המדפיסים בני פואה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות לשוניות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות לשוניות. | |
המדפיסים בני פואה (Foá) הם בני משפחת מדפיסים, אשר הפעילו בתי דפוס בכל רחבי אירופה. בית הדפוס הראשון שהפעילו היה בשנת ה'שי"א (1551) בסביונטה ליד מנטובה בצפון איטליה. בשנת 1554 הייתה העיר למרכז דפוס עברי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המניע לפתיחת בית הדפוס בסביונטה היה סגירת בתי הדפוס העבריים בוונציה. אחדים מעובדיהם עברו לעבוד בדפוס פואה. דפוס שהיה ממוקם בבית פרטי ורק אך לאחר מכן הוקם בניין מיוחד עבורו. שני הספרים הראשונים שהודפסו בדפוס פואה היו: בשנת 1551 "מרכבת משנה" - פירושו של דון יצחק אברבנאל על ספר דברים[1]. ובשנת 1552 "חזות קשה" - ספרו של רבי יצחק עראמה מספרד[2].
בדפוס סביונטה הייתה מקובלת השיטה של הזמנה מראש של הדפסת הספר, אשר הייתה מוקדשת לאדם מסוים. כאשר נאספו די חותמים מראש לספר החדש, נאספו התשלומים מהמשתתפים והדפסת הספר החלה. אם בין התורמים היו כאלה נדיבים במיוחד, שמם הופיע בהבלטה בעמודים הראשונים של הספר.
ברוב הספרים שהודפסו על ידי בני המשפחה הופיע סמל המשפחה: שני אריות נשענים על עץ דקל משני צדדיו ובענפי הדקל משולב מגן דוד. הדגלים נקבעו: בשער, העמוד הראשון ולעיתים בסוף הספר. מסביב לדגל הופיע הפסוק: "צדיק כתמר יפרח טוביה פואה יצ"ו", או השם בראשי תיבות "ט.פ.י." לפעמים המדפיס הוסיף פסוקים מתהילים ובכולם המילה "מגן". במשך הדורות היה שינוי במבנה הדגלים.
בדפוס טוביה פואה - המדפיס הראשון מבני המשפחה, הודפסו סך הכל 26 ספרים, העתקים מרובם נמצאים בבית הספרים הלאומי בירושלים ובספריית שוקן. נתנאל פואה - הבן הבא למשפחת פואה, פעל באמסטרדם במשך 14 שנה בין השנים 1702–1715, ובמאה ה-18 והמאה ה-19 פעלו בני המשפחה בוונציה ובפיזה והדפיסו 121 ספרים. אחרון בני פואה שעסק בהדפסה פעל בטורינו ושמו לא ידוע. הוא הדפיס את הספר סדר חג הזיכרון לחברת חסד ואמת בק"ק רגייו שנכתב לזכר חללי מגפה.
המדפיסים בני משפחת פואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת בני משפחת פואה המוכרים הם:
מכאן לפי סדר הא"ב
- אברהם פואה - צפת - חי בימי האר"י הקדוש
- אברהם ב"ר משה פואה מג'נובה - ה'תקל"ז (1777)
- אברהם פואה השוחט מג'נובה
- אברהם בן הרופא שלמה פואה - דפוס ונציה
- אברהם פואה - דפוס קושתא
- אברהם ברוך פואה - ממנטובה ה'תקכ"ז (1767)
- אלחנן דוד-בן יצחק פואה - 1730
- אליהו עמנואל בן יעקב פואה - יסד בית חינוך לילדי ישראל בורצ'ילי
- אליעזר פואה - אביו של המדפיס טוביה פואה מסביונטה
- אליעזר חי בן אלישמע פואה (1713)
- אליעזר נחמן פואה - (נפטר בב' בתמוז ה'תי"ט, 1659) תלמיד הרמ"ע מפאנו - חיבורו "מדרש בחידוש" על ההגדה של פסח הודפס בוונציה, וגרן ארנ"ן דרושים על התורה בכ"י[3].
ספרים שהדפיסו (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מורה נבוכים לרמב"ם", טוביה פואה, סביונטה, 1553
- "מסכת קידושין", טוביה פואה, 1553
- "שו"ת מהר"ם אלשקר", טוביה פואה, סביונטה, 1154
- "ספר דברי הימים למלכי צרפת", טוביה פואה, 1554
- "פרי חדש", נתנאל פואה, אמסטרדם, 1706
- "תורה נביאים וכתובים", יצחק פואה, ונציה, 1743
- "שירים ורננים" (לבר מצווה של בנו - גד) יצחק פואה, 1743
- "סדר ארבעת התעניות", יצחק פואה, 1751
- "מחזור לשלושה רגלים", שלמה בן מרדכי פואה, 1792
- "סדר ספירת העומר", גד שמואל פואה, פיזה, 1794
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם יערי, המדפיסים בני פואה (בתוך) מחקרי ספר פרקים בתולדות הספר העברי, הוצאת מוסד הרב קוק, תשי"ח, ירושלים, עמ' 323 - 326
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרטים על הספר.
- ^ פרטים על הספר
- ^ אליעזר נחמן פואה, באתר "החכם היומי"
