יזם תחיקתית את תפקיד ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון על מנת שניתן יהיה להחליפו בכל עת שמחלתו תמנע ממנו לתפקד. ואמנם בדצמבר 1953, משזמורה הפסיק עבודתו, מונה יצחק אולשן לממלא המקום הראשון על ידי ועדת המינויים[5].

בשנת 1984, ביוזמתו של מאיר שמגר, שמונה לנשיא בשנה קודם לכן, תוקן החוק והוחלף השם "ממלא מקום קבוע של נשיא בית המשפט העליון" ב"משנה לנשיא בית המשפט העליון"[6] וראשונה נשאה בתואר זה השופטת מרים בן פורת.

על מינויו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון חלות מגבלות דומות לאלה החלות על מינויו של נשיא בית המשפט העליון: כהונתו מסתיימת בפרישה לגמלאות בהגיעו לגיל 70; בהתאם לתיקון מס' 45 לחוק בתי המשפט משנת 2007, תקופת כהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון היא שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

כאשר נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ממלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא.

נשיא בית המשפט העליון רשאי להאציל מסמכויותיו למשנה לנשיא.

רשימת המשנים וממלאי המקום לנשיא בית המשפט העליון:

מספר
סידורי
שם תחילת כהונה
1 יצחק אולשן 11 בדצמבר 1953
2 שניאור זלמן חשין 1 באוגוסט 1954
3 שמעון אגרנט 29 בפברואר 1960
4 משה זילברג 18 במרץ 1965
5 יואל זוסמן 7 באוקטובר 1970
6 משה לנדוי 14 בספטמבר 1976
7 חיים כהן 5 במרץ 1980
8 יצחק כַהן 26 במרץ 1981
9 מאיר שמגר 30 באפריל 1982
10 מרים בן פורת 28 בנובמבר 1983
11 מנחם אלון 26 באפריל 1988
12 אהרון ברק 1 בנובמבר 1993
13 שלמה לוין 13 באוגוסט 1995
14 תאודור אור 20 בפברואר 2003
15 אליהו מצא 23 באפריל 2004
16 מישאל חשין 4 בינואר 2005
17 אליעזר ריבלין 17 בספטמבר 2006
18 מרים נאור 31 במאי 2012
19 אליקים רובינשטיין 15 בינואר 2015

רשימת הצפויים לכהן בתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי:

מספר
סידורי
שם תחילת כהונה
20 סלים ג'ובראן 13 ביוני 2017
21 אסתר חיות 4 באוגוסט 2017
22 חנן מלצר 26 באוקטובר 2017
23 ניל הנדל 12 באפריל 2021[7]
24 עוזי פוגלמן 27 באפריל 2022
25 יצחק עמית 16 באוקטובר 2023
26 נעם סולברג 6 באוקטובר 2024
27 דפנה ברק ארז 20 באוקטובר 2028

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רמון: אבדוק את מינוי בייניש לנשיאת העליון; "הכל פתוח - אינני כבול לנוהג", באתר גלובס, 24.5.2006
  2. ^ יובל יועז, פרופ' פרידמן בעד הגבלת סמכויות בג"ץ, הארץ, 6.2.2007, באתר וואלה!
  3. ^ 3.0 3.1 חוק בתי המשפט (תיקון מס' 45), התשס"ז-2007, ס"ח 2103 מיום 12 ביולי 2007
  4. ^ יהונתן ליס, הכנסת אישרה את חוק גרוניס, באתר הארץ, 2 בינואר 2012
  5. ^ יצחק אולשן, דין ודברים, הוצאת שוקן
  6. ^ חוק השפיטה (הוראות מעבר), התשמ"ד-1984, ס"ח 1110 מ-8 במרס 1984.
  7. ^ הנדל בעל ותק זהה לפוגלמן אך מבוגר ממנו ולכן נהנה מעדיפות בהתאם לשיטת הסניוריטי